(א) בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃ (ב) הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃ (ג) הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ (ד) הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ (ה) מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ (ו) הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ (ז) מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹק יַעֲקֹֽב׃ (ח) הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃
1. When Israel went out of Egypt, the House of Jacob from a people of a foreign tongue,
2. Judah became His holy [nation], Israel, His domain.
3. The sea saw and fled, the Jordan turned backward.
4. The mountains skipped like rams, the hills like young sheep.
5. What is the matter with you, O sea, that you flee; Jordan, that you turn backward;
6. mountains, that you skip like rams; hills, like young sheep?
7. [We do so] before the Master, the Creator of the earth, before the God of Jacob,
8. Who turns the rock into a pool of water, the flintstone into a water fountain.
(ח) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וגו' וַיֵּצֵא הַחוּצָה (בראשית לט, יב), קָפַץ בִּזְכוּת אָבוֹת, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית טו, ה): וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה. שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אָמַר בִּזְכוּת עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִקְרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, בִּזְכוּת וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס. (בראשית לט, יד): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ, נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם. (בראשית לט, טז): וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ, רַבִּי אַמֵּי אָמַר מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַׁקְתּוֹ.
Bold Part Translated:
Simeon of Kitron said, in the merit of Joseph's bones the sea split for the Israelites, as it is written "the water saw and fled" in the merit that he left the clothes in her hands and fled.
יציאת מצרים דכתי' (תהלים קיד, א) בצאת ישראל ממצרים וקריעת ים סוף דכתיב (תהלים קיד, ג) הים ראה וינוס מתן תורה דכתי' (תהלים קיד, ד) ההרים רקדו כאילים...
The Gemara elaborates: The exodus from Egypt, as it is written: “When Israel came forth out of Egypt, the house of Jacob from a people of strange language” (Psalms 114:1). And the splitting of the Red Sea, as it is written: “The sea saw it and fled; the Jordan turned backward” (Psalms 114:3). The giving of the Torah, as it is written: “The mountains skipped like rams” (Psalms 114:4), which is similar to the description of the giving of the Torah found elsewhere in the books of the Prophets...
ההרים רקדו כאילים - בשעת מתן תורה דכתיב (תהלים סח) למה תרצדון הרים וגו':
The mountains trembled like rams - at the time of receiving the Torah as it is written (Psalms 68) "why so hostile mountains..."
(א) בצאת ישראל ממצרים. זה שאמר הכתוב (תהלים קה לח) שמח מצרים בצאתם. א"ר ברכיה משל לבעל בשר שהוא רוכב על החמור וכו'. כיון שראה דוד היאך היו ישראל שמחים כשיצאו ממצרים התחיל מקלס על יציאת מצרים שנאמר בצאת ישראל ממצרים.
עד היכן הוא אומר בש"א עד אם הבנים שמחה ובה"א עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה ר"ט אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים ולא היה חותם
(ה) וְאוֹמֵר לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְהַדֵּר לְרוֹמֵם לְגַדֵּל וּלְנַצֵּחַ לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ. (תהילים קיג א) "הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" וְגוֹ' עַד (תהילים קיד ח) "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם". וְחוֹתֵם בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכל בּוֹ מַצָּה וּמְרוֹרִים...
(ב) כבר היה ר' טרפון וזקנים יושבין בצלו של שובך של יבנה ונשאלה שאלה זו לפניהם וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט (בראשית לז) להודיע זכותן של צדיקים כמה מסייעתן שאלו ירד הידיד האהוב הזה עם הערביים לא היו ממיתים אותו מריח הגמלים ומריח העטרן אלא זמן לו הקב"ה שקים מלאים בשמים וכל ריחנין טובים שלא ימות מריח הגמלים ומריח העטרן אמרו לו למדתנו רבינו שעל זכות יוסף היה אמרו לו למדנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד הוא מברך אמר להם אומר אני בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת חי העולמים אמרו לו למדתנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד מברך אמרו לו למדנו רבינו באי זו זכות זכה יהודה למלכות אמר להם רבי טרפון אמרו אתם אמרו בזכות שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו (שם) שהצילו ממיתה אמר להם דייה להצלה שתעמוד ותכפר על המכירה שנתן עצה למכרו ולא להשיבו אל אביו או בזכות שאמר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני וגו' (שם לח) אמר להם דייה להודאה שתכפר על הביאה, או בזכות מה בזכות שאמר ישב נא עבדך תחת הנער (שם מד) אמר להם מצינו בכל מקום שהערב משלם. אמרו לו רבי למדנו באי זו זכות זכה יהודה למלכות אמר להם כשעמדו שבטים על הים זה אומר איני יורד תחלה וזה אומר איני יורד תחלה שנאמר סבבוני בכחש אפרים וגו' (הושע יב) מתוך שהיו נוטלין עצה אלו ואלו קפץ נחשון בן עמינדב ושבטו אחריו לתוך גלי הים לפיכך זכה למלכות שנ' בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד) לכך ישראל ממשלותיו אמר להם הקב"ה מי שקדש שמי על הים יבא וימשול על ישראל והודו לו הזקנים לרבי טרפון:
(2) R. Tarfon and the elders were once sitting in the shade of the grove of Yavneh when this question was once asked before them: Why need it be written (Genesis 37:25) "and their camels laden with spices, balm, and myrrh"? (He answered:) To apprise us of the extent to which the merit of the righteous comes to their aid. For if this "loved one" (Joseph) had gone down with (the usual wares of) the Arabs, would he not have died of the stench of the camels and the itran (a kind of resin)? But the Holy One Blessed be He "arranged" for him (a transport of) sacks full of spices and all goodly fragrances so that he not perish of their stench. (At this,) they said to him: You have taught us, our master, that this transpired in the merit of Joseph. They asked him: Our master, what is the blessing for one who drinks water to slake his thirst? He answered: "Who creates manifold beings and (supplies) their wants. (We thank you for) all that You have created — Life of the worlds!" They: You have taught us, our master, the blessing for one who drinks water to slake his thirst. Our master, in what merit did Judah attain to kingdom? R. Tarfon: You say. They: In the merit of his saying (Genesis, Ibid. 26) "What profit is it if we kill our brother, etc." by which he saved him from death. R. Tarfon: It suffices that this saving atone for his counsel to sell Joseph and not return him to his father. They: If so, (he merited kingship) in the merit of his saying (Ibid. 38:26) "She is right; it is by me" (that she has conceived). R. Tarfon: It suffices that this atone for his living with her. They: If so, in the merit of his saying (Ibid. 44:33) "Let your servant remain instead of the youth." R. Tarfon: In all places we find that the guarantor pays, (so this would not account for his meriting kingship.) They: Master, you tell us. In what merit did he attain to kingship? R. Tarfon: When the tribes were at the sea, each one said: I will not go down first, viz. (Hoshea 12:1) "Ephraim has surrounded me with deceit, etc." Because they tarried in deliberation, Nachshon the son of Aminadav and his tribe after him leapt into the waves of the sea — wherefore he merited kingship. As it is written (Psalms 114:1) "When Israel went out of Egypt, the house of Jacob from the people of a foreign tongue, Judah was His holy one, Israel, His ruler," the Holy One Blessed be He hereby saying: "Let him who sanctified My name at the sea come and rule Israel." And the elders acknowledged to R. Tarfon (the truth of his derivation.)