ויאמר תפלת ערבית בזמרה ושבחה בלי פחד ואימה כי ליל שמורים הוא לה' ומובטחים אנו בישועתו שלא תאונה אלינו רעה ויתפלל אתה בחרתנו בכוונה ושמחה טובה ומשבח לאדון הכל שקרבנו לעבודתו והבדילנו מן התועים ונתן לנו מועדים לשמחה ובפרט המועד הזה ראש לכל המועדות ומטובו חיינו וכבר אמרתי שעיקר האהבה ויראה הוא בלב ובכוונה ולא באמור הדברים בפיו ובשפתיו ולבו רחק מהם ובפרט בענין שהוא כפר בטוב הגדול והטיב עמנו אלהינו וגמל לחייבים טובות כמו שאמרו על פסוק ולא קרב זה אל זה שמדת הדין היה מתוחה עלינו בתוך הים לומר אלו עובדי ע"ז ואלו עע"ז אלו מגלי עריות וכו' והמב"ה ברחמיו הרבים התמלא חסד ורחמים עלינו והוציא לאור משפטנו והעביר אותנו בחרבה בתוך הים ואת אויבינו ושונאינו תהומות יכסיומו וכו' ומי הוא הפתי אשר לא יכיר את הטוב הזה גלוי ומפורסם לכל: אחר שיצא מב"ה ילך לביתו ויקדש מיד ויהי' השלחן ערוך לפניו ומקום מושבו מוכן ומזומן פנוי ומתוקן כמושב בני חורין ומכל אשר יש לו מובחר וטוב יוציא ויציע ויתקן ביתו ומקומו ואפילו בגדי משי ורקמה וכל המוסיף מוסיפין לו והכל כדי להראות לכל שמחת לבו בחסדו של מקום ויעשה לצד שמאלו תיקון כדי שיסב עליו כדי שיהי' בן חורין מכל וכל והסבת ימין לאו שמיה הסבה אי משום שרוב תשמישו בימין וצער הוא לו אי משום שלא יקדים קנה לוושט למ"ד:
ויקדש מעומד ואם הוא שבת יתחיל ויכולו ואם לאו יתחיל בפה"ג. ויאמר ברכת אשר בחר בנו מכל עם בקול זמרה ובנעימה להודות לאל על כל הטוב שהטיב עמנו לבחור אותנו מכל עם ורוממנו מכל לשון ויסיים בה כי בנו בחרת ואותנו קדשת ואע"פ שיש נוהגין בשבת שלא לאמרו מפני חשבון המלות ברגלים הכל מודים שיאמר אותם שהוא מענין הברכה עצמה. ויאמר שהחיינו וישב וישתה כוסו בהסבה ואם לא שתה בהסבה לא יצא וכן ישתו כל המסובין בהסבה כי מצות הלילה הזה להיות לפני כל א' כוס מיוחד. וישתה רובו שהוא רוב רביעית לפחות אם לא כלו לכך צריך שיהיה כוס המברך גדול שיכיל כדי שישתו כל אחד מהמסובים רוב רביעית וכבר נהגו העם לתת לפני כל אחד כוסו ואפי' לפני הקטנים כדי שישאלו ומנהג יפה הוא: