Makeup and Cosmetics on Shabbat: Is It Allowed?

(כג) הַצּוֹבֵעַ מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת לְפִיכָךְ אָסוּר לְאִשָּׁה לְהַעֲבִיר סְרָק עַל פָּנֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּצוֹבַעַת. וְהַתּוֹפֵר מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת לְפִיכָךְ אָסוּר לְמַלְּאוֹת הַכַּר וְהַכֶּסֶת הַחֲדָשִׁים בְּמוֹכִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְפֹּר. אֲבָל מוֹכִין שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הַכַּר אוֹ מִן הַכֶּסֶת מַחְזִירִין אוֹתָן בְּשַׁבָּת:

משנה ברורה ש״מ:ג׳

(ג) (ג) וחייב על שתי שערות - ושער אחד יש בו איסורא דאורייתא כמו כל חצי שיעור של כל האיסורים וכן הדין בכל מלאכות שבת לא בעינן בהו שיעור לענין איסור אלא לענין חיוב חטאת. ולענין נטילת צפרנים כתב הא"ר דאפילו על צפורן אחד חייב וכן מוכח לעיל בסימן שכ"ח סל"א. ואשה ששכחה ליטול הצפרנים מע"ש ואירע טבילתה בליל שבת מסיק המ"א שתאמר לעו"ג ליטול ביד דהוי שבות דשבות במקום מצוה ואם א"א ביד מותר על ידו אפילו בכלי ואם אין עו"ג נראה שיש לסמוך בשעת הדחק על הנקור שתנקר תחת הצפורן ובלבד שתעיין היטב שלא יהיה בו שום טינוף:

Mishnah Berurah 340:3

...

שבת צ״ה א:א׳

כוחלת משום צובעת גודלת ופוקסת משום בונה וכי דרך בנין בכך אין כדדרש רבי שמעון בן מנסיא ויבן ה׳ אלקים את הצלע מלמד שקילעה הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה אצל אדם שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר גודלת כוחלת ופוקסת לעצמה פטורה לחברתה חייבת וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר אשה לא תעביר סרק על פניה מפני שצובעת

Shabbat 95a:1

A woman who applies eye shadow is liable due to dyeing; one who braids her hair and applies blush is liable due to the prohibition against building. The Gemara asks about this: And is that the typical manner of building? The Gemara answers: Yes, braiding one’s hair is considered building, as Rabbi Shimon ben Menasya taught that the verse states: “And the Lord God built the side that He took from Adam into a woman” (Genesis 2:22), which teaches that the Holy One, Blessed be He, braided Eve’s hair and brought her to Adam. From where is it derived that this is the meaning of built? It is because in the islands of the sea they call braiding building. It was taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: With regard to a woman who braids her hair and who applies eye shadow or blush on Shabbat, if she did it for herself, she is exempt; if she did it for another, she is liable. This is because a woman cannot perform these actions for herself in as complete a fashion as she can for someone else. And, so too, Rabbi Shimon ben Elazar would say in the name of Rabbi Eliezer: A woman may not apply rouge to her face on Shabbat because by doing so she is dyeing, which is one of the prohibited labors on Shabbat.

Shulchan Aruch, Orach Chayim 340:1

סעיף א - אסור לטל שערו או צפרניו, בין ביד בין בכלי, בין לעצמו בין לאחרים. וחיב על שתי שערות. ומלקט לבנות מתוך שחרות, אפלו באחת חיב, ודבר זה אפלו בחל אסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה. הגה: ועיל לעיל סוף סימן ש"ג דין סריקה וחפיפה.

משנה ברורה ש״ג:כ״ז

(כז) (כז) לא תצא - דילמא שלפא ומחויא בדיעבד פטורה לפי שהוא תכשיט לאשה ועיין לעיל בסימן ש"א ס"ט הדין לענין איש:

Mishnah Berurah 303:27

...

משנה ברורה ש״כ:נ״ט

(נט) (נט) בבגדיו וכו' - ובבגד אדום כ"ש דאסור לקנחו דמתקן הוא [מ"א] ויש מקילין בכל זה כיון שהוא דרך לכלוך ויש לסמוך עליהם היכא דאי אפשר לו ליזהר בזה. הצובע חוט שארכו ד"ט או דבר שאפשר לטוות ממנו חוט כזה חייב ודוקא צבע והמתקיים אבל צבע שאינו מתקיים כלל כגון שהעביר סרק או ששר על גבי ברזל או נחשת וצבעו פטור שהרי אתה מעבירו לשעתו ואינו צובע כלום. העושה עין צבע כגון שנתן קנקנתום לתוך מי עפצא שנעשה הכל שחור או שנתן איסטיס לתוך מי כרכום שנעשה הכל ירוק חייב [רמב"ם פ"ט] והראב"ד סובר שאינו חייב משום צובע אלא כשצובע בהצבע דבר אחר שע"י זה נגמר מלאכת הצבע אבל צביעת מים שהוא עין הצבע לא. ונתינת דיו וסממנים לתוך המים אסור משום לש עכ"ל בקיצור:

Mishnah Berurah 320:59

...

משנה ברורה שי״ד:מ״ה

(מה) (מה) שעוה או שמן עב - אע"ג דאין מירוח בשמן אסור דגזרינן אטו שעוה ודוקא שמן עב כיון דשייך בו קצת מירוח אתי לאחלופי. והאי שעוה צ"ל דהכינו לתשמיש מאתמול דאל"כ בלאו הכי אסור משום מוקצה דלאו כלי הוא וכשהכינו לכך מותר לטלטלו ולא גזרינן שמא ידבקנו לכותל או לד"א דאף אם ידבק אינו אלא מדרבנן שמא ידבק בעת המירוח. שומן וחלב דינו כשעוה:

Mishnah Berurah 314:45

...

משנה ברורה ש״ג:ע״ט

(עט) (עט) סרק - הוא צבע אדום ובתוספתא איתא שלא תקנח פניה בבגד שיש בו סרק ומשמע אע"ג דלא מתכוונת לצביעה פסיק רישא הוא וטעם הדבר כיון דאשה דרכה בכך ליפות את עצמה ע"י צביעת פנים מחזי שפיר כצובע אבל איש שאין דרכו בכך לא מקרי צובע כמ"ש סוף סימן ש"ך דמותר לאכול תותים ושאר פירות הצובעים אע"ג דצובע פניו וידיו בעת האכילה ומ"מ אפילו העברת סרק ע"פ אשה ג"כ אינו אלא דרבנן דאין צביעה מדאורייתא על עור האדם ועיין בבה"ל: