(ח) וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
(8) They shall eat the Passover lamb that same night; they shall eat it roasted over the fire, with unleavened bread and with bitter stuff.
(ו) וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, בַּחֲזֶרֶת וּבְעֻלָשִׁין וּבְתַמְכָא וּבְחַרְחֲבִינָה וּבְמָרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבֻשָּׁלִין. וּמִצְטָרְפִין לְכַזָּיִת. וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן.
(6) These are the vegetables with which a person discharges his [obligation to eat bitter herbs] on Pesach: with chazeret, (lettuce?), and with alushin (endive?), with tamcha (chicory?), charchavina (field eryngo?), and with maror (bitter coriander?); we may discharge our obligation with them whether they are fresh or dried, but not if they are pickled, boiled, or cooked. These different vegetables we may combine together to make up the required size of an olive; and we may also discharge our obligation with their stalks.
Field Eryngo (below)
גמ׳ חזרת חסא עולשין הינדבי תמכא אמר רבה בר בר חנה תמכתא שמה חרחבינא אמר רשב"ל אצוותא דדיקלא ובמרור מרירתא תני בר קפרא אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בעולשין ובתמכא בחרחלין בחרחבינין ובחזרין רב יהודה אומר אף עולשי שדה ועולשי גינה וחזרת עולשי גינה וחזרת הא תנא לה רישא הכי קאמר אף עולשי שדה כעולשי גינה וחזרת רבי מאיר אומר אף עסווס וטורא ומר ירואר א"ל ר' יוסי עסווס וטורא אחד הוא ומר זה הוא ירואר תני דבי (ר') שמואל אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בעולשין ובתמכא ובחרבינין ובחרגינין ובהרדופנין ר' יהודה אומר אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן ר' אילעא אומר משום ר"א אף ערקבלים וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי וכשבאתי לפני ר"א בן יעקב הודה לדברי ר' יהודה אומר כל שיש לו שרף ר' יוחנן בן ברוקה אומר כל שפניו מכסיפין אחרים אומרים [כל] ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין א"ר יוחנן מדברי כולן נלמד ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר רב הונא הלכה כאחרים רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה מהדר אמרירתא א"ל מאי דעתיך דמרירין טפי והא חזרת תנן ותנא דבי שמואל חזרת וא"ר אושעיא מצוה בחזרת ואמר רבא מאי חזרת חסא מאי חסא דחס רחמנא עילוון ואמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן למה נמשלו מצריים כמרור לומר לך מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה אף מצריים תחילתן רכה וסופן קשה א"ל הדרי בי א"ל רב רחומי לאביי ממאי דהאי מרור מין ירק הוא אימא מרירתא דכופיא דומיא דמצה מה מצה גידולי קרקע אף מרור גידולי קרקע ואימא הירדוף דומיא דמצה מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים ואימא הרזיפו דומיא דמצה מה מצה שניקחת בכסף מעשר אף מרור שניקח בכסף מעשר א"ל רבה בר רב חנין לאביי אימא מרור חד מרורים כתיב ואימא מרורים תרי דומיא דמצה מה מצה מינין הרבה אף מרור מינין הרבה אמר רבה בר רב הונא אמר רב ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולן נזרעין בערוגה אחת למימרא דלית בהו משום כלאים מתיב רבא חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה אינם כלאים זה בזה חזרת וחזרת גלין אין חזרת ועולשין לא וכי תימא כולהו בהדדי קתני להו והא אמר רב זוגות זוגות קתני מאי נזרעין דאמר רב נזרעין כהלכתן כהלכתן תנינא
Rabbi Yehuda says: Any plant that has white sap when it is cut may be used as bitter herbs. Rabbi Yoḥanan ben Beroka says: Anything whose surface is light green may be used as bitter herbs. Others say: Any bitter herb that has sap and whose surface is light green is fit for this mitzva. Rabbi Yoḥanan said: From the statements of all these Sages, we can learn that a bitter green herb has sap and its surface is light green. Rav Huna said: The halakha is in accordance with the opinion of Aḥerim. Ravina found Rav Aḥa, son of Rava, searching for merirata to use as bitter herbs. He said to him: What is your opinion, that you seek this particular herb? If you are looking for that which is most bitter, but we learned ḥazeret first in the mishna, which indicates that this is the preferred choice.
Rabbi Oshaya said: The optimal fulfillment of the mitzva is with ḥazeret, and Rava said: What is ḥazeret? It is lettuce [ḥassa]. The Gemara explains: What is the meaning of lettuce [ḥassa]? It refers to the fact that God has mercy [ḥas] on us. And Rabbi Samuel bar Naḥmani said that Rabbi Yoḥanan said: Why are the Egyptians likened to bitter herbs in the verse: “And they embittered their lives” (Exodus 1:14)? This comparison serves to tell you that just as these bitter herbs are soft at first and harsh in the end, so too, the Egyptians were soft at first, when they paid the Jews for their work, but were harsh in the end, as they enslaved them. This idea applies solely to ḥazeret, which has a bitter aftertaste, but not to other types of bitter herbs, which are bitter from the beginning. Rav Aḥa, son of Rava, said to Ravina: I retract my position and concede that it is preferable to use ḥazeret for bitter herbs.
Rav Reḥumi said to Abaye: From where is it known that this bitter herb that must be eaten on Passover night is a type of vegetable? Perhaps one could say that the mitzva should be performed with the bile of a kufya fish,which is very bitter, but not necessarily with a type of plant? He answered: Bitter herbs are similar to matza; just as matza must be prepared only from food that grows from the ground, so too, bitter herbs must be from food that grows from the ground. The Gemara answers: Bitter herbs are similar to matza; just as matza is prepared from a type of plant, but not including a tree, so too, bitter herbs must be from a type of plant that is not a tree.
Rabba bar Rav Ḥanin said to Abaye: I can say that the bitter herb mentioned in the Torah includes merely one species, i.e., only the bitterest plant can be used for this obligation. Abaye responded: For this reason it is written: “Bitter herbs” (Exodus 12:8) in the plural, indicating that many types of bitter herbs are fit for this purpose. Rabba retorted: But one can say that “bitter herbs” refers to two different species, but no more. Abaye explained: Bitter herbs are similar to matza; just as matza can be prepared from many types of grain, so too, bitter herbs can be taken from many different types of vegetables.
(כג) וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃ (כד) וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
(23) They came to Marah, but they could not drink the waters of Marah because they were bitter; that is why it was named Marah. (24) And the people grumbled against Moses, saying, “What shall we drink?”