This section of Ta'anit 21b-22a forms the basis of a video lesson led by faculty of the Lehrhaus Talmud Circles in the Bay Area of California, USA. On November 11, 2018, Dr. Deena Aronoff, Rabbi Jennifer Clayman, Rabbi Dorothy Richman and Rabbi Peretz Wolf-Prusan gather for the Global Day of Jewish Learning ON AIR, in a live broadcast of this learning session. Watch the video, included below the sources.
§ Apropos the above stories that deal with the merits of ordinary people, the Gemara relates: Abba the Bloodletter would receive greetings from the yeshiva on High every day, and Abaye would receive these greetings every Shabbat eve, and Rava would receive greetings only once a year on Yom Kippur eve. Abaye was distressed due to Abba the Bloodletter, as he did not understand why Abba received greater honor than he did. They said to him: You are unable to perform what he does, and therefore you do not merit the same honor. The Gemara asks: And what were these righteous deeds of Abba the Bloodletter? The Gemara explains that when he would perform a matter of bloodletting, he would bring in men separately from women, for reasons of modesty. And he had a special garment that had a slit in the place of the incision [kusilta] where the bloodletting instrument was inserted. When a woman came to him, he would have her dress in that garment, so that he would not see her exposed. And furthermore, he had a hidden place where he worked, where customers would place the coins [peshitei] that he would take as his fee. In this manner, one who had money would throw it there, while one who did not have money was not embarrassed. When a Torah scholar came to him for bloodletting, he would take no pay from him, and after the scholar arose, Abba would give him money and say to him: Go and purchase food with this money to heal yourself, as it is important to eat healthy food after bloodletting. One day, Abaye sent a pair of Sages to investigate the extent of Abba the Bloodletter’s righteousness. Abba the Bloodletter sat them down, and gave them food to eat, and gave them something to drink. And at night he spread out mats [bistarkei] for them to sleep on.
לצפרא כרכינהו ושקלינהו וקמו ונפקו להו לשוקא ואשכחינהו א"ל לשיימיה מר היכי שוו א"ל הכי והכי א"ל ודלמא שוו טפי א"ל בהכי שקלינהו אמרו ליה דידך ניהו ושקלינהו מינך אמרו ליה במטותא מינך במאי חשדתינן א"ל אמינא פדיון שבויים איקלע להו לרבנן ואכסיפו למימר לי אמרו ליה השתא נשקלינהו מר אמר להו מההוא שעתא אסחתינהו מדעתאי לצדקה הוה קא חלשא דעתיה דרבא משום דאביי אמרו ליה מסתייך דקא מגנית אכולה כרכא ר' ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט הוה שכיח אליהו גביה א"ל איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי א"ל לא אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה א"ל האי בר עלמא דאתי הוא רהט בתריה א"ל מאי עובדך א"ל זיל האידנא ותא למחר למחר א"ל מאי עובדך א"ל זנדוקנא אנא ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה ואמרי דיסתנא היא א"ל מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי א"ל עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר א"ל בההיא שעתא גזרי גזירתא ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי א"ל הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו אזל לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו אמרו ליה אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא: