מעשה יהודית: ספר יהודית הוא אחד מהספרים החיצונים (אפוקריפא או כתובים אחרונים), ומסופר בו מהנס שנעשה ע״י אשה אלמנה בשם יהודית בת מררי ושם בעלה המת מנשה, שהצילה את עמה ואת העיר בתול (ירושלם) מהלכד ע״י הולופרניס משנה למלך נבוכדנצר בנינוה (אנטיוכס באנטוכיא) ושר צבא ארם (יון). יהודית שהיתה יפת תואר יצאה מן העיר למחנה האויב ותתיצב לפני הולופרניס ותאמר כי יודעת היא שהעיר תפול בידו ותבקש ממנו להציל את נפשה ונפשות ביתה, והולופרניס אשר השתומם על יפיה וחמדה בלבו הבטיחה למלאות בקשתה ויקחה לחדרו והוא שותה שכור כל הלילה וישכב וירדם, ותקח יהודית את חרבו ותכרות ראשו ותבוא לפני שערי בתול ותראה להשוערים את ראש הולופרניס ויוקיעו את ראשו על החומה, ויודו לה' חסדו. ואנשי החיל בראותם כי מת גבורם וינוסו, והיהודים רדפו אחריהם עד ״חרמה״ ויכום ויבוזו אותם, הסיפור הזה דומה קצת להסיפור של יעל וסיסרא.
הסיפור נכתב בבית שני בזמן מלכות יון (עי' יהודית ד׳ ד'), ולכן שינו את שם המלך ועירו ושם שר צבא למלכות בבל וארם, גם עיקר המעשה בעיר בתול שהוא שם כנוי לירושלם, כי בתול או בתוליא (Betulua) לא נמצא כלל בא״י. לפי דברי פילון בספרו ״העתים״ כתב מעשה יהודית ישוע בן יהוצדק הכהן הגדול בתחלת ימי בית שני. כנראה נכתב הספור בעיקרו בלשון עברית ונעתק ליונית ע״י יהודי אלכסנדריא ועוד ניכרות בו המליצות העבריות. הספור המקורי נאבד והנוסחאות העבריות הנמצאות בידינו הם העתקות מיונית או מרומית.
ספור יהודית הנמצא בין המדרשים הקטנים הוא שונה בפרטים הרבה מהספור בספרים החיצונים, ויש ממנו קיצור בחבור יפה מרבנו נסים בן יעקב (דפוס אמשטרדם כ"ב. כ״ג:) אף כי לא נזכר שם שם יהודית, בנוסחא אחרת שם שר הצבא הוא אכיור ולא הולופרניס. ונדפסה עם מעשה דניאל בויניציא בשנת ת״י (1650), ובספור המעשים מנטובה תפ״ה. הספור הארוך נעתק לעברית ע״י ר' עקיבא הלוי מהאלברשטאט בשנת תל״ט (1679), והעתיקה לאשכנזית ר״ש זלמן לואנץ בפפד״מ תע״ה, ועוד ע״י ר"מ ב״ר אשר כץ והדפיסה עם מגלת אנטיוכס בברלין תקכ״ו. מעשה יהודית הארוך נמצא גם בספר חמדת ימים לנתן העזתי (ח״ב חנוכה), וממנה העתיק יעלינעק בבית המדרש ח"ב.