Weekday Siddur Chabad, Order of a Circumcision

כשמביאין את הילד לבית הכנסת אומרים:

בָּרוּךְ הַבָּא:

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶֽיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶֽךָ, קְדוֹשׁ הֵיכָלֶֽךָ: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת־חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת־קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא־כִלִּיתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת־בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃

כשמניחין את הילד על הכסא של אליהו יאמר המוהל:

זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב: לִישׁוּעָתְךָ קִוּיתִי יְיָ: שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶֽיךָ עָשִׂיתִי: אֵלִיָֽהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית הִנֵּה שֶׁלְךָ לְפָנֶֽיךָ. עֲמוֹד עַל־יְמִינִי וְסָמְכֵֽנִי. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶֽךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶֽךָ, וְאֵין־לָֽמוֹ מִכְשׁוֹל: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶֽיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶֽךָ, קְדוֹשׁ הֵיכָלֶֽךָ:

המוהל מברך בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוּנוּ עַל הַמִּילָה:

אבי הבן מברך בין מילה לפריעה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ:

והעומדים שם עונים אָמֵן. כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:

ואחר שנעשה החיתוך כראוי ימהר לעשות הפריעה והמציצה ונוטל את הכוס ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּֽטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵֽרוֹ שָׂם וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹֽדֶשׁ, עַל־כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי חֶלְקֵֽנוּ צוּרֵֽנוּ, צִוָּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵֽנוּ מִשַּֽׁחַת. לְמַֽעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, כּוֹרֵת הַבְּרִית:

אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, קַיֵּם אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני בן פלוני). יִשְׂמַח הָאַב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ: כַּכָּתוּב יִשְׂמַח־אָבִֽיךָ וְאִמֶּֽךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּֽךָ: וְנֶאֱמַר וָאֶעֱבוֹר עָלַֽיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶֽסֶת בְּדָמָֽיִךְ, וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי. וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי: וְנֶאֱמַר זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחוֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: וְנֶאֱמַר וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֺהִים: הוֹדוּ לַיהוָֹה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַיהוָֹה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (פלוני) זֶה הַקָּטָן גָדוֹל יִהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:

ונותנים לתינוק לשתות מכוס הברכה או ישתה בעצמו. ואחר המילה יתפלל תפלה זו המוהל ואבי הבן:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל לְפָנֶֽיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּֽיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, שְׁלַח עַל־יְדֵי מַלְאָכֶֽיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה (לפלוני בן פלוני) הַנִּימוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָתֽוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְתֶן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, וְשֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן:

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הוּא יְבָרֵךְ אֶת־הַיֶּֽלֶד הָרַךְ הַנִּימוֹל (פלוני בן פלונית) בַּעֲבוּר שֶׁ (פלוני בן פלוני) יִתֵּן בְּלִי נֶדֶר עֲבוּרוֹ לִצְדָקָה לְבִקּוּר חוֹלִים בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל רמ״ח אֵבָרָיו ושסה גִּידָיו וִיגַּדְּלֻהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְנֹאמַר אָמֵן: