"כל הההתחלות קשות" - מכירים את המשפט?
ואכן כולנו יכולים להזדהות עם החוויה. אפשר שניזכר בפעם הראשונה שהצלחנו לרכב על אופניים, בלי ליפול. כמה צלקות "קישטו" לנו את הברכיים עד שהגענו לרגע הזה. או אם זה להחליק במחליקיים של סקי, או כל מיומנות אחרת, אפילו אם זה להתחיל עם בן/בת המין השני.
נכון שכל ההתחלות קשות?
אז מה, האם זה אומר שנפסיק לנסות?
שאלות לדיון
1. במה זה תלוי, לדעתכם?
2. מה מעורר את המוטיבציה שלכם לנסות שוב ושוב, למרות שנכשלתם יותר מפעם אחת?
3. מה מייחד לדעתכם אנשים שהם מצליחנים במיוחד בתחום שלהם (לדוגמה: ספורטאים, אנשי מדע, אמנים ועוד)?
4. האם מדובר רק בכישרון מלידה, או שנדרשות להצלחה עוד כמה תכונות? אם כן, מהן?
בואו נקרא במקור המצורף על תחילת הדרך של רבי עקיבא, אחד החכמים הגדולים עליו נלמד במהלך השנה:
מה היה תחלתו של רבי עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לא המים שתדיר [נופלים] עליה בכל יום אמרו [לו] עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים". מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה.
הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות א״ל (אמר לו) רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה . (אלף תיו ולמדה תורת כהנים ולמדה). היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה
הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר׳ יהושע אמר להם רבותי פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו אמר (אלף זו למה נכתבה בית זו למה נכתבה) דבר זה למה נאמר חזר ושאלן והעמידן בדברים. רבי שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל למה הדבר דומה לסתת שהיה מסתת בהרים פעם אחת נטל קרדומו בידו והלך וישב על ההר והיה מכה ממנו צרורות דקות ובאו בני אדם ואמרו לו מה אתה עושה. אמר להם הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן אמרו לו אי אתה יכול לעקור את כל ההר היה מסתת והולך עד שהגיע אצל סלע גדול נכנס תחתיו סתרו ועקרו והטילו אל הירדן ואמר לו אין זה מקומך אלא מקום זה. כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע.
אמר לו רבי טרפון עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כח) "מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור" דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.
בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר אמר להם הרבה ספוקים אני מסתפק בהן אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן ואחד שאני יכול לישן [בהם] עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין שאם אומר להם מפני מה לא למדתם [והם אמרו מפני] שעניים היינו אומרים להם והלא רבי עקיבא עני ביתר ומדולדל היה [והם אמרו מפני טפינו אומרים להם והלא רבי עקיבא] היו לו בנים ובנות (אלא אומרים להם מפני) שזכתה רחל אשתו.
בן מ׳ (40) שנה הלך ללמוד תורה סוף שלש עשרה שנה לימד תורה ברבים אמרו לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב ועד שעלה למטתו בסולמות של זהב. היתה אשתו יוצאה בקרדמין ובעיר של זהב אמרו לו תלמידיו: רבי ביישתנו ממה שעשית לה. אמר להם: הרבה צער נצטערה עמי בתורה
(2) What were Akiva's beginnings? It is said: Up to the age of forty, he had not yet studied a thing. One time, while standing by the mouth of a well in Lydda, he inquired, "Who hollowed out this stone?" and was told, "Akiva, haven't you read that 'water wears away stone' (Job 14:19)? - it was water falling upon it constantly, day after day." At that, Rabbi Akiva asked himself: Is my mind harder than this stone? I will go and study at least one section of Torah. He went directly to a schoolhouse, and he and his son began reading from a child's tablet. Rabbi Akiva took hold of one end of the tablet, and his son of the other end. The teacher wrote down alef and bet for him, and he learned them; alef to tav, and he learned them; the book of Leviticus, and he learned it. He went on studying until he learned the whole Torah. Then he went and sat before Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua. "My masters," he said, "reveal the sense of Mishnah to me." When they told him one halakhah, he went off to reason with himself. This alef, he wondered, what was it written for? That bet - what was it written for? This teaching - what was it uttered for? He kept coming back, kept inquiring of Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua, until he reduced his teachers to silence.
אם היה לכם קצת קשה להבין את העברית של המקור ב"אבות דרבי נתן",
תוכלו לקרוא את הסיפור שוב בתרגום לעברית מודרנית:
פירוש בניין יהושע לאבות דרבי נתן, פרק ו', משנה ב':
משל לסתת וכו׳. נשא המשל לאבן שהוא רמז על היצה"ר (היצר הרע) שנמשל לאבן (סוכה נ״ב) וכד"א "והסירותי לב אבן מבשרכם" (יחזקאל י״א י״ח) ובקדושין ד"ל אם אבן הוא נמוח והמפרש מאריך בזה ע"ש:
הפרשן "בניין יהושע" מסביר למה חכמים בחרו במשל על הסתת והסלע, בהקשר של רבי עקיבא.
1. מדוע נבחר הדימוי של סלע/אבן/הר? מה הנמשל לפי פירוש זה?
2. מה הדבר בא ללמד אותנו על כוחו המיוחד של רבי עקיבא?
3. מדוע דווקא הוא הצליח בלימוד התורה במקום שאחרים כמותו היו נכשלים, או אפילו לא מנסים?
4. כיצד אתם יכולים לקחת את הפירוש הזה אל ניסיון החיים שלכם?
מילות השיר: רבי עקיבא
רבקה זוהר
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: מוני אמריליו
רבי עקיבא איש צנוע
היה רועה בין הרועים
את עדרי כלבא שבוע
עד שנתו הארבעים
ראתה אותו רחל
בתו של כלבא שבוע
ראתה אותו רחל
והוא מעולה וצנוע
אמרה לו רחל בחשאי
קח אותי לאישה
בתנאי שתקדיש זמנך
ללימוד התורה הקדושה
רבי עקיבא....
והיו גרים במתבן
בגורן אחד לא ידוע
זוג אחד פשוט ללא שם
שהיה מעולה וצנוע
ובבוקר היה מלקט
התבן מתוך שערה
אמרה לו רחל - תהיה אהובי
גדול בתורה
רבי עקיבא....
קם הרב ונסע לבירה
לגמוע תורה כמבוע
ושם בגורן נשארה
ביתו של כלבא שבוע
ומקץ עשרים שנה
כאשר הלבין שערה
שב בעלה לביתו
והוא גדול בתורה
רבי עקיבא...
חזר הרב לביתו
וכל נפשו געגוע
חזר הרב אל אשתו
בתו של כלבא שבוע
הדפוה משם תלמידיו
אמרו לה סורי אשה
אמר הרב - הניחוה
כי היא תורתי הקדושה
עברית
פרשנות מודרנית:
על פריחה מאוחרת ומפוארת/ שירה מאירסון (אתר האגדה)
הסיפור על תחילת דרכו של התנא הגדול ר' עקיבא (50–135 לספירה, בקירוב) מופיע במסכת הארץ־ישראלית אבות דרבי נתן בשתי גרסאות מקבילות וקרובות זו לזו.
בסיפור זה אנו פוגשים את עקיבא, והוא אדם בור, מבוגר ועני, שברגע של השראה מחליט לשנות כיוון בחייו ולהתחיל ללמוד תורה. עקיבא (שעדיין איננו רבי) הולך ללמוד עם בנו את אותיות האלף־בית. ארוכה היא הדרך שעליו לעבור.
בזכות כישרונו הטבעי ובזכות עבודה קשה והתמדה, עקיבא מדביק את הפער והופך לבכיר תלמידיהם של ר' אליעזר ור' יהושע, גדולי התנאים בתקופתו. דרכו המיוחדת של ר' עקיבא במדרש ניכרת כבר בראשית דרכו: הוא מבקש למצוא משמעות בכל אות ובכל מילה, ואינו מקבל דבר כמובן מאליו. מאוחר יותר אכן נודע ר' עקיבא כמי שדרש "על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות". למרות כישרונו המיוחד, ישב ר' עקיבא ולמד שנים מספר עד אשר הכירו מוריו בגדולתו והבינו שהתלמיד שנראה כעם הארץ הוא חכם ומוכשר ויש להתחשב בדעתו.
דמותו של רבי עקיבא
על הישגיו של ר' עקיבא בתורה ועל מנהיגותו הרוחנית והפוליטית ידוע לנו ממקורות אחרים. הסיפור מניח שאנו יודעים לאיזה מעמד זכה ר' עקיבא; תנאי הפתיחה הקשים שלו, המתוארים בסיפור, מעומתים עם ידיעותינו על מי שהפך להיות ר' עקיבא: אחד מגדולי החכמים, מנהיג ואישיות נערצת. סיפורנו מדגיש את הפער בין "תחילתו של ר' עקיבא" לבין סופו, ומעמידנו על הקושי הרב הכרוך בכניסה לעולם לימוד התורה, ועל כוחה הגדול של ההתמדה.
רבים עסקו ביחס בין סיפורנו זה על ראשית לימודו של רבי עקיבא לבין הסיפור המפורסם על האהבה בינו לבין רחל בת כלבא שבוע המופיע בתלמוד הבבלי. הסתירות בין שני הסיפורים רבות, והם אינם עולים בקנה אחד. ואולם כמה נקודות משותפות לשני הסיפורים: ההתקרבות המאוחרת של רבי עקיבא אל עולם התורה; האישה העומדת לצִדו ומסייעת לו בלימודו; עוניו בראשית חייו והעושר הרב שזכה לו בסוף ימיו והכרת הטובה של רבי עקיבא לאשתו.
עברית
משימה אישית:
מתוך המקורות אליהם נחשפתם בדף המקורות, ערכו רשימה של המחירים ששילם רבי עקיבא בחייו, במטרה להגיע להישגיו הלימודיים.
ערכו רשימה מקבילה של המחירים שאתם מוכנים לשלם כדי להגשים את השאיפות שלכם (לימודיות ו/או אחרות)