קריאת המגילה
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִקְרָא מְגִלָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עִם כָּל הַמִּצְוֹת הַכְּלוּלוֹת בָּהּ, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
לפני קריאת המגילה החזן מברך מעומד, וגם הקהל יעמדו בשעת הברכה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּֽנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
בליל פורים שמברך ברכת "שהחיינו", יכון בברכת שהחיינו לפטור סעודת פורים ומשלוח מנות
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
קוראים את המגילה
אחר קריאת המגילה גוללה ואחר כך מברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַאֵל הָרָב אֶת־רִיבֵֽנוּ, וְהַדָּן אֶת־דִּינֵֽנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת־נִקְמָתֵֽנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵֽינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמּוּל לְכָל־אֽוֹיְבֵֽי נַפְשֵֽׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל־צָרֵיהֶם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ:
אחר כך אומרים:
אָרוּר הָמָן, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי.
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר.
אֲרוּרִים כָּל־הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל. וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב: שלש פעמים
ואומרים ואתה קדוש והחזן אומר קדיש תתקבל, שיר המעלות לדוד, לולי ה' שהיה לנו ואח"כ שיר למעלות, אשא עיני, ואומרים קדיש יהא שלמא, ברכו, ועלינו לשבח