לפני שמתחילים
מה משמעות המושג אמת? מה משמעות המושג צדק?
איזה ערך יותר חשוב בעיניכם?
כיצד מרקדין לפני הכלה?
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה (שמות כג, ז) מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות
- מה הדילמה שעומדת בפני בית הלל ובית שמאי?
- האם היא נוגעת באירוע ספציפי או שיש לה השלכות גם על תחומים נוספים בחיים?
- מה הטיעונים שנותנים בית הלל ובית שמאי כדי לחזק את טענתם? אם איזה טיעון אתם מסכימים ומדוע?
ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו - וב"ש סברי אע"ג דישבחנו בעיניו אין להם לחכמים לתקן להזקיק לומר שקר דהתורה אמרה מדבר שקר תרחק:
- מה חושבים בעלי התוספות על הטיעון של בית הלל?
...מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל והעדים מעידים אחתכנו ויהא (דף לא) קולר תלוי בצואר העדים ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר שלא ישתוק ת״ל מדבר שקר תרחק.
(3) Our Rabbis were taught: Whence do we infer that the judge must not favor either party with his speech? It is said (Ex. 23, 7) Keep thee far from a false matter; furthermore, whence do we infer that he shall not enter discussion with an ignorant disciple in a case [so that he might not be misled by the latter] ? It is said again, Keep thee far from a false matter. Whence do we infer that the judge, being aware that the party is a robber and there being only one witness, or a plain witness, being aware that the party is a robber, must not conjoin with the latter? It is therefore said, Keep thee far from a false matter. Whence do we infer that if the judge notices the witnesses testifying falsely, that he shall not say to himself: I will decide the case in accordance with their evidence according to the law and the collar will remain on the neck of the witnesses? (Fol. 31) It is said Keep thee far from a false matter. Whence do we infer that if a disciple sits before his teacher and observes a different treatment for the poor, or an accusation for the rich that he must not be silent? It is said, Keep thee far from a false matter. Whence do we infer that if a disciple sees his master error in his judgment, he must not say, I will wait until he issues his verdict and then I will disclose the error, thereby causing the issuance of another verdict, which will have to be done with the acknowledgment of my authority? It is therefore said, Keep thee far from false matter. Whence do we infer that the master shall not tell his disciple: "You are aware that I would not lie even if offered one hundred manas, but there is one who owes me a mana, and I have only one witness, it is but right that you appear in court, so that the defendant might think you, too, a witness, and I will thus get my mana," although he does not instruct his disciple to tell a lie, but begs him to stand and say nothing [thereby scaring his opponent]. The verse therefore reads, Keep thee far from a false matter. Furthermore, whence do we infer that if the plaintiff claims a mana, he must not claim two, with the intention that thereby he will cause the defendant to confess one, which partial confession will make him liable to a biblical oath, so that it will be possible for the plaintiff to include here in the oath also other claims which he may have against the defendant? It is said, Keep thee far from a false matter. Again whence do we know that the defendant must not say: "Since the plaintiff claims two, I will therefore not confess even the one I owe him in order to avoid the Biblical oath in which the plaintiff may include some other claims?" It is said, Keep thee far from a false matter. Whence do we further infer that when three persons claim one mana from one party, and there are no witnesses, they shall not institute one of themselves as the plaintiff and the other two as witnesses, thereby recovering the mana and dividing it among themselves? It is said, Keep thee far from a false matter. Again whence do we infer that if two appear before the court, one richly dressed in a cloak worth one hundred mana, and the other clad in rags, the court must instruct the former to go and dress like his contestant, or to dress him richly like himself? It is said, Keep thee far from a false matter. See Text, that also to hear a case in the absence of one litigant is prohibited both to the judge and litigant.
- בקטע שלפניכם מובאות שתי סיטואציות מן המדרש, הסבירו אותן במילים שלכם.
- חשבו על דוגמא מחייכם בהם אתם יכולים להתפתות לשקר
דין או פשרה?
סרמ"ש בנק"ש סימן: ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע וכל הבוצע ה"ז חוטא וכל המברך את הבוצע הרי זה מנאץ ועל זה נאמר (תהלים י, ג) בוצע ברך נאץ ה' אלא יקוב הדין את ההר שנאמר (דברים א, יז) כי המשפט לאלהים הוא וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו שנאמר (מלאכי ב, ו) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון
לבצוע = להגיע לפשרה בבית הדין במקום שבית הדין יפסוק.
- מדוע רבי אליעזר מתנגד לפשרה?
- מה משמעות הביטוי "יקוב הדין את ההר"?
- במה נבדלו משה ואהרן?
אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום - וכיון שהיה שומע מחלוקת ביניהם קודם שיבואו לפניו לדין היה רודף אחריהן ומטיל שלום ביניהן:
- לאיזה קושי רש"י מתייחס?
(י) ז') ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כ״א א'), הקב"ה הזהיר את ישראל למנות שופטים שדנים דין אמת לאמתו, ועומדין בדרכי צבור וגודרין להן את הפרצות ויתקנו את המקולקל. כשדנין דין אמת לאמתו מתקיים העולם ויהא שלום בעולם, שכך שנו חז״ל במשנה על ג' דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום (אבות סוף פ״א), ושלשתן נאמרו בפסוק אחד שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ח' ט״ז). שכיון שנעשה הדין נעשה האמת, וכיון שנעשה האמת נעשה השלום.
- על פי המדרש מה היחס בין אמת (דין) לבין שלום (פשרה)?
- האם המדרש סותר את הגמרא או מוסיף לה?
אמת בכל מחיר?
...פעמים רבות מדי אוחזים אנו במידת האמת כאילו היא ואין בלתה, אין אנו מוכנים למוכרה בעד שום הון שבעולם. זה זועק "זכות הציבור לדעת" והשני עונה כנגדו: "בא ושמע, הרי זה מה שקרה".
אך גם אמת זו לשון הרע, לימדונו חז"ל.
"תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא. ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרים לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"! (שמות כג, ז) אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו" (כתובות טז, ע"ב).
מבקשים הם בית שמאי לאחוז תדיר במידת אמת והצדק עימם: "מדבר שקר תרחק", אמרה התורה. עמדתם זו מאפיינת רבות את אופי פסיקתם במקרים רבים אולם בית הלל מבקשים לא לאחוז רק בה, באותה אמת, שכן פעולה זו עלולה להמית חורבן.
רוצים בית הלל ללמדנו כי אמת ללא שלום, לא יכולה להתקיים: "והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט). אמת עלולה להוביל לצדקנות, לאחיזה בקרנות המזבח בזעקה: אלה הם דברי, קבלוהם! לא היא, שהרי אם אינה יכולה להתממש במציאות, אם מביאה היא להרס ושנאת חינם, מה מקום יש לאמת זו?
נדמה כי בעולם בו מידת האמת מבקשת לסכסך ולעורר כעס ומדון, טוב היה לו פעמים והיינו מוכרים אותה וקונים תמורתה קצת שלום, חוכמה ומוסר.
הרב ש"י ויצמן, רב ומחנך, מנהל מערך בתי הדין "גיור כהלכה"
- מה דעתכם על עמדתו של הרב ש"י ויצמן?
- האם גישתו מתאימה לגישת בית הלל או בית שמאי?
מדרשיר
צדק צדק תרדוף
מילים ולחן: מאיר אריאל
רודף צדק ג'ימי ודין רודף שלום
נפגשים להם בבאר האדום
השלום והצדק מתחבאים באפלולית
רובצים להם אין הגה בתוך שלולית
שלולית של שיכר באפלולית של דם
או אפלולית שיכר בשלולית של דם
רודף צדק ג'ימי מנגן מפוחית
ודין רודף שלום מקיש על פחית
והם שרים איש את שלו
צדק צדק תרדוף
בקש שלום ורדפהו
בקש שלום ורדפהו
צדק צדק תרדוף
זורק דין שלום לג'ימי צדק
"אתה מודע לזה שצדק זה חרוז להדק?"
יורק ג'ימי צדק לדין שלום
"ממש כמו ששלום זה חרוז לחלום"
שורק דין לג'ימי "בשבילך צדק זה חדק
שיש לו רישיון לחטט לי בארון"
חורק ג'ימי לדין "בשבילך שלום זה שלוש
עיוור, חירש, אילם ושולמן ישלם"
ושוב שרים איש את שלו
צדק צדק תרדוף...
והנה הם קמים רודף מול רודף
לגחך קלות ולהתנדף
בשלולית אפלולית בבאר האדום
לא פלא שצדק בורח לא פלא שבורח שלום
והאלוהים יבקש את נרדף
לא ישלים עם, לא יצדיק את
הנסחף אל חף
עוד כמה זמן? קשה להשיב...
מי שמתייאש ילך לתל אביב
היא תיתן לו שרותי הזייה על המקום
כמו מים בנווה צדק, צל ממגדל שלום
זה מגדל שלום על צומת הרצל אחד העם
(שאגב היו מתנגדים מאוד גדולים בשעתם)
אך הגיחוך של מרלון ברנדו
מול הקנה של מרטין שין
נשאר כמו שיא של גודל
בשביל ג'ימי ודין
שעוד שרים איש את שלו...
צדק צדק תרדוף...
- מהי הביקורת של מאיר אריאל על צדק? מהי הביקורת שלו על שלום?
- האם הוא רואה אופציה של עולם בו ניתן לשלב בין הצדק לבין השלום?
מדרש תמונה
לקוח מתוך: www.FineArtAmerica.com
- תנו כותרת לתמונה
- לאיזה מהטקסטים הייתם משייכים את התמונה הזו?
- האם העולם שמצטייר בתמונה הזו הוא כזה שהייתם רוצים לחיות בו?