ויש נוהגין לקרוא פטום הקטרת והוא ג"כ סי' הצלחה והרוחה וסי' עושר כמו שמצינו במשנה חדשים לקטרת באו והפיסו ומי שהקטיר פעם א' לא הי' מקטיר פעם ב' משום שכולם יזכו לאותה הצלחה ויזכו לעושר והצלחה בקריאתו. ואחר שהשלים סדרו יאמר פזמון אחר והוא מענין ביאת משיחנו או מענין מבדיל בין קדש לחול והוא ענין שמחה ללוות את השבת וכן בכניסת שבת צריך ג"כ פזמון של שמחה כדי לקבל אותה בשמחה כנ"ל ואח"כ יקרא הפרשה של השבוע הבאה והוא מנהג טוב ויפה לקרוא אותה ויקרא מעט נביאים וכתובים כי בהתחלת השבוע יפה לו להתחיל בג' אלה תורה נביאים וכתובים ומובטח לו שיצלח בלימודו כל השבוע גם במעשה ידיו כמ"ש בגמ' כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין והוא כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים ואם יעלה בידו לעשות מעט במשנה מעט בגמ' כמה יפה לו וכבר אמרנו למעלה דבכל יום צריך האדם להשתדל בכך לקרוא תנ"כ ומשנה וגמ' כל א' כפי ערכו וכפי השגתו. ואח"כ יעסוק במלאכתו ובעניניו וכן אני נוהג בעצמי בכל יום ויום והחכם עיניו בראשו לתקן כל עניניו כולם ולסדר אותם ע"פ התורה והמצוה ולכלכל דבריו במשפט יותר ויותר ממה כתבתי וכל מנהג וענין שתופס בו אין ראוי לו לבטלו על שום דבר כי הוא עטרת תפארת על ראשו להגן עליו בעה"ז ובעה"ב ואם נהג עצמו במדה טובה ואח"כ ביטל אותה ח"ו הוא עומד עליו לשכים בעיניו ויותר טוב היה לו שלא לחזק בה כדי להרפות ממנה וכה"א התרפית ביום צרה צר כחכה ואין יום צרה כדינה של גיהנם וכיום הדין הגדול אשר עתיד ליתן דין וחשבון וכשם שהוא רפה עצמו בעה"ז כך מתרפה הכח ממנו בעת צרה וכל המחזיק בכל דבר וענין של קדושה בעה"ז מחזיקים אותו לעה"ב שלא יפול ביד מבקשי רעתו וכביכול מחזיק ביד הדיין עצמו ונותן לו כח לעשות כרצונו וכה"א. או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי וכפל הענין הוא לרמוז הב' עולמות כי בעה"ז כשיש איזה מקטרג עליו נותן יד וכח ביד הדיין לרחם עליו וכל עולתה קפצה פיה ואין פוצה פה ומצפצף והיינו שלום בעולם שאין מה"ד מתוחה עליו וכן לעה"ב ליום הדין וליום החשבון מחפין עליו להציל לו מרעתו והכל שלום: