(א) האוכל. נ"ל דכל האוכלין מצטרפים לכזית אכל חצי זית מז' מינין וחצי זית אחר מברך אחריהם בנ"ר (כ"ה) ונ"ל דה"ה פת ודבר אחר וכל המשקין מצטרפין לרביעית אבל האוכל והשותה אין מצטרפין עסי' תרי"ב ואמרו ביומא ציר שע"ג ירק מצטרף ולא אמרי' משקה הוא דכל אכשורי אוכל' (משקה הבא למתק האוכל) אוכלא הוא וה"ה בפת השרוי במשקה או ביין וכ"מ בתוס' זבחים דף ק"ט ע"א עמ"ש סי' ר"ה ס"ב וצ"ע ברוטב של בשר אם מקרי אוכל ובחולין דף ק"כ פירש"י ציר שע"ג הירק משקה היוצא מן הירק א"נ שהיו מטבילים מאכלן בציר ואף ע"ג דמשקה הוא ותנן האוכל והשותה אין מצטרפין ה"מ אכל ושתה דקים להו לרבנן דלא מיתב' דעתיה בהכי אבל ציר שע"ג הירק קים להו לרבנן דמיתב' דעתיה עכ"ל, א"כ דוקא ציר שע"ג ירק וכ"כ הרמב"ם מכשירי האוכל המעורבים עם האוכל הן כאוכל עכ"ל, משמע דרוטב אינו מצטרף וכ"מ ממ"ש סי' קנ"ח ס"ה ואם אכל מעט וחזר ואכל מעט אם שהה יותר מכא"פ נ"ל דאין מצטרף וכמ"ש סי' תרי"ב וכ"מ ביומא דף פ' דלא מיתב' דעתיה בהכי וכ"מ מפירש"י דפירש דטעמא דבעי כזית בברכה אחרונה היינו משום דכתיב אכילה ואכילה בכזית ואם כן בחלב ודם ובכל איסורין נמי כתיב אכילה ואם שהה בכא"פ לא מיקרי אכילה וה"ה לענין ברכה וכ"מ ממ"ש סי' ר"ח ס"ט ועסי' תע"ה ס"ו ולענין שתיה עסי' תרי"ב שיעור הצירוף ובע"ת סי' ר"ז כתב בשם כ"ה לחלק בין י"ה לב"ה וס"ל דבב"ה אפי' שהה יותר מכא"פ מצטרף ול"נ כמ"ש דהא כל אסורין שבתורה שוין לי"ה בזה, ונ"ל דאם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו דצריך לברך שנית בתחלה אפי' בפת דהא אין טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים ולכן צ"ע אם חזר ואכל פחות מכשיעור אם מצטרפין דהוי כמו היסח הדעת ונ"ל דמצטרפין עמ"ש סי' קע"ז וכ"מ סי' קס"ח:
(א) האוכל פחות מכזית מה דינו ובו ב סעיפים:
האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל ויש מסתפקים לומ' שעל דבר שהוא כברייתו כגון גרגיר של ענב או של רימון שמברכין לאחריו אע"פ שאין בו כזית לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית: הגה ולא מיקרי בריה אלא אם אכלו כמות שהוא אבל אם לקח הגרעין ממנו לא מקרי ברי' [הר"י פרק כיצד מברכין וב"י בשם רשב"א] ויש מסתפקין עוד בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותו על כזית לכן טוב ליזהר שלא לשתות (אלא) פחות מכזית או רביעית:
(א) דין ברכה אחרונה על הפירות. ובו סעיף א:
פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ' אחרונה שלהם בורא נפשות רבות ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים:
(ה) (ה) חותם בה בלא שם - שי"א שהיא מטבע ארוכה וי"א שתקנו בה מטבע קצר בלא חתימה ולכך טוב שיחתום אבל בלא שם ודעת הגר"א לחתום בה בשם כמו שמוזכר בירושלמי ומ"מ העולם לא נהגו כן [מגן גבורים]. ופי' בנ"ר מבואר בטור דנותן לו ית' שבח על שברא דברים הכרחיים כגון לחם ודברים מועילים אף שאינם הכרח כגון פירות על ההכרחים אומר וחסרונם ועל כל השאר יאמר על כל מה שברא להחיות וכו':
(א) ח) ושיעור פרס לדעת מרן ז"ל הוא ג' ביצים כמ"ש לעיל סימן ר"ח אות ג"ן יעו"ש. וכ"כ ח"א שם. דה"ח שם. בן א"ח שם. וזמן שיעור אכילת פרס לפי מה שאנו משערין במשקל כל ביצה י"ח דרה"ם כמ"ש לעיל סימן קס"ח אות מ"ו עשינו נסיון לזה פעם ושתים ושקלנו פת שיעור ג' ביצים דהיינו נ"ד דראה"ם ונמשך זמן אכילתן פעם ד' מינוטין ופעם ד' וחצי ופעם חמשה מינוטין וכל מנוט הוא חלק מששים בשעה כידוע ולכן לענין אכילה יש לחוש ולהחמיר לאכול כזית בתוך זמן ד' מינוטין אבל לענין חולה שמאכילין אותו ביוה"כ כמ"ש בסימן תרי"ח יש להחמיר ולשער ביי מינוטין ולפי מה שמשערין בחולה לחומרה וחושבין כדי אכילת פרס ד' ביצים כמ"ש שם בסימן תרי"ח א"כ הוי שיעור כדי אכילת פרס של חולה ז' מינוטין ועי"ש ודוק:
(א) עַל פֵּרוֹת הָאִילָן חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ז) וְעַל כָּל פֵּרוֹת הָאֲדָמָה וִירָקוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְכוּ', וַאֲפִלּוּ אָכַל וְשָׁתָה נִפְטָר בִּבְרָכָה אֶחָת (ר"ז).
(1) [After eating] the fruit of any tree, which is not of the seven species (see paragraph seven) or of any fruit of the ground, or any vegetable, or any food1This is includes water. (Mishnah Berurah 207: 2) that was not grown in the soil, you should say the concluding berachah, Borei nefashos rabbos. Even if you ate and drank, one [after-] berachah is sufficient for both.
(ד) כָּל הָאֳכְלִין מִצְטָרְפִין לְכַזָּיִת. וְאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִדָּבָר שֶׁמְבָרְכִין אַחֲרָיו בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, וְכַחֲצִי זַיִת מִדָּבָר שֶׁמְבָרְכִין עָלָיו בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, אוֹ אֲפִלּוּ כַּחֲצִי זַיִת פַּת, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶן בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. וְנִרְאֶה לִי, דְּהוּא הַדִּין אִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִפֵּרוֹת שֶׁמְבָרְכִין לְאַחֲרֵיהֶן עַל הָעֵץ, וְכַחֲצִי זַיִת מִמִּין שֶׁמְבָרְכִין לְאַחֲרָיו עַל הַמִּחְיָה אוֹ כַּחֲצִי זַיִת פַּת (דְּהַשְׁתָּא אֵין כָּאן שׁוּם מִין שֶׁבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת) מִכָּל מָקוֹם מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶן בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת (עַיֵן מַחֲצִית הַשֶׁקֶל סִימָן ר"י סָעִיף קָטָן א'). וְאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִמִּין שֶׁמְבָרְכִין לְאַחֲרָיו עַל הַמִּחְיָה וְכַחֲצִי זַיִת פַּת, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶן עַל הַמִּחְיָה. וּשְׁתִיָּה עִם אֲכִילָה אֵין מִצְטָרְפִין.
(4) All articles of food combine [to make up] a kazayis. So, if you ate half a kazayis of something that requires the after-berachah, Borei nefashos rabbos, [and then you ate] another half a kazayis of a food after which the "three-faceted" [after-] berachah,4Literally, a single berachah which is an abridged version of the three berachos ordained by the Torah as Birkas Hamazon. is said or even if you ate half a kazayis of bread, you recite the after-berachah, Borei nefashos rabbos. And it seems to me that the same ruling applies if you ate half a kazayis of fruit after which the berachah Al ha'eitz is said, together with half a kazayis of food after which the berachah Al hamichyah is said, or [you ate] half a kazayis of bread; (even though in this case there is no food which requires as its after-berachah [the recitation of] Borei nefashos rabbos), nevertheless, you should say Borei nefashos rabbos as the after-berachah. If you ate half a kazayis of a food after which the after-berachah Al hamichyah is said together with half a kazayis of bread, you should recite Al hamichyah as the after-berachah. Food and drink do not combine5Not even to make the combined food and drink subject to Borei nefashos. (Mishnah Berurah 210: 1) [to make up the minimum quantity].