הדף שלפניכם מיועד לרענון והעשרה של הנושא "אונאת דברים" בחוברת יחיד וחברה.
נא עיינו במקורות והשיבו על השאלות.
בהצלחה!
ש מתני׳ כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב, כ) וגר לא תונה ולא תלחצנו: גמ׳ ת"ר (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הא כיצד אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה אם היו יסורין באין עליו אם היו חלאים באין עליו או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב (איוב ד, ו) הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם ר"י אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הדבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך
הסוגיא שלעיל עוסקת באונאת דברים.
עיין במשנה ובברייתא שבגמרא וציין
א. דוגמא להזכרת פרט בעברו של אדם כדי לפגוע בו.
ב. דוגמא להשליית אדם.
ג. דוגמא להטרדת אדם.
ד. דוגמא לגרימת עוגמת נפש לזולת מבלי לדבר כלל.
ה. דוגמא להאשמת אדם באסונו.
(יד) היו חמרין מבקשין יין ושמן לא יאמר להן לכו אצל פלוני והוא לא מכר יין ושמן מעולם היו חלאין באין עליו ויסורין באין עליו וקובר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (איוב ד) והלא יראתך כסלתך וגו' זכור אתה אין כתיב כאן אלא זכור נא וגו' ר' יהודה אומר אף לא יתלה את עיניו ויאמר לו בכמה חפץ זה והוא אין רוצה ליקח. ראה גר שבא ללמוד תורה לא יאמר ראו מי שבא ללמוד פה שאכל נבלות וטרפות שקצין ורמשין וכן הוא אומר (שמואל א י) ויען איש משם ויאמר ומאביהם וכי יש אב לתורה ולא כבר נאמר (משלי ל) מה שמו ומה שם בנו כי תדע ואומר (משלי יט) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.
עיין בתוספתא בבא מציעא ג יד וציין לפחות הבדל אחד בין גירסת התוספתא ובין המקבילה בתלמוד הבבלי.
(א) וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ (ב) הֲנִסָּ֬ה דָבָ֣ר אֵלֶ֣יךָ תִּלְאֶ֑ה וַעְצֹ֥ר בְּ֝מִלִּ֗ין מִ֣י יוּכָֽל׃ (ג) הִ֭נֵּה יִסַּ֣רְתָּ רַבִּ֑ים וְיָדַ֖יִם רָפ֣וֹת תְּחַזֵּֽק׃ (ד) כּ֭וֹשֵׁל יְקִימ֣וּן מִלֶּ֑יךָ וּבִרְכַּ֖יִם כֹּרְע֣וֹת תְּאַמֵּֽץ׃ (ה) כִּ֤י עַתָּ֨ה ׀ תָּב֣וֹא אֵלֶ֣יךָ וַתֵּ֑לֶא תִּגַּ֥ע עָ֝דֶ֗יךָ וַתִּבָּהֵֽל׃ (ו) הֲלֹ֣א יִ֭רְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ תִּ֝קְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ׃ (ז) זְכָר־נָ֗א מִ֤י ה֣וּא נָקִ֣י אָבָ֑ד וְ֝אֵיפֹ֗ה יְשָׁרִ֥ים נִכְחָֽדוּ׃
(א) הלא. עתה סופך מוכיח על תחלתך שיראתך שהיית ירא שמים:
כסלתך. היא, מחמת כסילות היא ולא מדעת שלמה, וכן תקותך ותום דרכיך, הכל כסילות
א. מי אומר לאיוב "הלא יראתך כסלתך"?
ב. כיצד כיצד מפרש רש"י את הדברים?
ג. הסבר מדוע נחשבים דברים אלו 'אונאת דברים'?
(א) שלא להונות אחד מישראל בדברים - שלא להונות אחד מישראל בדברים, כלומר, שלא נאמר לישראל דברים שיכאיבוהו ויצערוהו ואין בו כח להעזר מהם. ובפרוש אמרו זכרונם לברכה (ב''מ נח, ב) כיצד, אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכר מעשיך הראשונים, היו חלאים באין עליו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (ד ו) הלא יראתך כסלתך וגו'. ראה חמרים מבקשים תבואה לא יאמר להם לכו אצל פלוני והוא יודע שאין לו, ולא יאמר לתגר בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקח, ועל זה נאמר (ויקרא כה יז) ולא תונו איש את עמיתו.
(1) To not mistreat any Israelite with words: To not mistreat any Israelite with words, meaning to say that one not say to an Israelite words that hurt him or cause him pain and he doesn't have the strength to be helped by them. And in explanation, they, may their memory be blessed, said (Baba Metzia 58b), "How is it? If he was a penitent, he should not say to him, 'Remember your previous deeds.' If ailments are coming upon him, he should not say to him in the way that Job's friends spoke (Job 4:6), 'Is not your reverence, your confidence, etc.' If one saw donkey drivers seeking [feed], he should not say, 'Go to x,' when he knows that he does not have any. And do not to say to a trader, 'How much is this item?,' when he does not wish to buy it." And about this it is stated (Leviticus 25:17), "A person should not mistreat his countryman."
סכם במשפט אחד, על פי "ספר החינוך" מהי "אונאת דברים"?
מתוך המאמר "אונאת דברים / הרב ברוך גיגי, אתר vbm
אחת הדוגמאות שהגמרא הביאה היא שאסור לאדם להיכנס לחנות ולשאול את המוכר על מוצר מסויים, אם הוא אינו מתכוון לקנותו. מה הבעיה בהתנהגות כזו?
ניתן לטעון שהבעיה היא עצם הפגיעה במוכר, הסבור שהזדמן לו לקוח פוטנציאלי כאשר המציאות שונה בתכלית. לחילופין, ייתכן שבצד הפגיעה הנפשית, קיימת כאן גם פגיעה ממונית עקיפה: אולי המוכר נאלץ להוריד את המחיר, ואדם אחר שהיה בחנות באותו זמן שמע זאת ושילם את המחיר הנמוך, למרות שהיה מוכן לשלם את המחיר הגבוה. עוד ייתכן, שהאדם שמבקש להתחמק מקניית המוצר אומר למוכר שהמחיר שהוא מציע גבוה מדי ויוצא מהחנות, אך אדם אחר ששומע זאת מושפע מכך וחושב שהמחירים בחנות הם גבוהים.
הסבר כיצד, במקרה זה, אונאת דברים עשויה לגרום לאונאת ממון?
אדוני השופט
בצל ירוק
מילים: חיים חפר
לחן: סשה ארגוב
קיימים 2 ביצועים נוספים לשיר זה
פעם ראיתי מרפסת בלי אור,
טיפסתי אליה לאורך צינור,
רציתי רק לבדוק את מצב המנורה -
לפתע מי מופיע? המשטרה.
אדוני השופט! אדוני השופט!
זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
אינני אשם, אינני אשם.
לגברת אחת באוטובוס
פיניתי מקום מתוך נימוס,
אבל מרוב צפיפות ומחנק -
הכנסתי לה ת'יד לתוך הארנק.
אדוני השופט...
יום אחד פוגש אני בתייר
שרצה להשקיע באיזה דבר,
אז מכרתי לו בית שלא היה שלי -
כי לא רציתי שיסע מפה עם יחס שלילי.
אדוני השופט...
היה לי שכן נורא ואיום
שלא רצה לחיות איתי בשלום,
כשחטבתי עצים, בא פתאום המסכן
והכניס את הראש מתחת לגרזן.
אדוני השופט...
אדוני השופט, אל תהיה כזה מין...
למה באדם אתה לא מאמין?
רק לא בית סוהר, למען השם -
אינני אשם, אינני אשם.
אדוני השופט...
מה משמעות הביטוי "דבר המסור ללב" וכיצד הוא מתקשר לשיר "אדוני השופט"?
באיזה אופן עלולה הסיטואציה שבתמונה להיחשב "אונאת דברים"?