בפסוק ואתה בריתי תשמו' וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלת"ו ונכרתה כו'. בפ' תזריע ערלתו לא ספק לדחות שבת משא"כ בב"נ למה כתיב ערלתו לכאורה לומר ספק א"צ לימול וגלי קרא בב"נ ספיקו לקולא מ"ה אף למ"ד ספק מ"ה אסור לישראל ועיין פ' נח אי ספק אמ"ה מותר להושיט לב"נ ועיין בראב"ע ורמב"ן ערלתו מוכרת יע"ש. וי"ל למעט מכרת בספק הא חייב למול א"ע ודוחק. וב"נ זיי"ן מצות נהרג אף מילה ודינין בכלל אף דשוא"ת הוא עיין ר"מ ה' מלכים פ"ט ב"ק אין נהרגין ושכם נתחייבו שלא דנו יע"ש מ"מ בלא עד כרת ומיעטה קרא בספק דאין חייב כרת.
שאלה מצות עשה דדחי לל"ת אם ספק מ"ע דוחה לל"ת וודאית ואת"ל דלא דחי מהו שידמה ספק מ"ע לספק ל"ת. והנה למ"ד ספק מ"ה אסור במניעה וה"ה בציווי מ"ה חייב בה אכתי יש מחלוקת אי לחומרא לבד ומת"הא משמע דספק כוודאי רק שאין לוקה בספק א"כ לכאורה לפ"ז ספק מ"ע בוודאי ודוחה ל"ת וודאית ומהא דשבת קל"ה א' ערלתו וודאי ולא ספק הקשו בתוס' באמת מה"ת דדחי ספק שוא"ת עדיף יע"ש ומכלאים בציצית התם וודאי הא ספק אין דוחה ומלקא עליה אם עבר על ל"ת ונ"מ לפסולי עדות בח"מ ל"ד.
וערלתו ודאי ולא ספק צריך לחייב סקילה במזיד דגזירת הכתוב הוא משא"כ אי לאו קרא מספק אין חייב סקילה דלמא בר מילה הוא ודחי לה. ומהא דא"ח בספק אם בידך בהמ"ז מברך אף למ"ד בסימן רט"ו שם במ"א אות וי"ו דלא תשא ד"ת איך מברך לחומרא מה חזית אלמא ספק בוודאי י"ל להר"מ ז"ל כל ספק דרבנן לחוחמרא הם אמרו דחוזר ומברך ולתוס' הא ס"ל דלא תשא דרבנן יע"ש. והנה אם נאמר ערלתו וודאי ולא ספק לנולד ביה"ש הנה אם נולד ביה"ש ע"ש לשלא ימול ביה"ש ע"ש בח' ונאמר יה"ש מ"ה לית ביה כ"א שה דתוס' שבת וה"א עשה ספק דמילה בזמנה דחי לעש' דחו"ש ז"א ועוד דס"ס הזה לחומרא שמא ביה"ש אחד יום והב' לילה ושמע שניהם לילה. ואם כי א"א לצמצם והא' מוקדם והב' מאוחר ואי לנולד ביה"ש ע"ש שלא ימול ביום שבת גופא פשיטא דאסור למ"ד ספק מ"ה לקולא א"כ לית עשה דמילה כלל האידנא ביום שבת ומחלל וודאי שבת ולנולד ביה"ש ע"ש שלא ימול ביה"ש מ"ש דילכא כ"א חד ספק לחומרא שמא מ"ש יום ושל ע"ש יום גם בזה יש לעיין ועמ"א א"ח שמ"ב אי במ"ש איקבע איסורא ואין להאריך.
אגדה. עיין בעוללת אפרים מאמר שפ"ח ט' צ' יפה. ומאמר קצ"ג בראשי"ת אש ברית בשביל התורה הנקראת אש כה דברי כאש וברית מילה נבראו שמים וארץ כמד"א אם לא בריתי יומם ולילה חקת שמים וארץ לא שמתי בריתי היינו תורה ומילה דאי תורה לחוד הא אמרינן ובתורתו יהגה יומם ולילה כל ההוגה בתורה תמיד תורה דיליה הוא ברית הי"לל ואי אמילה אין אלא ביום וע"כ אתרווייהו קאי. ומילה שלא בזמנה ביום ובלילה י"ל רמז בע"ת ששב שלא בזמנו בזקנותו ומל ערלת לבבו ויתוקן כל הד' ערלות פה ואוזן ולב וה"פ אם לא היה בעולם לקבל בע"ת כ"א בבחרותו בעודו בכח לא היו מתקיימים שמים וארץ ע"ד רם ומתנשא שוכן שחקים תולה ארץ על בלימה בפיוט דרך רמז כשאין ב"א עוסקים בתורה ומצות הקב"ה מסלק שכינתו למרום ואז עמודי שמים ירופפו על שלשה דברים העולם עומד אז תולה ארץ על בלימה בלא עמודים כ"א בשביל בהמה ושלא להחריב עולמו וז"ש חוקת שמים וארץ לא היו מתקיימים רק ה' ארך אפים ומקבל אף לעת זקנותו בע"ת כמילה שלא בזמנה ביום ובלילה העם הולכים בחושך. וז"ש וכן שמונת ימים ימול כו' יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא. המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך. בן שמנת ימים רמז לפ' שנים אפ"ה יש פנאי לעשות תשובה אפי' הוליד כל ימיו קניני הזמן בנה בתים ואסף כסף כי חשב עצמו ליליד בית לא כגר בארץ כאשר מורה מצות סוכה וז"ש אותם הילדים לא מזרעך רק עשיו לקח עוה"ז אבל ישראל עיקר תולדותיהן מעשים טובים כמ"ש בנח. ואצ"ל בית וכסף שמניח לאחרים חילם פשיטא דשטות הוא פילו ילוד ביתך וכספך כמונבז המלך גנזתו לעצמי בנה בית המדרש כספו לת"ח אפ"ה ימול החיצוניות פניות שיש בהם אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא בטוב ההוא. ונמלתם א"ת ערלת בשרכם ע"י המילה נמול ממילא הג' ערלות:
אגדה. בפסוק ויהלל"ו אותה אל פרעה ראויה למלך ובהפטורה למה תאמר יעקב ותדבר ישראל כו' בורא קצ"ות ארץ. יראה ע"פ מ"ש בחן טוב אשה יראת ה' היא תתהל"ל הפרש בין מאושר היינו עשיר בן עשיר ירש ממון רב אין חידוש אבל בן עני ובחכמתו אסף הון מהולל נקרא שמהללים אותו והנה צדיק ירא ה' יש לו תורה המנצח יצה"ר וצדקה מנצח יצה"ר מאושר נקרא משא"כ אשה אינה בעלת תורה ורשות בעלה אין נותנת צדקה ואפ"ה יראת ה' הי"א תתהלל חידוש ע"פ בחירתה בלי סיוע יע"ש. ויראה לי עפ"ז קמו בניה ויאשרוה שמצאו אמם עשירה אבל בעלה ידע שעני היה והיא אספה בחכמתה ויהללו"ה. ושרה אמנו בת כ' כבת זיי"ן ליופי לאו יופי הגוף כי הבל היופי רק יופי מעשיה בת כ' לא חטאה כלל כבת זיי"ן. ויהללו אותה לא על יופי הגוף אין להלל כי מה' רק יופי מעשיה בבחירתה ראויה היא למלך שמעשיה נאים. וממילא נשמע מי שנפשו אין כ"כ זכה ואביו ואמו ג"כ ונולד מגושם ובמזל רע ובחירתו הפך כל אלה מהולל מאוד יקרא וז"ש הבא לטהר בלא יו"ד ליטהר רק לטהר אחרים הנפש ע"י מעשה הגוף ואחרים מסייעין אותו כי זכות הרבים כו' וז"ש למה תאמר יעקב המגושם נסתרה אין יודע איך לנצח יצה"ר וזה אמירה רכה אבל ישראל מדבר קשה אומר מאלהי משפטי יעבור לפי שנולד במזל רע ואין בעל בחירה זה דיבור רע כי פלוגתא אם אמצעו נברא ארץ ושדי שאמר לעולמו די או מקצות נברא ושדי משדד הטבע וש"ש בורא קצות ארץ ומשדד הטבע ואתה בעל הבחירה ומסייעין לך והבן.