19:2 You shall be holy. In the Hebrew, the summons is phrased in the plural, implying that the capacity for holiness is not restricted to spiritually gifted people, anyone may attain holiness. The plural phrasing suggests further that holiness is most easily achieved in the context of community. It is difficult to live a life of holiness without others (Etz Hayim)
Introduction to "the Holiness Codes"
Commentary on Chapter 19 from Etz Hayim Commentary
Leviticus Chapter 19 "is one of the richest and most exalted in the Torah, and begins with the words "you shall be holy" (kedoshim t'hiyu). What is holiness? The term can be applied to God, to good people, to a book, to a period of time, or to an animal to be offered as a sacrifice. To be holy is to be different, to be set apart from the ordinary. The opposite of holy (kadosh) is ordinary (chol). To be holy is to to rise to partake in some measure of the special qualities of God, the source of holiness. Holiness is the highest level of human behavior, human beings at their most Godlike.
S.R. Hirsch defines holiness as occurring "when a morally free human being has complete dominion over one's own energies and inclinations and the temptations associated with them, and places them (his energy) at the service of God's will."
Martin Buber finds holiness in relationships (with other people), in human beings recognizing the hidden divinity in each of us.
As humans, we can be Godlike by exercising our power to sanctify moments and objects in our lives.
Time can be sanctified when it is used to draw closer to God. Objects can become holy when they help people rise toward God. The Torah is holy not because it comes from God, but because it leads to God."
(א) קדושים תהיו כו' (ויקרא יט, ב). במדרש (ויק"ר כד) יכול כמוני, תלמוד לומר כי קדוש אני ה', קדושתי למעלה מקדושתכם. הנראה לי בזה וכבר האריכו הקדמונים בענין הזה, דהיינו במה שיכול האדם לגשת על עבודת הקודש איזה עבודה שהוא בלב הוי אומר זה תפלה, דהיינו במה שנותן נגד עיניו גדולת הבורא ברוך הוא אומר מה אני לבקש ולזעוק לפני המלך הגדול מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא הלא אני עפר רמה ותולעה מלא עונות ופשעים, ואחר כך חושב בעצמו מהיום והלאה אני מקבל עלי עול מלכות שמים באמת ובלב שלם וכן בכל יום ויום ילך ממדריגה למדריגה וישמע חכם ויוסיף לקח. וזהו דאיתא במסכת שבת (כא:) נר חנוכה בית שמאי אומרים כו', ובית הלל אומרים מוסיף והולך, פירוש לפי שבכל יום מהח' ימי חנוכה כאשר מקיים מצוה ומצוה גוררת מצוה, אזי מתדבק לעבודת הבורא ברוך הוא ובכל יום כאשר עושה עוד מצוה אזי מתדבק יותר להבורא ברוך הוא ונמצא אז רואה גודל שפלותו, כי כל מה שהוא קרוב יותר אל המלך אזי נראה יותר בעיניו גודל שפלותו ובזה יהיה יכול לבוא אל מדריגת אי"ן ולענוה יתירה. ובית הלל שהיו במדת ענוה ביותר על כן אמרו מוסיף והולך כנ"ל. וזה כוונת המדרש קדושים תהיו, יכול כמוני, תלמוד לומר כי קדוש אני ה', קדושתי למעלה מקדושתכם, דהיינו מחמת רוב קדושתכם אזי נתקדש שמי ביותר. וזהו קדושתי למעלה , דהיינו שנתקדש שמי מחמת קדושתכם. והנה מה טוב ומה נעים לכל איש הישראלי להתדבק במדת ענוה וכמאמר הכתוב (משלי כב, ד) עקב ענוה יראת ה', ואז יגרום שיתקדש שמו הגדול בזה על ידי אנשים אשר הם בוודאי חשובים ועושים מצות ומעשים טובים ואף על פי כן הם בעיניהם כאין נגד הבורא וזהו שנתגדל שמו ברבים. כן יתן לנו השם יתברך מדת ענוה ושאר מדת ישרות אמן:
...The school of Hillel, disciples of Hillel who was world renowned for his personal modesty and humility, followed their mentor when they formulated the concept of מוסיף והולך, that a spark of holiness feeds upon itself and makes ripples like a pebble thrown on the surface of the water.
This idea is also reflected in the opening words of our portion קדושים תהיו, “commence the process to become holy, as it is continuous and feeds on itself.”