ויצא ולא במרוצה כמו שכתבנו למעלה וקודם שילך לביתו אם יש איזה חולה לבקר או איזה אבל לנחם או איזה חתן לשמח ילך אליהם אחרי צאתו ונהגו בזה ביום שבת יותר מבימי החול לשני ענינים הא' מפני שאינו עסוק בשום מלאכה וענין שיתבטל מן המצוה מפני כן. הב' מפני שהוא מכובד היום משאר הימים ויש לו מלבושים נקיים ונפש יתירה והוא ראוי להתכבד והלה יש לו נחת רוח עמו ועוד שבסבת כבוד השבת והדרתו הוא סיוע לו לנחם ולשמח והוה ליה כאלו אחר עמו וטובים השנים מן האחד וכשהולך על הדרך הזה לא יעבור על המצות והמצוה אשר קרובה אליו יעשה אותה בתחלה כי הקרוב קרוב קודם והעני קודם להעשיר כי הוא צריך מנחמים רבים או שמחה יתירה וזה ודאי מנוחה ושמחה מצד עצמו צריך כל אדם לשקול כל הענינים במאזני שכלו וכפי אשר יעלה השכל יעשה כדי שיהיו מעשיו מכוונים אל האמת והצדק שיהיו כולם לש"ש ואם הי' הולך בדרך מצוה ופגע בדרך במצוה אחרת לא יבטל זה מפני זה אלא א"כ לזה מכבדים רבים ואוהבי עשיר רבים וזה מעט הכבוד והשמחה שאז ראוי לו להניח זו מפני זו ולשמח ולכבד את העני ואת האביון כי מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם כי נפשם מרה להם וצריך שישכחו רישם ועמלם לא יזכרו ועד"ז יתנהג אדם בכל ענינים לש"ש ולא יחניף לשום אדם ולא יחוש לשום דבר כי שומר מצוה לא ידע דבר רע ולא יתעכב באלו הענינים עד שיעבור שעת האוכל ולא יבטל מצות עונג שבת ואע"פ שמנהגו בחול לאחר ראוי להקדים ביום השבת אם יש לו תאוה לאכול וגם לתת מקום לסעודה ג' שיוכל לקיים אותה כראוי ויכין שלחנו כפי השגת ידו מכל טוב שיש לו וכפי הברכה אשר ברכו ה' אלהיו ויאכל בשמחה ובטוב לבב וישמח את כל המסובין וירחיק מעליו ומעליהם כל יגון ואנחה ואם נתעורר איזה קטטה בבית ישקיט אותה תיכף ויקרא להם לשלום וידבר להם דברי רצוי ופיוס אף אם הוא עלוב יעשה לכבוד היום ולכבד מי שצוה לקרותו ענג וזה ישים מגמתו ולא יחטא:
ויזכור את העני לתת לו חלק משמחתו וממה שהטיב עמו כמו שביארנו ויאריך על שולחנו מעט משום כבוד שבת וידבר ד"ת על שלחנו יותר ממה שדרכו בחול משום כבוד האורח הבא אליו כל א' כפי כחו ואם אין עמו אחר שיכול לדבר עמו יאמר איזה דין או ענין של תורה לאשתו או לבניו ובני ביתו. ואח"כ יטול ידיו ויברך על מזונו בכוס של יין ואפי' ביחיד ואף אם אינו כן דרכו בחול כמו שביארנו לכבוד היום ואם לא הי' לו יין בשולחן והוא לא שתה אינו חייב לחזר אחר יין לברכה אחר שהוא יחיד אבל אם היו שלש יש מי שאומר שצריך לבקש לו יין לברך שברכת המזון טעונה כוס וכן ראוי שקודם שיאכל יזמין יין לקדוש ויין לברכת המזון ואם לא מצא אלא כוס א' יקדש עליו ולא יחוש לבהמ"ז ואם הכוס מרווח שיוכל ליקח ממנו כדי גמיעה ולהניח השאר לבהמ"ז יפה לו לעשות. וכן יש לו לעשות למי שאין לו יין בשופע לקדוש ולהבדלה יקדש על כוס מלא ויקח ממנו כדי גמיעה ויבדיל על השאר ואם היין בצמצום יקדש בפת ויניח הכוס להבדלה כי א"א לו להבדיל בפת: ואחר שבירך בהמ"ז ישתה שיעורו רביעית או רובו ויברך עליו על הגפן וישב ללמוד במקומו או במקום קביעותו בין עם יחיד בין עם רבים בין לבדו כדי ללכת מחיל אל חיל כי האכילה בשבת מצות עשה ואם אחר שהתחיל בלמוד חטפתו שינה וצער לו אם לא יישן טוב לו להטות עצמו כדי לישן לנוח ראשו ואבריו הוא מכלל ענג שבת אבל לא ירבה בשינה כדי שיניח מקום לעסוק בתורה כי לא ניתנה שבת כ"א לעסוק בה בתורה שאין לו מי שיעכב על ידו ואין לו טרדה ולא מחשבה בשום עסק ולא בשום מלאכה בעולם ולכן ראוי לבעל נפש שישתדל בהוצאות יום השבת שלא יוציא אותו בדברי חול בשחוק והתול וטיול אלא יקבע עצמו במקום א' כמסמר תקוע ויקח ס"ת בידו כל א' כפי השגתו והכנתו ויעסוק בו כל היום עד שיגיע זמן המנחה. וכל שאינו חושש על הוצאת היום ומוציא אותו בשיחה בטלה או דברים של חול עונשו גדול במאד מאד כי פוגם קדושת היום למטה גם פוגם למעלה למקום הרמוז לשבת ומראה במעשיו הרעים שאין לו חלק באלהי ישראל וכן אמרו בס' הזוהר פ' ויקהל דף ר"ה ז"ל ומאן דאשתדל במילין אחרנין ובמילין דעלמא דא איהו ב"נ דקא מחלל שבתא ולית ליה חולקא בעמא דישראל ותרין מלאכין ממנן על דא ביומא דשבתא ואינון שוו ידיהון על רישיה ואמרי ווי לפלניא דלית ליה חולקא בקוב"ה ועל דא בעי לאשתדלא בצלותא ובשירין ובתושבחן דמאריהון ולאשתדלא באורייתא עכ"ל הנה בפי' כי בר ישראל שאינו מדקדק על הוצאת יום השבת בדברי מצוה וקדושה אין לו חלק עם ישראל הקדושים ולא עם קב"ה והוא נזוף ומרוחק מן המלאכים הממונים על ככה לכן החרד את דבר ה' ימנע עצמו מכל דבר שהוא חול ואפי' לצורך עצמו וגופו לא ירבה בשיחה כי אם ישקול כל דבריו במספר במשקל כדי שלא יבא להכשל בשיחה בטלה ואם הוא מרביץ תורה ברבים ודורש להם חוקי אלהים ואת תורתו אשריו ואשרי חלקו כי הוא זוכה ומזכה ושכרו גדול כי אין לך כבוד יום השבת יותר מזה וכן שומע הדרשה שכרו גדול כי ברוב עם הדרת מלך והוא כבוד לתורה הקדושה וליום הקדוש וכל המחדש דבר חכמה ביום השבת אותה הנשמה מתעטרת מלמעלה בכמה עטרות והקב"ה כביכול משתעשע בה ונושק אותה ומברכה ברכה שלימה וכן אמר בזוהר על פ' בורא שמים חדשים וארץ חדשה כי כל המחדש דבר ביום השבת אותו דבר מעלין אותו לפני הקב"ה ובאותם הדברים נבראים שמים חדשים וארץ חדשה והענין הוא ע"פ הפשט דכיון שאין העולם מתקיים אלא מצד עסק התורה כמ"ש אם לא בריתי יומם לילה וגו' כשם שכל מי שאינו עוסק בתורה מחריב העולם כך כל העוסק בה מחדש אותה בעבורו שמתקיים יותר המחדש חידושים ביום השבת מוסף ע"ז דלא מיבעיא שמקיימין אות' במה שהם אלא שמחדשין אותה מחדש ומיפין אותה בעבורו וכביכול נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ואשריו ואשרי חלקו ועם היות שבכל יום וגו' עושה רושם העוסק בתורה המחדש דבר ביום השבת יותר ויותר מפני שהוא יום מיוחד בקדושה ומצא מין את מינו משא"כ בימי החול וכל הרואה כת לצים או ליצנים עוסקים כל יום השבת בהבל ובבהלה בהבלי העולם ובסיפורים והגדות ממה שהי' וממה שעבר והגדות ממאורעות אשר לא יועילו ולא יצילו ראוי להוכיחם ע"ז בדברים טובים ובדברים נכוחים ולהגיד להם איך מחללי' את כבוד יום השבת בכך ומה תועלת להם לספר דברים אשר אין בהם תועלת ולהניח דברי אלהים חיים תורה קדושה אשר היא עץ חיים למחזיקים בה ויותר טוב הוא להם ללכת לעסוק בתורה לקרוא הקורא ולשנות השונה ומי שאינו לא מן דין ולא מן דין ילך לשמוע אל הדורש או אל מקום הלמוד וצדקה יחשב לו בשמוע את דבר ה' ואם לא יקבלו ממנו בנחת ידבר אתם קשות על הענין ויגדיל להם חומר האיסור ויודיעם שכל בר ישראל העושה כך אין לו חלק עם ישראל ועם הקב"ה ואם באלה לא ישמעו לו יבדל מהם וממקום מושבם לסור מתוך האנשים הרשעים ולא יספה בחטאתם כי רעתם רבה וחטאתם כבדה מאד: וכשהולך האדם אל בית הנועד לשמוע אל הדורש צריך שיטה אזנו לכל הדברים אשר יוציא החכם מפיו כדי שידע אותם על מתכונתם ויעשה אותם כאשר יגיעו לידו ויחשב לו להולך ולומד ועושה ויבין דבר מתוך דבר כי זהו עיקר האדם שישקול הדברים כולם בעין שכלו וישקול אותם במאזני צדק שיקיף הדברים זה אצל זה ובענין זה יתרחק כמה ענינים מעצמו ומדעתו ויהי' לו זכות כפול:
וצריך ליזהר הרבה במאד מאד משיחה בטלה ולא יחלל את התורה והמצוה וכבוד יום הקדוש וכבוד השכינה שהיא מצויה שם וה"ז בכלל דבר ה' בזה כיון שאינו חפץ לשמוע הדרשה ועונשו גדול במאד מאד חוטא ומחטיא את המדברים עמו וחטאתם תלוי בו וצריך תשובה גדולה על ככה ואולי יתכפר לו: