(א) אָ֚ז יִקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֔עַ לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י מַטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃ (ב) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֣ם שְׁמַרְתֶּ֔ם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד ה' וַתִּשְׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ (ג) לֹֽא־עֲזַבְתֶּ֣ם אֶת־אֲחֵיכֶ֗ם זֶ֚ה יָמִ֣ים רַבִּ֔ים עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּשְׁמַרְתֶּ֕ם אֶת־מִשְׁמֶ֕רֶת מִצְוַ֖ת ה' אֱלֹקֵיכֶֽם׃ (ד) וְעַתָּ֗ה הֵנִ֨יחַ ה' אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לַֽאֲחֵיכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וְעַתָּ֡ה פְּנוּ֩ וּלְכ֨וּ לָכֶ֜ם לְאָהֳלֵיכֶ֗ם אֶל־אֶ֙רֶץ֙ אֲחֻזַּתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד ה' בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ (ה) רַ֣ק ׀ שִׁמְר֣וּ מְאֹ֗ד לַעֲשׂ֨וֹת אֶת־הַמִּצְוָ֣ה וְאֶת־הַתּוֹרָה֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֮ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־ה' לְ֠אַהֲבָה אֶת־ה' אֱלֹֽקֵיכֶ֜ם וְלָלֶ֧כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֛יו וְלִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖יו וּלְדָבְקָה־ב֑וֹ וּלְעָבְד֕וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃
(כא) וַֽיַּעֲנוּ֙ בְּנֵי־רְאוּבֵ֣ן וּבְנֵי־גָ֔ד וַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶת־רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כב) אֵל֩ ׀ אֱלֹקִ֨ים ׀ ה' אֵ֣ל ׀ אֱלֹקִ֤ים ׀ ה' ה֣וּא יֹדֵ֔עַ וְיִשְׂרָאֵ֖ל ה֣וּא יֵדָ֑ע אִם־בְּמֶ֤רֶד וְאִם־בְּמַ֙עַל֙ בַּֽה' אַל־תּוֹשִׁיעֵ֖נוּ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (כג) לִבְנ֥וֹת לָ֙נוּ֙ מִזְבֵּ֔חַ לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֣י ה' וְאִם־לְהַעֲל֨וֹת עָלָ֜יו עוֹלָ֣ה וּמִנְחָ֗ה וְאִם־לַעֲשׂ֤וֹת עָלָיו֙ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֔ים ה' ה֥וּא יְבַקֵּֽשׁ׃ (כד) וְאִם־לֹ֤א מִדְּאָגָה֙ מִדָּבָ֔ר עָשִׂ֥ינוּ אֶת־זֹ֖את לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם לְבָנֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר מַה־לָּכֶ֕ם וְלַֽיהוָ֖ה אֱלֹקֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כה) וּגְב֣וּל נָֽתַן־ה' בֵּינֵ֨נוּ וּבֵינֵיכֶ֜ם בְּנֵי־רְאוּבֵ֤ן וּבְנֵי־גָד֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֵין־לָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּֽה' וְהִשְׁבִּ֤יתוּ בְנֵיכֶם֙ אֶת־בָּנֵ֔ינוּ לְבִלְתִּ֖י יְרֹ֥א אֶת־ה'׃
אמר רב אדא ברבי חנינא אלמלא (לא) חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד [מפני] שערכה של ארץ ישראל הוא.
Rav Adda, son of Rabbi Ḥanina, said: Had Israel not sinned in earlier times they would have been given the five books of the Torah and the book of Joshua alone. They needed the book of Joshua because it includes the arrangement of Eretz Yisrael.
יד מלאכי ח"ב כללי שני התלמודים אות ב׳
היכא דפליג גמרא דידן עם הירושלמי כגמרא דידן פסקינן שהוא בתרא.
Yad-Malachi, part B, Rules of the Two Talmuds, Letter B.
In places where our [Babylonian] Talmud differs from the Jerusalem Talmud, we rule like our Talmud, because it is a later text.
יד מלאכי ח"ב כללי שני התלמודים אות ד׳
מה שאמרו דהלכה כגמ' בבלי נגד הירושלמי היינו במה שיחלוק הירושלמי על גמרא דילן בפירוש אבל דבר שלא הוזכר בגמרא דילן ואיתא בירושלמי שפיר ילפינן מינה
Yad-Malachi, part B, Rules of the Two Talmuds, Letter D
And what it is said that we rule according to the Babylonian Talmud, against the opinion expressed in the Jerusalem Talmud, is only when they directly contradict. But in matters not mentioned in the Babylonian Talmud, but appear in the Jerusalem Talmud, we rule by the latter.
(ח) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ. וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ. זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. (כִּי הוּא יוֹם) תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. (כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים) וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
Blessed are You, Lord our God, King of the Universe, Who sanctified us with His commandments, and hoped for us, and with love and intent invested us with His sacred Sabbath, as a memorial to the deed of Creation. It is the first among the holy festivals, commemorating the exodus from Egypt. For You chose us, and sanctified us, out of all nations, and with love and intent You invested us with Your Holy Sabbath.
(קלג) הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם.
(קלד) הַיּוֹם
(קלה) יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט
(קלו) כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים.
(קלז) אִם כְּבָנִים. אִם כַּעֲבָדִים.
(קלח) אִם כְּבָנִים
(קלט) רַחֲמֵֽנוּ
(קמ) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.
(קמא) וְאִם כַּעֲבָדִים
(קמב) עֵינֵֽינוּ לְךָ תְלוּיוֹת.
(קמג) עַד שֶׁתְּחָנֵּֽנוּ
(קמד) וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵֽנוּ
(קמה) אָיּוֹם קָדוֹשׁ:
(133) On this day, the world came into being;
(134) On this day,
(135) He makes stand in judgment—
(136) all the creatures of the worlds—
(137) whether as children, or as servants;
(138) if as children,
(139) have compassion on us
(140) as a father has compassion on his children!
(141) If as servants,
(142) our eyes are fixed on You
(143) until You favor us,
(144) and bring forth our judgment as the light,
(145) Revered and Holy One!