ונהגו המדקדקים ובעלי נפש שתכף אחר גמר סעודתן קודם שיעשו שום מלאכה עוסקים במצות סוכה ומתקנין מקום מושבה כל א' כפי אשר יוכל כדי ללכת מחיל אל חיל ולהתחיל תחילת השנה בדבר מצוה ודבר טוב ויפה הוא לעשותו: למחר יה"כ יעסוק במצות שלפניו במצות סוכה ולולב אתרוג הדס וערבה כי בחמלת ה' עלינו רצה לזכות את ישראל והרבה לנו במצות בימים הנוראים האלה כדי להשלים נפשותינו עד יום ז' לחג שהוא יום הושענא רבה ובו נגמר הדין וניתן הפסק דין אם לטוב אם למוטב וצריך כל אדם להיותו ירא וזחל בלבו שמא עדיין לא נגמר דינו ומשפטו תלויה וישתדל להרבות צדקה ומשפט וגמ"ח עם העניים והאביונים כדי שיצא משפטו לאור ויחתם לחיים טובים ביום הגמר דין וירדוף אחר כל המצות האלו באהבה וחבה בכל לב ובכל נפש כי שמחת המצוה ואהבתה היא עיקר עשייתה:
ועתה נבאר ענין המצות האלו וכוונתם א' לא' מצות סוכה בגובהה ורחבה ושיעורה הלכה למשה מסיני גבוהה למטה מכ' אמות מצומצמות ואין פחות מי' טפחים רחבה אין פחות מז' טפחים על ז' מרווחים ולמעלה אין לו שיעור ויעשה לה תחלה הדפנות מכל דבר שיהיה בין שתי בלא ערב או ערב בלא שתי ובלבד שלא יהיה בין זה לזה ג' טפחים ויהיה לה קביעות מעט שלא ידפנה הרוח וכן מיריעות מקושרות היטב אח"כ יסכך אותה מכל דבר תלוש שאינו מקבל טומאה ולא יהיה לו ריח רע ולכתחילה לא יכסנה עד שאין נצוצי השמש נכנסים בתוכה ואין טיפי מטר יורדות שא"צ להיות לה קביעות בית דלא מוכחא מלתא כ"כ והמדקדקים מסככין אותה בדבר שיש לו ריח טוב ואינו מתיבש כ"כ כדי שיהיה תאב לדירתה ולא יקוץ בה ויצא ומזה הטעם לא יעשה אותה במקום שאינו ראוי מקום אשר השמש מכה בכח או הרוח מנשב בכח או שהיא מקום זבובים ויתושין שמפני אלה הדברים יניח אותה ויצא והוה ליה כאלו מתחלה עשאה כדי שלא לשבת בה בקבע ואין ראוי גם מדקדקים לנאותה בכל דבר נאות לה וזה עיקר כל המצות שיהיה האדם שמח וטוב לב לזכות בעשייתה עד שמפני כך עושה בה תוספת טובה יותר ממה שנצטוה מפני חבוב המצוה ובזה יש לו שכר אחר נוסף על שכר עשייתה ועז"א תחת אשר לא עבדת כלומר עבדת אבל לא בשמחה: וצריך שיעשה דירתה קבע מכל עניני קביעותיו הן מאכילה הן משתיה הן משינה הן מלמודו למוד שאינו צריך עיון כ"כ עד שישיבת הסוכה מטרידתו ואינו יכול לעיין או שצריך להתפלל וישיבת הסוכה מבטלת כוונתו שמפני ענינים אלו יצא מן הסוכה ואינו רשאי לישב בה אבל לכל שאר הדברים יחשוב סוכתו כאלו היא ביתו שמיוחדת לו לשבת בה בקביעות ואם באולי יבא לו איזה צער או אונס ושאינו יכול לשבת בה מותר לו לצאת ממנה:
וכוונת המצוה הזאת כבר הזכיר הכתוב טעם לענין למען וכו' כי צריך האדם להיות נגד פניו הגמול הטוב אשר הש"י גמל את אבותינו ואותנו מכמה צדדים ובכמה זמנים זמן אחר זמן ופעם אחר פעם זמן הגמול הרב בכמות ובאיכות שעשה עמנו ועם אבותינו היתה יציאת מצרים שהוציא אותנו מכור הברזל מבית עבדים היינו משוקעים ומוטבעים בבוץ רגלינו עד שכמעט נשתקע שם ישראל מן העולם והיינו כא' מגויי הארצות אלא שבחמלת ה' עלינו ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותינו שאל יעזבנו ואל יטשנו נתגבר כארי כביכול ביד חזקה ובזרוע נטויה להוציא אותנו משם ולקרבנו לעבודתו לעשות אותנו עם סגולה כיום הזה ובהיות הגמול הזה גדול מאד למי שיש לו עינים לראות ולב להבין תלה בו עבודתו וקבלת אלהותו עד שאמר בפני כל ישראל אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו' ולא נתרצה בזה אלא לתלות עשיית הרגלים שבכל שנה ושנה זכר ליציאת מצרים כדי שידעו כל באי עולם ענין יציאת מצרים ויעלו אותה על לבם עד שבשביל זה לא ישכחו את ה' אלהיהם ולא יעזבו תורתו וזהו לתועלת עם ישראל שלא יעשו נגד רצונו וישליך אותם מעל פניו ובענין חג המצות לא הזכיר ענין מה להורות על זה כי כל מעשיו מוכיחים עליו וא"צ דבר מבחוץ:
גם בחג השבועות כיון שאנו מונין וסופרים ז' שבועות מיום שני של פסח כדי להתקרב אל יום נתינת התורה כאשר עשו אבותינו בצאתם ממצרים כדכתיב תעבדון את האלהים על ההר הזה כי כוונת היציאה היתה על הסיבה הזאת כאשר ביארנו בענייני יציאת מצרים א"צ דבר מבחוץ כי הוא ושמו מורה על זה וספירתנו שאנו סופרים כל יום ויום עד ז' שבועות כאשה נדה שסופרת ז' ימים נקיים להזדווג עם בעלה. אבל בענין חג הסוכות הזה שהוא רחוק מיציאת מצרים ראתה חכמתו ית' וית' לצוות בו ענין שעשייתו יביא זכירת מצרים ולא תשתכח ולזה כתב בסוכות תשבו כי בסוכות הושבתי וכו' והם ענני כבודו שהקיפנו בהם בצאתנו ממצרים לבל יכנו שרב ושמש וזה גמול אחר מצורף עם גמול היציאה עצמה:
ולכן צריך כל אדם שיכוין בזה כשעושה סוכתו או כשיושב בה ויוצא מביתו לסוכתו שלא כדרך העולם שדרכם להכנס כל א' מסוכתו לביתו מפני שהצנה גוברת בחצי תשרי והוא עושה הפך לקיים מצות הבורא ית' וית' ומתוך כך יזכור טעם לענין ויעלה יציאת מצרים על דעתו ויכיר וידע החסדים והחנות ואשר גמל לחייבים טובות בעשות עמנו החסד הגדול הזה להוציא אותנו מתוך גילולי מצרים המכוערים ולבחור אותנו לעם סגולה ולקרב אותנו לתורתו ומצותיו ומתוך כך תהי' יראת ה' נגדו תמיד להיותו ירא וזחל בזכרו את כחו ואת גבורתו וזה כל האדם: