אחר שיקדש יטול ידיו לאכילה אבל לא יטול ידיו קודם הקידוש דהוי הפסק אע"ג דהקידוש הוא מצרכי סעודה אפ"ה הוי הפסק כיון שיכול לקדש בפת ויטול ידיו תחלה ויברך ויתחיל יום הששי ויאמר ברכת המוציא וברכת אשר קדשנו ומסיים מקדש השבת ובוצע ואוכל:
ובעוד שמקדש ישים שתי ידיו על שתי ככרות ויכוין כשמברך ברכת המוציא מקום מיוחד בפת שיבצע בו אח"כ כדי שידע על מה הוא מברך וכן הדין בכל דבר שמברכין עליו צריך שיזמין ויסיים הדבר תחלה קודם שמברכין עליו דאי לאו הכי הוי ברכה לבטלה ואע"פ שהקידוש על הפת לא ימצא בו תיבות להשלים ע"ב אא"כ הוי ביין אין לחוש כיון שעיקר הקידוש לא נתקן אלא על היין ואח"כ יסדר שולחנו כפי כחו ויאכל בשמחה ובטוב לבב וירחיק ממנו ומבני ביתו כל קטט' ומריבה ויגון ואנחה כמו שביארנו ויבקש שלום ויאריך על שולחנו כדרך בני מלכים ושרים בנחת והשקט ושלוה להראות ענג בעצמו ויתן חלק מה מאכילתו לעניים הן רב הן מעט כי זהו עיקר הענג והשמחה לשמח לב האומללים והדלים ולא יהי' אכילתו ושמחתו מניה וביה לאכול ולשתות ולמלא בטנו כי צדיק אוכל לשובע נפשו ונותן חלק למרירי יום כדי שישמחו כולם ביום הקדוש הזה ולו יחשב לצדקה ואחר שאכל ושתה כרצנו יברך ברה"מ מלה במלה ויזכיר בה של שבת ויברך על היין אחר המזון ואפילו שאין דרכו בחול לברך על היין צריך לברך ביום השבת עליו מפני כבוד היום וכדי להרבות בברכות כדי להשלים מאה ברכות: אחר האכילה ילמד מעט בחברה עם חבר אם יש לו ואם אין עמו חבר ישים עליו שומר וילמוד כדי שלא יבא להטות הנר אא"כ הוא אדם חשוב ואם אין עמו חבר ולא שומר לא ילמד בספר כלל ולא יעבור על דברי חכמים אלא ילמד איזה דבר ע"פ ממה שחננו האל הן מקרא הן משנה או פרק במה מדליקין עם פירושו עד שישכב עצמו בשינה וילך לשכב ויקרא קריאת שמע עם הסדר: