פתיחת השנה-שיעור ראשון: למה בכלל ללמוד?

קראו את מקור 1, שהופיע בפורום 'עזרה בלימודים ושיעורי בית' של אתר תפוז.

ענו בכתב על השאלות הבאות:

1. מהי טענתו העיקרית של אביעד?

2. האם את/ה מזדהה איתו?

3. מדוע?

מקור 1:

טוב אז ככה..קוראים לי אביעד ואני בכיתה י'א ונכון לעכשיו יש לי 2יח"ל במתמטיקה ואולי 5יח"ל באנגלית.
הייתה לי היום מתכונת באזרחות ומה אני אגיד לכם חרא של בגרות תצא לי גם אם אני אלמד 5000 ימים בצורה הכי טובה שאפשר
כל השנה אני נכשל, זה התחיל מ95 ולאט לאט ירד וגם הביטחון שלי ירד..

כל השנה אני שואל את עצמי "למה בכלל אני לומד" וכל פעם אני עונה לעצמי את אותה השאלה, "כדי שאחר כך אני אוכל להיות מתכנת תוכנה כמו שחלמתי להיות" אבל עכשיו אני מרים ידיים מזה ושואל אחרים..למה צריך ללמוד בכלל??

למה משרד החינוך תופס ילדים בגיל 15 בכיתה י', זורק אותו לפינה ומסתכל עליו איך הוא יוצא מזה?? מה יוצא לי מזה שאני לומד דברים שאני לא צריך כדי ללמוד את העבודה שאני חולם עליה כ"כ הרבה?? זה נראה לי מגוחך ללמוד היסטוריה, אזרחות, לשון ותנ"ך בזמן שהמקצועות העיקריים שאני צריך הם מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית..אני לא קולט מה משרד החינוך עושה פה, הרי אם אני לא מצליח אני משלם על זה ועובד בעבודה מסריחה במשך שנה שנתיים שלוש כדי להצליח להגיע לאיזה חלום ויכול להיות שלא יתגשם בכלל והכל בגלל מה? בגלל שמשרד החינוך קבע לפני 50 שנה ויותר שצריך תעודת בגרות כדי לעבוד? למה מה קרה?? עכשיו אני מבין למה יש אנשים בחוץ יושבים באיזה מקום נידח שאף-אחד לא רואה אותם, זה בגלל שלא היה להם איך לעבוד כדי לממן את כל הבגרויות אחרי שהם לא הצליחו לעבור אותם..

מדינת ישראל מנסה לתת לאנשים האלה כסף, בית, עבודה אבל אי-אפשר לתת למישהו עבודה כשאין לו בגרות מלאה נכון? אם היה לי איך לדבר עם משרד החינוך פנים אל פנים הייתי אומר לו את כל הדברים האלה, אבל אני יכול כולה לשלוח להם מכתב שהם יכולים להתעלם ממנו ולזרוק לפח כמו את כל החיים של מישהו שנכשל בבגרויות. אני לא קולט למה לעזאזל אני צריך 21 יח"ל בשביל שאנשים יעריכו אותי..

אני לא צריך אף-אחד כולם יכולים להיכנס לי אתם יודעים לאן..

למרות שאני כולה ילד אני רוצה שתתיחסו לזה ברצינות רבה!! ואם מישהו ימחוק את זה, זה יחשב כאילו הוא גם כן אחד שלא איכפת לו מאחרים בגרוש! שיהיה לכם יום נעים ו"בגרויות קלות"!

מקור מספר 2

כעת, קראו את מקור מספר 2, מתוך מסכת אבות שבמשנה, ואת פירושיהם של אביגדור שנאן ופירוש רבינו יונה למקור זה.

ענו בכתב על השאלות הבאות:

4. מהי מטרתו של האדם לפי דברי רבן יוחנן בן זכאי?

5. האם הלימוד חייב לדעתך להיות לימוד 'דתי' או שניתן להכליל את דעתו של רבן יוחנן בן זכאי גם על לימודים בכלל?

(ח) רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.

(1) Rabbi [Yehuda haNasi] said: Which is the straight path that a person should choose for himself? Whichever [path] that is [itself] praiseworthy for the person adopting [it], And praiseworthy to him from [other] people. And be as careful with a light commandment as with a weighty one, for you do not know the reward given [for the fulfillment] of [the respective] commandments. Also, weigh the loss [that may be sustained through the fulfillment] of a commandment against the reward [that may be obtained] for [fulfilling] it. And [weigh] the gain [that may be obtained through the committing] of a transgression against the loss [that may be sustained] by [committing] it. Keep your eye on three things, and you will not come to sin: Know what is above you: An Eye that sees, and an Ear that hears, and all your deeds are written in a book.

(2) Rabban Gamliel the son of Rabbi Yehudah HaNasi said: Excellent is the study of the Torah together with a worldly occupation; for the exertion [expended] in both of them causes sin to be forgotten. And all [study of the] Torah in the absence of a worldly occupation comes to nothing in the end and leads to sin. And all who work for the community, let them work for the [sake of the] name of Heaven; for the merit of their ancestors sustains them, And their righteousness (tsidkatam) will endure forever. And as for you [who work for the community, God says:] I credit you with a great reward, as if you [yourselves] had done it [on your own].

(3) Be careful about the government, as they approach a man only when they need him. They seem like good friends in good times, but they don't stay for him in time of his trouble.

(4) He was accustomed to say: Make His [God's] will like your will, so that He will make your will like His will. Nullify your will to His will, so that He will nullify the will of others to your will. Hillel says: Do not separate yourself from the community. Do not believe in yourself until the day of your death. Do not judge your fellow until you come to his place. Do not say something that cannot be heard, for in the end it will be heard. Do not say, "When I will be available I will study [Torah]," lest you never become available.

(5) He was accustomed to say: A boor cannot fear sin. An ignorant person cannot be pious. A person prone to being ashamed cannot learn. An impatient person cannot teach. Not all who engage in a lot of business become wise. In a place where there is no man, strive to be a man.

(6) He also saw a skull that was floating on top of the water. He said (to it): "Since you drowned [others, others] drowned you. And in the end, those that drowned you will be drowned.

(7) He was accustomed to say: The more flesh, the more worms. The more possessions, the more worry. The more wives, the more witchcraft. The more maidservants, the more lewdness. The more man-servants, the more theft. The more Torah, the more life. The more sitting [and studying], the more wisdom. The more counsel, the more understanding. The more charity, the more peace. One who has acquired a good name has acquired for himself. One who has acquired words of Torah has acquired for himself the life of the World to Come.

(8) Rabban Yochanan ben Zakkai received [the tradition] from Hillel and Shammai. He used to say: If you have learned a lot of Torah, do not credit it favorably for yourself, because for this you were created. Rabbi Yochanan ben Zakkai had five students: Rabbi Eliezer ben Horkenos, Rabbi Yehoshua ben Chananya, Rabbi Yosi the Priest, Rabbi Shimon ben Netanel, and Rabbi Elazar ben Arakh. He would recount their praises: Rabbi Eliezer ben Horkenos is a pit covered in plaster that does not lose a drop. Rabbi Yehoshua ben Chananya--happy is the one who gave birth to him! Rabbi Yosi the Priest is pious. Rabbi Shimon ben Netanel fears sin. And Rabbi Elazar ben Arakh is an ever-strengthening fountain. He [Rabban Yochanan ben Zakkai] used to say: If all the sages of Israel were on one side of a balance scale, and Rabbi Eliezer ben Horkenos were on the other side, he [Rabbi Eliezer] would outweigh them all. Abba Shaul said in his name that if all the sages of Israel, including Rabbi Eliezer ben Horkenos, were on one side of a balance scale, and Rabbi Elazar ben Arakh were on the other side, he [Rabbi Elazar] would outweigh them all.

(9) He said to them: Go out and see what is a straight path that a person should cling to. Rabbi Eliezer says: A good eye. Rabbi Yehoshua says: A good friend. Rabbi Yosi says: A good neighbor. Rabbi Shimon says: Seeing the consequences of one's actions. Rabbi Elazar says: A good heart. He said to them: I see the words of Rabbi Elazar ben Arakh [as better than] all of yours, because your words are included in his. He said to them: Go out and see what is an evil path that a person should distance himself from. Rabbi Eliezer says: A bad eye. Rabbi Yehoshua says: A bad friend. Rabbi Yosi says: A bad neighbor. Rabbi Shimon says: One who borrows but does not repay. Borrowing from a person is like borrowing from the Omnipresent blessed be He, as it says (Psalms 37:21) "The wicked borrow and do not repay, but the righteous one gives graciously." Rabbi Elazar says: A bad heart. He said to them: I see the words of Rabbi Elazar ben Arakh [as better than] all of yours, for your words are included in his.

(10) They said three things. Rabbi Eliezer says: The honor of your friend should be as dear to you as your own, and do not be easy to anger, and repent one day before your death. And warm yourself by the fire of the Sages, but be cautious around their coals that you should not be burned, for their bite is the bite of a fox, and their sting is the sting of a scorpion, and their hiss is the hiss of a Seraph, and all of their words are like burning coals.

(11) Rabbi Yehoshua says: The evil eye, the evil inclination, and hatred of the creations remove a person from the world.

(12) Rabbi Yosi says: The money of your friend should be as dear to you as your own. Prepare yourself to study Torah, for it is not an inheritance for you. All of your actions should be for the sake of Heaven.

(13) Rabbi Shimon says: Be careful in the reciting of Shema (and praying). When you pray, do not make your prayer fixed, rather prayers for mercy and supplication before the Omnipresent, blessed be He, as it says (Joel 2, 13), "For He is gracious and merciful, long-suffering and full of kindness, and repents of the evil." And do not be wicked in your own eyes.

(14) Rabbi Elazar says: Be diligent in learning Torah, and know what to respond to one who denigrates the Torah. Know before Whom you labor--the Master of your work is trustworthy to pay you the wage for your activity.

(15) Rabbi Tarfon said: The day is short and the work is much, and the workers are lazy and the reward is great, and the Master of the house is pressing.

(16) He used to say: It is not your responsibility to finish the work, but neither are you free to desist from it. If you have learned much Torah, your reward will be much; and the Master of your work is trustworthy to pay you the wage for your activity. And know, the giving of reward to the righteous is in the future to come.

פירושו של אביגדור שנאן למקור 2

(ב) אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ. רבן יוחנן פונה אל רעיו, לומדי התורה, ומתריע בפניהם שלא להתגאות ולהשתבח בהישגיהם בלימוד תורה, שכן אין זו מעלה מיוחדת אלא לא פחות ולא יותר מאשר מילוי חובתו הבסיסית של האדם, "לפי שלא נוצרו הבריות אלא על מנת שיתעסקו בתורה" ... בין כך ובין כך זו תשובתו של חכם זה לשאלה הקיומית הבסיסית בדבר טעם החיים, של "האדם המחפש משמעות" לקיומו עלי אדמות (כשם ספרו של הפסיכולוג היהודי־אוסטרי ויקטור פרנקל). ייתכן שהמשך האמור במסכת, אודות תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי וניסיונם לקבוע מה היא "הדרך הטובה" שבה ילך אדם בחייו, גם הוא חלק מחיפוש תשובות לשאלה זו – מן החידות הגדולות הניצבות בפני האדם באשר הוא. רבן יוחנן הציע כאן תשובה דתית, ומן הסתם אפשר להציע במקביל לה תשובות רבות נוספות, אך אין לך אדם היכול להתחמק מניסיון להשיב עליה, ירצה או לא ירצה, במודע או שלא במודע.

​​​​​​​

פירוש רבינו יונה למקור 2

(א) רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם עשית תורה הרבה אל תחזיק טובה וכו'. עדיין אתה בתחלה ומתי תשיג עד האמצע ועד הסוף כי התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ואין השגת האנוש יכולה להגיע אל הקצה האחרון. וכמה כל אדם מרוחק ממנו ואיך יחזיק טובה לעצמו ולא עשה תורה אחת מני אלף ממה שיש לו לעשות:

(1) Rabban Yochanan ben Zakkai received [the tradition] from Hillel and Shammai. He used to say: If you have learned a lot of Torah, do not credit it favorably, etc.: You are still at the beginning, and when will you reach the middle and the end? As the Torah's 'measurement is longer than the land and wider than the sea,' and human comprehension is not able to reach the far end [of it]. And how distant is a man from it; and [so] how can he credit it favorably for himself? And he has not accomplished even one 'Torah' from the thousand that he is to accomplish.

לאחר שצפיתם בסרטון בכיתה, אנא צפו בסרטון שוב על גבי המכשיר הסלולארי/טאבלט/מחשב, וענו על שאלות 5-6:

6. רשמו מטרות/סיבות שהציגו משתתפי הסרטון ללימודים

7. מהי דעתך לגבי כל אחת מהמטרות שרשמת בשאלה 5? האם את/ה מסכים/ה עם מטרה/סיבה זו? מדוע?

דיון במליאה!

מטלת כתיבה:

נסח/י מכתב תשובה לאביעד.

במכתב כתוב/כתבי לאביעד האם את/ה מזדהה עמו ולמה.

הסבר לאביעד כיצד את רואה את מטרת הלימודים. למה לבוא לביה"ס? למה ללמוד? למה להתאמץ? למה ללמוד מקצועות רבים ומגוונים? וכיו"ב...כמובן הכל לפי דעתך (לא לפי מה שאת/ה חושב/ת שהמורה רוצה לקרוא)

(ח) רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:

(8) Rabban Yochanan ben Zakkai received [the tradition] from Hillel and Shammai. He used to say: If you have learned a lot of Torah, do not credit it favorably for yourself, because for this you were created. Rabbi Yochanan ben Zakkai had five students: Rabbi Eliezer ben Horkenos, Rabbi Yehoshua ben Chananya, Rabbi Yosi the Priest, Rabbi Shimon ben Netanel, and Rabbi Elazar ben Arakh. He would recount their praises: Rabbi Eliezer ben Horkenos is a pit covered in plaster that does not lose a drop. Rabbi Yehoshua ben Chananya--happy is the one who gave birth to him! Rabbi Yosi the Priest is pious. Rabbi Shimon ben Netanel fears sin. And Rabbi Elazar ben Arakh is an ever-strengthening fountain. He [Rabban Yochanan ben Zakkai] used to say: If all the sages of Israel were on one side of a balance scale, and Rabbi Eliezer ben Horkenos were on the other side, he [Rabbi Eliezer] would outweigh them all. Abba Shaul said in his name that if all the sages of Israel, including Rabbi Eliezer ben Horkenos, were on one side of a balance scale, and Rabbi Elazar ben Arakh were on the other side, he [Rabbi Elazar] would outweigh them all.

וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד נשאלה שאילה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול נענה ר"ע ואמר תלמוד גדול נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה
In connection to the mishna’s statement about the importance of Torah study, the Gemara relates the following incident: And there already was an incident in which Rabbi Tarfon and the Elders were reclining in the loft of the house of Nit’za in Lod, when this question was asked of them: Is study greater or is action greater? Rabbi Tarfon answered and said: Action is greater. Rabbi Akiva answered and said: Study is greater. Everyone answered and said: Study is greater, but not as an independent value; rather, it is greater as study leads to action.

(ב) רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:

(2) Rabban Gamliel the son of Rabbi Yehudah HaNasi said: Excellent is the study of the Torah together with a worldly occupation; for the exertion [expended] in both of them causes sin to be forgotten. And all [study of the] Torah in the absence of a worldly occupation comes to nothing in the end and leads to sin. And all who work for the community, let them work for the [sake of the] name of Heaven; for the merit of their ancestors sustains them, And their righteousness (tsidkatam) will endure forever. And as for you [who work for the community, God says:] I credit you with a great reward, as if you [yourselves] had done it [on your own].

(א) רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר. כבוד רב חלק רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, לבנו, כשהכניס לתוכה גם מדבריו (ועל רבן גמליאל זה ראו להלן במשנה ד. על התואר נשיא ראו להלן ב, ז). גם את מאמרו של רבן גמליאל ניתן לחלק לשלושה מרכיבים, שרק שני הראשונים נראים קשורים זה בזה.

(ב) יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אין לך שילוב טוב ויפה יותר מאשר לימוד עיוני ("תלמוד תורה") ועמל כפיים ("דרך ארץ" [ראו להלן]). אל לו לאדם לשקוע רק בזה או בזה. וזאת משום

(ג) שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. מי שמתייגע, עמל ומתאמץ, בלימוד תורה ובמלאכה גם יחד, סופו שאין לו זמן פנוי המאפשר את החטא. כדוגמא אחת לרעיון זה אומר בעל הפירוש המיוחס לרש"י: "שמתוך שהוא לומד ועוסק בסחורה להתפרנס, אינו חומד וגוזל ממון אחרים".

(ד) וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. ואף יתרה מזאת: לימוד תורה בלבד, חשוב ככל שיהיה, אין די בו, שהרי "אם אין קמח אין תורה" (להלן ג, כא). האדם זקוק גם לצרכי מחייה, "לפי שאי אפשר בלא מזונות" ואם יזדקק למזון ולא ימצא – הוא "מלסטיס [=שודד] את הבריות ומשכח תלמודו" (הפירוש המיוחס לרש"י). כשיגיע לחטוא ולפשוע, לא תגן עליו התורה שלמד וזו תאבד את ערכה ("סופה בטלה"). על כן ראוי שיאחז האדם הן בזה (תורה) והן בזה (מלאכה).

(ה) ונושא אחר:

(ו) וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם. כל העוסקים בצרכי ציבור, כגון גבאים הממונים על חלוקת צדקה או ראשי היישוב הדואגים לניהולו התקין, צריכים לעשות זאת לשם שמים, ולא כדי להתהדר בכך או כדי להשיג רווח אישי. ועוד עליהם לזכור

(ז) שֶזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתַּם וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. זכות אבותיו של הציבור ומעשי הצדק והצדקה של הציבור הם המסייעים בידי העוסקים בצרכי ציבור להצליח במלאכתם. אל להם לפרנסי הציבור לזקוף לזכותם את הצלחותיהם והישגיהם; את אלה יש לתלות בזכויותיו של הציבור שאותו הם מייצגים.

(ח) וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם. וכאן פונה רבן גמליאל בסטייה סגנונית ברורה ("ואתם ... עליכם...") אל אותם אנשים העמלים עם הציבור, ואומר להם כי מעשיהם למען הכלל, כאשר הם נעשים לשם שמים, מזכים אותם בשכר, אפילו אם הם רק בבחינת מי שמעוררים אחרים לעשות, מדרבנים ומייעצים, מתווים דרך ומדריכים, ולא מי שעושים בפועל. השכר שהם מקבלים הוא גדול, כאילו הם העושים. בין המפרשים יש הסבורים כי דברים אלו ("ואתם...") הם ציטוט שמצטט רבן גמליאל כביכול את האלוהים, שהוא היחיד היכול להבטיח שכר, אך יש המציעים גירסה אחרת לדברים, וקוראים: "ואתם, מעלים עליכם [מן השמים] שכר" וכו' (וכך אכן הנוסח בכתבי יד טובים של המסכת).

(ט) גם בימינו רבים הם העוסקים בצרכי ציבור, לעיתים באמונה ולעיתים (לצערנו) לשם הכבוד והכוח הכרוכים בכך. מאמרו של רבן גמליאל מבהיר בבירור מה היא הדרך הראויה לעסוק בצרכי הרבים.

(יב) אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים. מַהֵר לִשְׁמֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ. מַהֵר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, חָכָם. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע:

(12) There are four temperaments among students: Quick to understand and quick to forget -- his gain is canceled by his loss. [A student who is] slow to understand and slow to forget -- his loss is canceled by his gain. [A student who is] quick to understand and slow to forget -- he is a sage. [A student who is] slow to understand and quick to forget -- that is a bad portion.

(א) אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים. הלומדים בבתי הספר ובבתי המדרש.

(ב) מָהִיר לִשְׁמוֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד – יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. זה התלמיד הממהר לקלוט את שהוא לומד, אך גם ממהר לשכוח את תורתו. בסופו של דבר תכונתו השלילית מבטלת את זו החיובית. והיפוכו של דבר:

(ג) קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד – יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. זה התלמיד המתקשה ללמוד, אך גם איננו מאבד את מה שלמד, ובסופו של דבר תורתו נשמרת בתוכו ושכרו גדול.

(ד) מָהִיר לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד – חָכָם. והוא כמובן צירוף התכונות הרצוי והמועדף (ויש הגורסים כאן: "זה חלק טוב", בהתאמה להמשך). ולעומת זאת:

(ה) קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד – זֶה חֵלֶק רָע. מזלו, גורלו, של אדם כזה הוא רע, שכן הוא מצוי במצב שאין בו שום צד של חיוב. (על "חלק" במשמעות של מזל או גורל השוו לשון התפילה: "שתיתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב וכו'" [ירושלמי, ברכות ד, ב]).

https://www.facebook.com/robbinsisrael/videos/1956944367650084/?t=0

אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת עד שית לא תקביל מכאן ואילך קביל ואספי ליה כתורא וא"ל רב לרב שמואל בר שילת כי מחית לינוקא לא תימחי אלא בערקתא דמסנא דקארי קארי דלא קארי ליהוי צוותא לחבריה

Concerning that same issue, Rav said to Rav Shmuel bar Sheilat, a teacher of children: Do not accept a student before the age of six, as he is too young, and it is difficult for him to learn in a steady manner. From this point forward, accept him and stuff him with Torah like an ox. And Rav further said to Rav Shmuel bar Sheilat: When you strike a child for educational purposes, hit him only with the strap of a sandal, which is small and does not cause pain. Rav further advised him: He who reads, let him read on his own; whoever does not read, let him be a companion to his friends, which will encourage him to learn to read.
ואספי ליה - האכילהו והשקהו תורה בעל כרחו כשור שנותנין עליו עול על צוארו:
ליהוי צוותא לחבריה - אינך זקוק לייסרו יותר מדאי ולא לסלקו מלפניך אלא ישב עם האחרים בצוותא וסופו לתת לב:

אמר ליה [לו] רב לרב שמואל בר שילת: כי מחית לינוקא [כאשר אתה מכה תינוק] לצורך לימודו וחינוכו, לא תימחי [אל תכה אותו] אלא בערקתא דמסנא [ברצועת הסנדל] שהיא קטנה ואינה מכאיבה ביותר. ועוד יעץ לו: דקארי [מי שקורא]קארי [קורא] מעצמו, דלא קארי [מי שאינו קורא]ליהוי צוותא לחבריה [שיהיה חברה לחבירו] וילמד על ידי כך לקרוא. ולענין בני חצר המסקנה היא איפוא שמותר לעשות בביתו תלמוד תורה ואין השכנים מעכבים.

(ה) מֵאֵימָתַי מַתְחִיל לְלַמֵּד לִבְנוֹ, מִשֶּׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר מַתְחִיל לְלַמְּדוֹ: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ וגו' (דְּבָרִים לג, ד), וּפָסוּק רִאשׁוֹן מִפָּרָשַׁת שְׁמַע (דְּבָרִים ו, ד), וְאַחַר כָּךְ מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיְּהֵא כְּבֶן שִׁשָּׁה אוֹ כְּבֶן שִׁבְעָה, וְאָז מוֹלִיכוֹ אֵצֶל מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת.

(5) From when should a person begin to teach a son? From when that the son begins to speak, [the father] should teach him: "Moses commanded us a law" etc. (Deuteronomy 33:4) and the first verse of the Shema (Deuteronomy 6:4). After that, he should teach him little by little until the child is six or seven, and then he should take the child to a teacher of children.

(ט) אֲפִלּוּ תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ מֵבִין לִקְרוֹת, לֹא יְסַלְּקוּהוּ מִשָּׁם אֶלָּא יֵשֵׁב עִם הָאֲחֵרִים, אוּלַי יָבִין.

(ח) רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:

(8) Rabban Yochanan ben Zakkai received [the tradition] from Hillel and Shammai. He used to say: If you have learned a lot of Torah, do not credit it favorably for yourself, because for this you were created. Rabbi Yochanan ben Zakkai had five students: Rabbi Eliezer ben Horkenos, Rabbi Yehoshua ben Chananya, Rabbi Yosi the Priest, Rabbi Shimon ben Netanel, and Rabbi Elazar ben Arakh. He would recount their praises: Rabbi Eliezer ben Horkenos is a pit covered in plaster that does not lose a drop. Rabbi Yehoshua ben Chananya--happy is the one who gave birth to him! Rabbi Yosi the Priest is pious. Rabbi Shimon ben Netanel fears sin. And Rabbi Elazar ben Arakh is an ever-strengthening fountain. He [Rabban Yochanan ben Zakkai] used to say: If all the sages of Israel were on one side of a balance scale, and Rabbi Eliezer ben Horkenos were on the other side, he [Rabbi Eliezer] would outweigh them all. Abba Shaul said in his name that if all the sages of Israel, including Rabbi Eliezer ben Horkenos, were on one side of a balance scale, and Rabbi Elazar ben Arakh were on the other side, he [Rabbi Elazar] would outweigh them all.

(ג) חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן ר' אליעזר בן הורקנוס ור' יהושע בן חנניא ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל ור' אלעזר בן ערך הוא היה מונה שבחן רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טיפה. פי' שלא שכח מעולם דבר מכל מה שלמד כמו הבור אחרי שסדו אותו בסיד ואינו מאבד טיפה כי גם בדפנות אין המים נבלעים:

(3) Rabbi Yochanan ben Zakkai had five students: Rabbi Eliezer ben Horkenos, Rabbi Yehoshua ben Chananya, Rabbi Yosi the Priest, Rabbi Shimon ben Netanel, and Rabbi Elazar ben Arakh. He would recount their praises: Rabbi Eliezer ben Horkenos is a pit covered in plaster that does not lose a drop: The explanation is that he did not forget anything ever from all that which he learned, like the pit after it has been plastered with plaster and does not lose a drop, as the water is not absorbed, even by the sides [of the pit].

(ד) ר' יהושע בן חנניא אשרי יולדתו. לשון אשרי בסתם הוא כלל וכולל כל המדות הטובות שאדם מאושר בהם. ובמקום שמזכיר המדה הוא פרט. ומצינו אותו אמור על היראה כמו אשרי איש ירא את י' וגם על קביעות מקום התורה כמו שכתוב (משלי ח' ל"ד) אשרי אדם שמע לשקד על דלתתי יום יום ואומר (תהלים פ"ד ה') אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה. ועל הדבקות שנא' (תהלים ס"ה ה') אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך. ועל האמונה (תהלים פ"ד ו') אשרי אדם עוז לו בך. גם נאמר על המונע עצמו מן הרשעים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמשב לצים לא ישב. גם נאמר על שומר שבת (ישעיה נ"ו ב') אשרי אנוש יעשה זאת. גם נאמר על ההולכים בתורת ה' (תהלים קי"ט א') אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' גם נאמר על שומרי מצות אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו. גם נאמר על הנהנה מיגיעו (תהלים קכ"ח ב') יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. גם נאמר על שומרי משפט ועושה צדקה (תהלים ק"ו ג') אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת. גם נאמר על הבטחון (משלי ט"ז כ') ובוטח בה' אשריו. גם נאמר על החכמה (משלי ג' י"ג) אשרי אדם מצא חכמה ועוד כתיב (משלי י"ד כ"א) ומחונן עניים אשריו. ועל זה נאמר אשרי יולדתו בסתם כלומר שהיה מאושר בכל המדות המאושרות גדול בחכמה ומתוקן במדותיו ובכל עניניו:

(4) Rabbi Yehoshua ben Chananya--happy is the one who gave birth to him!: The undifferentiated expression, 'happy' is a category that includes all of the virtues through which a person is happy. And when it mentions the trait [with it], it is [referring only to] a particular [trait]. And we have found it stated about fear as in "Happy is the man who fears the Lord" (Psalms 112:1). And also about the designation of a fixed place for Torah [study], as it is written (Proverbs 8:34), "Happy is the man who listens to me, coming early to my gates each day, waiting outside my doors," and it states (Psalms 84:5), "Happy are those who dwell in Your house; they will still forever praise You." And about devotion, as it is stated (Psalms 65:5), "Happy is the man You choose and bring near to dwell in Your courts." And about faith (Psalms 84:6), "Happy is the man who has refuge in You." It is also stated about one who prevents himself from [involvement with] evildoers (Psalms 1:1), "Happy is the man who has not followed the counsel of the evildoers, or taken the path of sinners, or joined the company of the scorners." It is also stated about those that keep the Shabbat (Isaiah 56:2), "Happy is the man who does this." It is also stated about those that walk in the Torah of the Lord (Psalms 119:1), "Happy are those whose way is blameless, who follow the Torah of the Lord." It is also stated about those that keep the commandments (Psalms 119:2), "Happy are those who observe His decrees, who turn to Him wholeheartedly." It is also stated about one who benefits from his toil (Psalms 128:2), "You shall enjoy the fruit of your labors; you shall be happy and it shall be good for you." It is also stated about those that keep the law and do justice (Psalms 106:3), "Happy are those who act lawfully, who do justice at all times." It is also stated about trust [in God] (Proverbs 16:20), "he who trusts in the Lord is happy." It is also stated about wisdom (Proverbs 3:13), "Happy is the man who finds wisdom," and it is also written (Proverbs 14:21), "he who shows pity for the lowly is happy." And about this is it said, "happy is the one who gave birth to him" undifferentiated; meaning to say he is happy with all of the happy traits - great in his wisdom and refined by his traits and in all of his affairs.

(ה) ר' יוסי הכהן חסיד. שהיה עושה לפנים משורת הדין בכל מעשיו. ועל זה אומר בהרבה מקומות בתלמוד (ב"מ נב:) מדת חסידות שאנו כאן:

(5) Rabbi Yosi the Priest is pious: As in all of his deeds, he would do beyond the letter of the law. And about this is it said in many places in the Talmud (Bava Metzia 52b), "we have learned the trait of piety here."

(ו) ר' שמעון בן נתנאל ירא חטא. שהיה עושה סייגים להרחיק עצמו מן העבירות:

(6) Rabbi Shimon ben Netanel fears sin: As he would make fences to distance himself from the sins.

(ז) ר' אלעזר בן ערך מעין המתגבר. שהיה מפולפל הרבה ובעל סברא ומחדש דברים מדעתו:

(7) And Rabbi Elazar ben Arakh is an ever-strengthening fountain: As he was very sharp and a logician and innovate ideas from his intellect.

(ח) הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים וכו'. ר"ל בענין הידיעה. מפני שהיה כבור סיד שאינו מאבד טיפה. ולא היה בכל חכמי ישראל יודע הרבה כמוהו שלא שכח דבר מכל מה שלמד:

(8) He [Rabban Yochanan ben Zakkai] used to say: If all the sages of Israel were on one side of a balance scale, etc.: He means to say concerning knowledge. As he was like a plastered pit that does not lose a drop, and there was none among the sages of Israel that knew as much as he - who would not forget a thing from all that he learned.

(ט) אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס עמהם ואלעזר בן ערך בכף שנייה מכריע את כלם. לענין החדוד והסברא שבח לר' אלעזר בן ערך על כל חכמי ישראל. נמצאת אומר שאלו שני התנאין אינן חולקין אלא מדבר בענין הסברא והחדוד:

(9) Abba Shaul said in his name that if all the sages of Israel, including Rabbi Eliezer ben Horkenos, were on one side of a balance scale, and Rabbi Elazar ben Arakh were on the other side, he [Rabbi Elazar] would outweigh them all: Concerning sharpness and logic did he praise Rabbi Elazar ben Arakh over all of the sages of Israel. It comes out that you will say that these two teachers (tannaim) do not disagree, but rather [here] it is speaking about logic and sharpness.

(יא) חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי... הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן. לאחר רשימת חמשת התלמידים יאמר רבן יוחנן דבר בשבחו של כל אחד ואחד מהם, ולהלן (משניות יב–יד) ישווה ביניהם בדרכים שונות. רק לאחר מכן יובאו מאמריהם של החמישה (משניות טו–יט [ושם גם יובאו פרטים ביוגרפיים על כולם]). ראוי להעיר שבכתבי יד טובים של המשנה לא מצרף רבן יוחנן את התואר "רבי" לשמות תלמידיו, שכן לא מקובל הוא שיקרא הרב לתלמידיו בכינוי זה.

(יב) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקָנוֹס – בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רבי אליעזר מושווה לבור לאגירת מים שדפנותיו מצופות בטיח עבה ועל כן אין המים מחלחלים ממנו ואובדים. והוא דימוי למי שמשמר כל מה שלמד ואיננו מאבד מתורת רבותיו דבר.

(יג) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. גם על משה רבנו (שמות רבה מה, ד) מצאנו לשון שבח כללית זו: אשרי האם שהביאה לעולם אדם שכזה! נראה שרבן יוחנן רואה את רבי יהושע כאדם מושלם במעלותיו, עד שאיננו יכול לצמצמן להגדרה ממצה אחת (אך ראו להלן).

(יד) רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד. "שהיה עושה לפנים משורת הדין בכל מעשיו" (פירוש רבנו יונה [וראו עוד להלן ה, יג]).

(טו) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל – יְרֵא חֵטְא. "שהיה עושה סייגים [=גודר עצמו בגדרות] להרחיק עצמו מן העבירות" (פירוש רבנו יונה [וראו עוד להלן ג, יא]).

(טז) וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ – מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. בניגוד לרבי אליעזר בן הורקנוס, האוצר את תורת רבותיו כבור מלא מים מבלי שהוא מוסיף עליה דבר, רבי אלעזר בן ערך הוא כמעיין השופע מים חדשים עוד ועוד, כלומר מחדש על מה ששמע ומפיץ תורתו למרחקים. דימוי התורה למים הוא דימוי קבוע בספרות חכמים ("אין מים אלא תורה" [בבלי, בבא קמא פב ע"א]) וממנו נגזרו מאפייניהם של שני סוגי התלמידים: "בור סוד" ו"מעיין המתגבר". עולם הלימוד זקוק לשני סוגים אלו – לשומר המסורת בהקפדה ולזה היוזם והמחדש – ושילוב שניהם, ואף המתח שנוצר ביניהם, הוא גורם מרכזי ומפרה בהתפתחות עולם התורה בפרט ועולם הידע בכלל (וראו עוד במשנה הבאה). האם אפשר שדברי השבח הכלליים לר' יהושע, "אשרי יולדתו", באים להציג אדם שהוא בור סוד ומעיין המתגבר גם יחד?

(כד) הוּא הָיָה אוֹמֵר. הכוונה לרבן יוחנן בן זכאי, שבמשנה הקודמת מנה את שבח חמשת תלמידיו, זה אחר זה. במשנה זו (וכן להלן, בשתי המשניות הבאות) הוא עורך השוואות שונות בין התלמידים ותכונותיהם. אמת, בדרך כלל נראה כי אין זה ראוי למורה להשוות בפומבי בין תלמידיו ולהצביע על עדיפותו של אחד מהם על פני האחרים, אך נראה שההשוואה שלפנינו לא נערכת בין האנשים עצמם אלא בין מה שהם מייצגים: "בור סוד", "מעיין מתגבר", יראת חטא וחסידות (וראו במשנה שלפני זו). העובדה שהחכמים אינם מוכתרים בתואר "רבי" עשויה ללמד שגם מאמר זה (וראו במשנה הקודמת) בא לעולם כשעדיין ישבו על ספסל הלימודים.

(כה) אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקָנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. משקלו של ר' אליעזר ודרכו בלימוד תורה ("בור סוד") עולים בערכם על "כל חכמי ישראל" גם יחד, ולפנינו דברי שבח מפליגים ביותר.

(כו) אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ. אבא שאול מביא את המאמר הזה בשם רבן יוחנן, אך בניסוח אחר.

(כז) אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקָנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. לפי נוסח זה, ר' אלעזר בן ערך, "המעיין המתגבר", עולה במשקלו על כל החכמים, כולל ר' אליעזר בן הורקנוס. בשתי המשניות הבאות מובאות שתי דוגמאות להעדפה שהעדיף רבן יוחנן את דעותיו של בן ערך בהשוואה לשאר חבריו. מסתבר כי בתקופת חיבור מסכת אבות הוכרו שני נוסחים שונים של דברי רבן יוחנן בן זכאי – תופעה לא נדירה בעולם התורה שבעל־פה, שבו נעו מסורות מפה לאוזן במשך שנים רבות – ורבי יהודה הנשיא החליט להביא את שניהם. בבואם יחד מלמדים המאמרים על הקושי שבהחלטה מה להעדיף: "בור סוד" או "מעיין המתגבר" (וראו במשנה שלפני זו).