מגילת העצמאות לחלוץ קרית ים

ישראל הממשלה הזמנית
עיתון רשמי: מס' 1 תל-אביב
ה' באייר תש"ח 14.5.1948 עמ' 1

הכרזה על הקמת מדינת ישראל

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.

במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.

אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.

דוד בן-גוריון, דניאל אוסטר, מרדכי בנטוב, יצחק בן-צבי, אליהו ברלין, פריץ ברנשטיין, הרב וולף גולד, מאיר גרבובסקי, יצחק גרינבוים, ד"ר אברהם גרנובסקי, אליהו דובקין, מאיר וילנר-קובנר, זרח ורהפטיג, הרצל ורדי, רחל כהן, הרב קלמן כהנא, סעדיה כובאשי, הרב יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין, צבי לוריא, גולדה מאירסון, נחום ניר, צבי סגל, הרב יהודה ליב הכהן פישמן, דוד צבי פנקס, אהרן ציזלינג משה קולודני, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, פליכס רוזנבליט, דוד רמז, ברל רפטור, מרדכי שטנר, בן-ציון שטרנברג, בכור שיטרית, משה שפירא, משה שרתוק.

למנחה

מגילה גדולה פרושה במרכז החדר.

מה זה מה יש לנו כאן?

הכרזה? קושאן? כתובה? מגילה?

תקופת ספירת העומר בין יציאת מצריים לבין מתן תורה. בין פסח לבין שבועות. תקופה שמחד מציינת את המעבר מעבדות להיותנו לעם. תקופה חקלאית שמציינת את הזמן שבין סוף העבודה לתחילת איסוף היבול והרווחים. יש איזה הקבלה בין יציאה מעבדות לקבלת התורה העבודה והפרי לבין סיום העבודה החקלאית ותחילת איסוף היבול. באופן היסטורי זה גם זמן המלחמות מסורות של אבלות תלמידי רבי עקיבא שנלחמו במרד. תקופה שקשורה בתורת הסוד. ומאופיינת בפורענות שעשויה להתרגש. זה בהמשך. ברית וזכרון תזכור למי להודות על היבול שגדל לך למרות הריבונות זה לא כוחי ועוצם ידי. אלא יש כאן ברית עם האל.

מתי חתמו עליה? (יום שישי אחה"צ למה הדבר דומה במבחינה תנכי"ת? מעמד הר סיני שהקים עם עם קבלת התורה – החוקה? בריאת האדם ביום שישי אחה"צ?)

500 מילים עליהן עמלו במשך שלשה שבועות בין פסח לבין יום העצמאות. אדם אחד התחיל ישב לפני נייר לבן וריק והתחיל לכתוב באנגלית את הdeclaration of the Jewish State לאיש קראו מרדכי בעהם. עורך דין שמינה אותו שר המשפטים פילקס רוזנבליט הוא פנחס רוזן לימים שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל. היה בן 33 כשכתב את הטיוטות הראשונות של מגילת העצמאות יליד אוקראינה נדד עם הוריו לברלין עלה לארץ נסע ללמוד משפטים בלונדון כשהוטלה עליו המשימה על ידי שר המשפטים של המועצה הזמנית של המדינה הוא נצטווה לשמור עליה בסוד אבל גילה את העיניין בארוחת שבת משפחתית ב24.4.48 ובעצת משפחתו הלך לבית שכנו הרב ד"ר צבי דווידוביץ שהמליץ לו להסתמך על הכרזת העצמאות האמריקאית. חלק מהביטויים שהיו בטקסט הראשוני באנגלית ותורגמו לעברית נשארו עד הטיוטה האחרונה כמו למשל הביטוי צור ישראל. ב"תזכורת" שצירף בעהם להצעה הראשונה, ציין "ההצהרה נערכה מתוך הנחה שיש להסתמך לא רק על החלטות או"ם וחבר הלאומים, אלא גם על הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי עצמו הפיסקה האחרונה של ההקדמה, כמו גם גוף ההצהרה, שאובים בעיקר מתוך הצהרת העצמאות האמריקאית, ונוהגת בטוי משפטי לסגולות העצמאות של מדינה עצמאית".

למגילת העצמאות יש 16 טיוטות כל מילה היתה צריכה להיות מוסכמת על כולם. למרות זאת הטקסט הוא קצר וזו גדולתו קצר וקולע. טקסט פותח ולא טקסט סוגר. טקסט שנתון להרבה פרשנויות שונות.

נבנתה על סמך מגילת העצמאות האמריקאית. מעטות מאוד הן מגילות העצמאות במדינות הדמוקרטיות מהטעם הפשוט שלא "הקימו אותן" אלא לאט לאט במהלך ההיסטוריה המקומית הן התהוו.

מתח בין מסמך משפטי למסמך מכונן נבואי דקלרטיבי הצהרתי.

מה יש לנו כאן ? אפשר לחלק לעבר הווה ועתיד איזה פסקאות עוסקות במה?

עבר זכות חוקית זכות היסטורית זכות שנקנתה בדם למדינה

הווה מה קורה עכשיו באופן פרקטי. חלק אופרטיבי מתחיל בלפיכך התכנסנו.

עתיד מהו החזון של המדינה. זכות היהודים לעלות שוויון לאזרחים וזכויות אדם.

וקריאות לעולם ליהודים בעולם לערבים במדינה למזרח התיכון.

יהודית במגילה? (המגילה אומרת מדינה יהודית האם המגילה מדברת על מדינה יהודית או מדינה ליהודים?)

דמוקרטית במגילה?

הבטחה שלא קוימה? (חוקה)

מגילת העצמאות היא טקסט קנוני של מדינת ישראל בכך שהיא מכילה את הגרעין המוסרי המשמעותי ביותר לקיומה של המדינה, והיא עדיין הניסוח המזהיר ביותר של חובותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. משה הלברטל

הנושאים הגדולים של השיח הציבורי והתרבותי כגון מיהו יהודי או מה היא יהדות, או מה היא דמוקרטיה ומה מתחייב ממנה, אינם מתאימים להכרעה משפטית ואינם יכולים להיות מוסדרים אחת ולתמיד. התמודדות פוליטית, חברתית ותרבותית מתמשכת ודינמית היא התשתית החיונית שמאפשרת, במקרים מתאימים, פנייה להכרעת המערכת המשפטית־שיפוטית. הקושי כפול: ראשית, חקיקה מזמינה הכרעה ולא המשך שיחה. שנית, חקיקה מזמינה הכרעה שיפוטית המבוססת על פרשנות החוק ועל שיח זכויות, במקום הסדרה שתתבסס על תהליכים דינמיים של משא ומתן ושל פשרה רות גביזון

משימה במליאה

בחרו הגד אחד מתוך הפסקה ה11 ותשאלו עליו לפחות 10 שאלות. 7 דקות. תבחרו תשובה שאתם חושבים שיכולה להיות בקונצנזוס וכולם יחתמו עליה.

ניתן דוגמה לשאלות על המשפט הראשון

קיבוץ גלויות

בואו תשאלו שאלות (דוגמאות לשאלות -מי הוא יהודי? חוקי נירנברג או הלכה אורתודוכסית. האם הגדרה עצמית של יהדות תופסת בני מנשה וכדומה? מה עם גיורים? גיורים של מי? האם לישראל יש מחוייבות לשכנע יהודים לעלות? האם מדינת ישראל צריכה לסכן את חייליה כדי לאפשר עליה? פושעים? חולים? אסירים? מי שאינו יהודי אך מזדהה עם מדינת ישראל? ערבים? זכות השיבה? קיבוץ גלויות – רב תרבותיות? כור היתוך? דמוקרטיה או מלוכה בשם הרב תרבותיות? מה מבחינת תרבות המקור מחייב? פוליגמיה?)