אוכל - נטע קול החרגול וליה רוטשטיין

שאלת החקר - בחרנו בשאלת החקר - הסכנה באכילה מרובה, במהלך העבודה נתקלנו בעוד דברים מעניינים - סדר האכילה, מה כדאי לאכול, מה קורה באכילה בזמן פעולות אחרות, חשיבות ארוחת הבוקר והמלצה כמה לאכול -

למה בחרנו בנושא זה ובשאלת החקר?

בחרנו בנושא האוכל בגלל שזה אחד הדברים המרכזיים בחיינו, משהו שאנחנו מאוד מתעניינות בו.. בנוסף זהב נושא אקטואלי שמתעסקים בו מעוד בימים אלה. בנוסף זה נושא שהיה קיים מאז ומתמיד ולכן מתעסקים בו מאז ומתמיד. בחרנו את שאלת החקר בגלל שזוהי שאלת חקר מעניינת שאפשר למצוא עליה הרבה מידע ומצאנו עליה הרבה מידע שעניין אותנו ספציפית. חיפשנו במקורות היהודיים, בספריא ובמקורות הרשת תשובה לשאלתנו ומצאנו.

אכילה מרובה והסכנות באכילה מרובה -

מדרש שם של הרמב"ם -

בריאות לפי הרמב"ם -

ראשי תיבות -

ב - בולם

ר - רוגזו - כלומר "נפש בריאה בגוף בריא " לחץ הוא גורם ראשי לרוב המחלות. כשאדם נמצא בלחץ הוא חולה יותר.

י -יפחית

א - אוכלו - כלומר צריך לאכול בשביל לחיות ולהיות בריא ולא לאכול הרבה כדי שהאוכל יהיה כמו התרופה שלך ויגרום לך להרגיש טוב. לפי הרמב"ם רוב המחלות נובעות מאכילה לא נכונה או בכמויות גדולות מידי."עשה מזונותיך תרופותיך ולא תרופותיך מזונותיך"'(הרמב"ם)

ו - ויגביר

ת - תנועתו - כלומר פעילות גופנית הכרחית לשמירה על בריאות, על המשקל ועל קצב הלב.

הרמב"ם טוען שבשביל להיות בריא צריך להפחית בכמות האכילה כלומר שכמות הפעילות הגופנית תתעלה על כמות המזון שנכנס לגוף.

קישור לויקיפדיה - תלמוד שטיינזלץ.

פירוש שלנו -

מי שאוכל יותר מידי חולה בקדחת. לא בריא לאכול יותר מידי.

דעה שלנו-

אנחנו מסכימות עם דעה זאת. ישנם אנשים שאוכלים יותר מידי שזה כבר לא בריא לגוף שלהם.

"אכול שליש ושתה שליש והנח שליש, לשתכעוס תעמוד על מלואייך."

הסבר -

לפי המקור צריך לאכול שליש, לשתות שליש ולהשאיר שליש לכעס.

דעה שלנו -

אנו לא מסכימות עם דעה זאת בגלל שלדעתנו לא צריך להשאיר שליש לכעס. הכעס הוא משהו שלא חייב שיהיה בגוף ובטח שלא כל כך הרבה. בנוסף אפשר לאכול ולכעוס ואין קשר בין השניים. בנוסף לא הגיוני שהאדם יאכל באותה כמות שהוא יכעס, או שהאדם ישתה באותה כמות שהוא יכעס. בנוסף צריך להשאיר מקום לעוד רגשות מסוימים טובים יותר מכעס ולא לקחת את כל השליש שנותר מהאכילה והשתייה לרגש שלילי זה.

אכילת יתר של סוכר -

צריכה גבוהה של סוכר מביאה ל- אכילת יתר, היווצרות זיכרון גרוע, הפרעות למידה, דיכאון, מחלות לב והשמנת יתר. מדברים אלה מבינים בעיה שעלתה באופן רציני רק בשנים האחרונות - הסוכר משפיע עלינו לרעה.

על פי משרד החקלאות האמריקני USDA, האמריקאים צורכים בממוצע 156 ק"ג של סוכר בשנה.

הרבה פעמים הסוכר נמצא בתזונה שלנו מבלי שאנחנו אפילו מודעים אליו. ישנם שני סוגים של סוכרים במזון- סוכריים טבעיים וסוכרים מוספיים כאשר סוכרים טבעים הם סוכרים בריאים שנמצאים בפירות, חלב ודגנים. וסוכרים מוספיים הם הסוכרים הלא בריאים הנמצאים במזונות מעובדים, ובדרך כלל איננו יודעים שהם שם. למשל, בקטשופ, חטיפים, ממתקים, תרכיזים, רטבים, מאפים, לחמים, קרקרים ודגני בוקר למיניהם. אין כמעט מזון שלא מכיל סוכר!

הרבה פעמים חברות המזון לא רושמות את המילה סוכר אלא משתתפות במילים נרדפות כגון: פרוקטוז, גלוקוז, לקטוז, דקסטרוז, סוכרוז, מלטוז, סוכר פירות או סוכר גולמי.

המרכז לבקרת מחלות CDC קובע כי כל אדם אוכל בממוצע 400 קלוריות סוכר ביום. כמעט 1/4 מהצריכה היומית המומלצת, העומדת על 2000 קלוריות ביום, מתבססת על סוכר!

זה נכון שהגוף צריך סוכר כדי לתפקד אך במידה לא רבה מדיי.

תזונה מרובת סוכר מפחיתה את קצב יצור החומרים הכימיים במוח האחראים על צמיחה, הידועים כ-BDNF. ללא BDNF, המוח לא יוכל ליצור זכרונות חדשים ואנחנו לא נוכל ללמוד או לזכור כמעט כלום. רמות נמוכות במיוחד של BDNF, נמצאות אצל אנשים עם חילוף חומרים לקוי של גלוקוז - חולי סוכרת וטרום סוכרת.

בנוסף, מחקרים מקשרים רמות נמוכות של BDNF לדיכאון ומחלות דימנציה, כמו אלצהיימר. כלומר, רמה מופחתת של BDNF היא לא טובה למוח שלנו.

ידוע שאכילה מרובה של סוכר מביאה להשמנת יתר מכיוון שיש הרבה קלוריות בסוכר אך ישנה עוד סיבה לכך.

מחקר חדש מראה כי צריכה כרונית של תוספות סוכר, מקהה את המנגנון של המוח שאומר לנו להפסיק לאכול. היא עושה זאת על ידי הקטנת האפקט האנורקיסגני שמונע מאיתנו לזלול. כאשר תאים של אוקסיטוצין במוח מתקהים על ידי צריכת יתר של סוכר, הנורה האדומה שמאותתת לנו שאנו שבעים, אינה נדלקת כראוי, ואנחנו ממשיכים לאכול עוד ועוד, מבלי לדעת שובע.

מחקרים אלה ואחרים טוענים שאנו פוגעים בעצמינו עם מזונות מעובדים שעשירים בתוספות סוכר והנזק מתחיל במוח שלנו. מנקודת מבט זו, צריכה כרונית של סוכר היא חמורה במידה רבה כמו סיגריות, אלכוהול או סמים.

סיבה מוסרית למה אסור לאכול יותר מידי -

יש בכך פגם מוסרי, אדם שאוכל כל הזמן ומכור לאכילה ולא יכול להפסיק -

לפי התורה אסור לאדם להיגרר יתר על המידה אחר התאווה הגשמית - במקרה זה להיות מכור לאכילה זה נקרא התאווה הגשמית מכיוון שהאדם יכול פיזית לא לאכול כל כך הרבה אך נפשית הוא לא מספיק חזק כדי להפסיק לאכול. לפי פרשנות הרמב״ן זו הייתה הכוונה בתורה בציווי: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" (ויקרא יט, ב). לפי הרמב״ן ציווי זה נוצר מכיוון שלפי שאר חוקי התורה אין חוק שמגביל אותנו באכילה וכך אדם היה יכול להיות "נבל ברשות התורה", לזלול בשר ללא גבול ולהרבות בשתיית יין ואלכוהול בהנחה שאין בתורה שום ציווי על כך שאסור לעשות זאת ולכן הוא יכול לעשות זאת. לכן נוצר חוק זה כדי להגביל אותנו באכילה.

התורה לא קובעת חוקים ברורים לכמה לאכול (אלא רק אומרת לא לאכול יותר מדי ולא לאכול מתוך התמכרות לדבר) בגלל שכל אדם צריך לאכול כמות מזון שונה. תלוי במשקל שלו, בחילוף החומרים שלו, בכמות הספורט שהוא עושה ועוד....

לפי התורה האדם צריך לאכול מאכלים טובים שיגרמו לו להרגיש טוב עם עצמו מכיוון שכך הוא יודה הרבה לאלוהים וירבו התפילות.

(אתר - פניני הלכה)

עצה טובה למניעת אכילה מופרזת: לקראת סוף הארוחה לקיים הפסקה של כעשרים דקות. ורק לאחר מכן, אם יהיה לו צורך, ימשיך לאכול. שכן פעמים רבות בעוד האדם אוכל, תאבונו נמשך והוא סבור שעדיין לא אכל כפי צורכו. אבל אם יפסיק למשך זמן מה, גופו יתחיל לעכל את מה שאכל וממילא ירגיש תחושת שובע. אפשר לנצל הפסקה זו ללימוד תורה על השולחן, ואפשר לברך ברכת המזון וללכת לעיסוקיו השונים, ואם אח"כ ירצה להמשיך לאכול יברך שוב.

קישור לויקיפדיה - בולמיה.

בולמיה -

בולמיה - בולמיה הינה מחלה בה האדם אוכל יותר מידי ולא יכול להפסיק לעשות זאת. זוהי מחלה קשה שיכולות להיות לה תוצאות קשות מאוד והיא לא בריאה בכלל לגוף. אנשים שחולים בבולמיה מרגישים חוסר יכולות לשלוט באכילה הם מרגישים שהם חייבים לאכול כל הזמן. אנשים שחולים בבולמיה לא תמיד מודעים למחלה ואומרים שיש להם אותה, הם בדרך כלל במשקל תקין והם מאופיינים בחוסר אהבה עצמית. הם הרבה פעמים עושים הרבה ספורט ומקיאים כדי להוריד את הקלוריות שהם מעלים באכילה. קשה לזהות את המחלה בגלל שהאנשים שחולים בה בדרך כלל נראים במשקל רגיל במיוחד צעירים שיש להם חילוף חומרים טוב ולכן לא רואים את המחלה. אנשים אחרים שמעירים לאנשים שחולים בבולמיה לא יכולים באמת להיות מודעים למצב בו נמצאים האנשים שחולים במחלה זאת והם לא מודעים לכך שהם לא יכולים להפסיק עם זה. אנשים שחולים בבולמיה בדרך כלל מאופיינים בירידה בהשיגים הלימודיים, שיפוט עצמי מחמיר, עיסוק במשקל, פרפקציוניזם, אנמיה, יכולת לאכול מהר, יכולת לאכול הרבה, פצעים בשיניים ובגרון, עור יבש, האטה או האצה בקצב הלב, אכילה עד שכבר כואבת הבטן ולא יכולים לאכול יותר, דיכאון והתמכרות לסמים או לאלכוהול.

לאחר קריאת המאמר התחברנו להרבה דברים שכתובים שם. פרפקציוניזם, יכולת לאכול מהר והרבה,יובש בידיים, שיפוט עצמי גבוה, אנמיה, חשיבה מרובה על אוכל שגורם לפעמים חוסר ריכוז וחוסר יכולת לשלוט באכילה ומרגישים שחייבים לאכול כל הזמן.

קישור לויקיפדיה - אנורקסיה.

ההבדל בין אנורקסיה לבולמיה:

אנורקסיה ובלמיה הן שתי הפרעות אכילה מרכזיות. בולמיה שכיחה יותר מהאנורקסיה, כחצי אחוז עד אחוז סובלים מאנורקסיה, כשניים ועד שלושה אחוז סובלים מבולמיה.

אנורקסיה -

אנורקסיה הינה בעית אכילה שהחולים בה לא מסוגלים לאכול מתוך חוסר רצון להשמין ולעט לעט מתדרדרים למצב מאוד מסוכן בו יש לגוף חוסר רציני במזון. אנורקסיה הנה בעיית אכילה ההפוכה מבולמיה, אוכלים מזון נוזלי יותר ובכמות מופחתת ומקיאים הרבה בעוד שבבולמיה אוכלים יותר מהנורמה אך מקיאים כשמרגישים כאב בבטן כתוצאה מאכילה מרובה ותחושת שובע מוגברת.

קישור ל- בולמיה כללית

החלק החמישי בו התמקדנו בעיקר הוא - אכילה מרובה והסכנות באכילה מרובה. בחלק השלישי השתמשנו במקורות היהודיים - גיטין. במקורות המודרניים (האינטרנט) - בא במייל, גלים, פנינו הלכה, ויקיפדיה, ״כללית״, סרטון. מהמקורות היהודיים למדנו כי מי שאוכל יותר מידי חולה בקדחת ושלא בריא לאכול יותר מידי. בנוסף למדנו מכך שכבר בימים עברו חקרו את כמויות האכילה וגילו שצריך לאכול במידה ממוצעת ולא רבה מידי וזה רלוונטי להיום. מהמקורות המודרניים למדנו על אכילת יתר של סוכר. למדנו שצריכה גבוהה של סוכר מביאה ל- אכילת יתר, היווצרות זיכרון גרוע, הפרעות למידה, דיכאון, מחלות לב והשמנת יתר. למדנו גם שיש שני סוגים של סוכר- סוכר טבעי וסוכר מוסף. הסוכר הטבעי הוא סוכר שבריא לגופנו הנמצא בפירות ובמוצרים מן הטבע ואילו הסוכר המוסף לא בריא לגופנו. הרבה פעמים הסוכר המוסף נמצא במוצרים שאנחנו אפילו לא יודעים שהוא נמצא בהם כמו- רטבים, מאפים, לחמים, בייגלה - הנחשב לחטיף בריא, דגני בוקר ועוד.... בנוסף חקרנו וגילינו כי אצל אדם ממוצא הסוכר מהווה כ- 25% מכמות הקלוריות שהוא צורך ביום. למדנו גם שאכילה יתרה של סוכר מביאה לחוסר תחושת שובע מכיוון שהסוכר מקהה את המנגנון של המוח שאומר לנו להפסיק לאכול. בנוסף קראנו על סיבה מוסרית למה אסור לאכול יותר מידי - מכיוון שבתורה רשום ״קדושים תהיו״ שאומר לפי רמב״ן שכל אדם צריך לאכול את כמות המזון המספקת לגופו ולא להגיע למצב שהוא מכור למזון. בנוסף קראנו על עצה איך לאכול פחות - בסוף הארוחה לחכות 20 דקות עד שממשיכים לאכול כדי לראות האם באמת אנו עדיין לא שבעים או שאנחנו עדיין לא נתנו לגוף שלנו זמן לעכל ולכן אנחנו עדיין לא מרגישים זאת. בנוסף קראנו על מחלת הבולמיה והאנורקסיה שהינן מחלות ההפוכות אחת מהשנייה. בולמיה היא מחלה בה האדם אוכל יותר מידי ולא יכול להפסיק לעשות זאת. אנשים שחולים בבולמיה מאופיינים ב- חוסר אהבה עצמית, עושים הרבה ספורט, מקיאים, ירידה בהישיגים הלימודיים, פרפקציוניזם, אנמיה, יכולת לאכול מהר, יכולת לאכול הרבה. אנורקסיה היא ההפך מבולמיה והיא הרבה פחות שכיחה ממנה. מהסרטון למדנו שכדאי לאכול יותר מוצרים בריאים וסוכרים בריאים מהטבע, מסוכרים לא בריאים שלא מביאים מהטבע ומביאים להשמנה.

כמה לאכול -

פרשנות שלנו -

לפי משנה תורה בימים חמים צריך לאכול שני שליש ממה שאוכלים בחורף.

דעתנו -

אנחנו מסכימות שבחורף צריך לאכול יותר מבקיץ מכיוון שבחורף הגוף שורף אנרגיות בחימום הגוף ולכן צריך מזון שיחמם אותו.

ציטוטים של הרמב"ם -

- איכלו כדי שתחיו, והיתר תחרימו. אל תאמינו שרוב המאכל והמשתה יגדיל הגוף וירבה השכל כשק המתמלא מין המושם בתוכו, כי הוא ההפך, באכול מעט יש כח ... ואז יגדל ויבריא ודעתו יתיישב, ואם אכל יותר מדי וכו' שכלו יתבזה וכיסו יתרוקן, והיא סיבת רוב החולאים וכו'. (מתוך מוסר הרמב"ם לבנו)

פירוש -

לפי הרמב״ם צריך לאכול את כמות האוכל המספיקה כדי לחיות ולא יותר מזה. הוא אומר שכמות השכל והחוזק בגוף לא גדלה ככל שאוכלים יותר אלא שאוכלים בצורה מעטה, בצורה מספקת. כך האדם יהיה חכם, בריא וירגיש טוב. אלא שאם הוא יאכל יותר ממה שצריך הוא יהיה מטומטם וחולה.

דעתנו -

מצד אחד אנחנו מסכימות עם הרמב״ם שצריך לאכול במידה ואכילה מיותרת עלולה להביא לבעיות כגון השמנת יתר או בולמיה. אך מצד שני אנחנו לא יכולות להסכים איתו על כך שאכילה יתרה פוגעת במוח או שככל שאוכלים יותר נהיים מטומטמים יותר או פחות בריאים, זה נכון שאם אוכלים יותר מידי לא בריאים אך אם אוכלים קצת יותר ממה שצריך זה לא משנה למצב הבריאותי של הגוף.

- יותר טוב היה לאכול מעט מאכילה רעה, יותר מלאכול הרבה מאכילה טובה (רפואות הרמב"ם )

פירוש -

לפי הרמב״ם מה שבאמת חשוב במזון זה הכמות ולא האיכות. כלומר יותר חשוב כמה אוכלים מכל דבר ולממן כמויות ממה אוכלים. לדברי הרמב"ם האכילה צריכה להיות לפי הצורך ולא בשל שעמום וכדו .

דעתנו -

לדעתנו אכילה צריכה להיות גם לפי כמות וגם לפי איכות כלומר חשוב לאכול בריא אבל צריך לדעת כמה לאכול כל דבר כדי שיהיה מכל אבות המזון.

לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כדי רבע משבעתו (הרמב״ם)

פירוש -

לא לאכול עד שמפוצצים, אלא עד ששבעים, כרבע מהמזון המקסימלי שהגוף יכול להכיל.

דעה שלנו -

אנחנו מסכימות עם זה שצריך לא לאכול יותר מידי - לא לאכול עד המקסימום שאפשר להכיל, אלא כרבע ממה שאפשר להכיל.

לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב.

פירוש -

אדם לא צריך לאכול אם הוא לא רעב.

דעה שלנו -

אנחנו מסכימות עם זה שצריך לא לאכול אם לא רעבים.

התמונה שבחרנו מציגה ארוחה אחת ביום. ממנה למדנו כי בארוחה צריך לשלב כמות רבה של ירקות ופירות (כחצי מהארוחה) , חלבונים - ביצים, בשר, מוצרי חלב ודגים (כרבע מהארוחה) ופחמימות בריאות- תפו"א, אורז מלא, לחם מלא, גרעינים כמו קשיו ואגוזים וחיטה (כרבע מהארוחה).

חשיבות ארוחת הבוקר -

הרמב"ם: "בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון"

כלומר לפי הרמב"ם ארוחת הבוקר צריכה להיות הגדולה ביותר, ארוחת הצהריים הבינונית וארוחת הערב הקטנה ביותר. תלמוד בבלי, מסכת גיטין דף ע׳ עמוד א.

אנחנו מסכימות על כך מכיוון שבבוקר צריך לצבור אנרגיות למהלך היום. בצהריים צריך לצבור אנרגיות לפחות זמן ובערב לא צריך לסבול אנרגיה אלא לאכול רק עד ששבעים.

חשיבות ארוחת הבוקר לפי תלמה -

1. ארוחות הבוקר בדרך כלל ארוחה בריאה יותר משאר ארוחות היום.

2. ארוחת בוקר גורמת לפחות השמנה מכיווון שאנשים שאוכלים ארוחת בוקר נוטים להיות פחות רעבים במשך היום.

3. תורמת לתפקוד המוחי - ארוחת הבוקר גורמת לריכוז ולרוגע וכך לשיפור בציונים ובמשימות השונות ביום.

4. משמרת את השעון הביולוגי.

5. אם לא אוכלים ארוחת בוקר גורמים לגוף להיות בצום ממשוך -שהוא מעלה את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית, שנוטה להכין את הגוף במצבי לחץ, חירום ומתח, ויש לכך השלכות על הרוגע והתפקוד הכללי.

6. מונעת אירועים מוחיים.

חשיבות ארוחת הבוקר לפי אתר האימון השבועי -

אנשים רבים חושבים שכאשר הם לא אוכלים ארוחת בוקר הם מורידים מכמות הקלוריות בגוף וכך מרזים. מחקרים אחרונים מראים שקצב חילוף החומרים נקבע בבוקר, ולכן כאשר אנו אוכלים ארוחת בוקר הגוף חש "תקין" אך כאשר אנו נמנעים מאכילה בבוקר, גופנו נכנס למצב של "סטרס" וכתוצאה מכך מוריד את קצב חילוף החומרים למשך כל היום וחוסך את המזון הנאכל. כך נעצרת הירידה במשקל ואנשים לא מצליחים לרזות. בנוסף אנו עלולים לחוש לא טוב במשך היום ולהתנפל על המזון בארוחה הבאה.

בנוסף ארוחת הבוקר גומרת לנו להיות מרוכזים יותר ובריאים יותר, מעלה את ציונינו וגורמך לנו להחסיר פחות ימים בבית הספר.

מכיוון שבמך הלילה הגוף בצום כשמתעוררים לגוף יש דחף חזק מאוד לסוכר. אם לא נספק לגוף סוכרים בארוחת הבוקר כעבור כמה שעות הוא יהיה חייב סוכרים וכנראה שנאכל עוגה או םחמימה פשוטה. אחרי כמה שעות הגוף שוב יהיה חייב סוכרים וכנראה ששוב נאכל דברים לא בריאים כמו ממתקים וכדומה. חוסר יציבות זאת של הגוף יכולה להביא את הגוף למצב של סכרת או מחלות אחרות.

בחרנו בסרטון זה בגלל שלדעתנו הוא מתאר בצורה טובה ביותר את חשיות ארוחת הבוקר. בסרטון מפורטות סיבות רבות למה חשוב לאכול ארוחת בוקר. הסרטון מסכים עם הרמב״ם מכיוון שגם בסרטון וגם במקור של הרמב״ם מוזכר שארוחת הבוקר היא ארוחת חשובה ביותר אם לא הכי חשובה ביום ושמאוד מומלץ לאכול אותה ולא להזניח אותה.

סדר האכילה -

- סדר האכילה...

דברים המשלשלים את בני המעיים כגון: ענבים ותאנים ואגסים ואבטיחים ומיני קישוים ומיני מלפפונים – אוכל אותם אדם בתחילה, קודם האכילה. ולא יערבבם עם המזון, אלא שוהה מעט עד שיצאו מבטן העליון- ואוכל מזונו.

כשירצה אדם לאכול בשר עוף ובשר בהמה כאחד – אוכל תחילה בשר עוף. וכן ביצים ובשר עוף – אוכל תחילה ביצים. בהמה דקה ובהמה גסה... לעולם יקדים אדם דבר הקל ויאחר בכבד.

וצריך אדם לאכול בימות החמה שני שלישים ממה שהוא אוכל בימות הגשמים [הלכות דעות]

פירוש -

לפי הרמב״ם סדר האכילה צריך להיות כך -

1. ירקות ופירות.

2. ביצים.

3. בשר עוף.

4. בהמה דקה.

5. בהמה עבה.

דעתנו -

לדעתנו זהו סדר אכילה טוב מכיוון שאוכלים בו קודם דברים מזינים עם ויטמינים וחלבונים שעוזרים לגוף וכך לא מתמלאים קודם כל מדברים לא מזינים ואפשר לאכול את דברים מזינים אלו בכמות רבה ודברים לא מזינים בכמות מעטה.

- ראוי לאדם בינוני הבריא למעט בסעוֹדַת הלילה, ותהא קלה מסעודת היום, וירוויח בזה כמה דברים: שמירת בריאותו. שיהיו חלומותיו נוחים ומיושבים, כי מרוב אכילה ושתייה הרבה פעמים באים חלומות קשים וזרים... (הרמב״ם)

פירוש -

לדעת הרמב״ם האדם צריך לאכול בלילה פחות מביום כלומר ביום לאכול הרבה ובלילה כמעט ולא לאכול מכיוון שזה שומר על בריאות האדם, גורם לחלומותיו להיות טובים, בגלל שכשאוכלים הרבה ישנם חלומות לא טובים.

דעתנו -

דעתנו חלוקה בנושא זה. מצד אחד אנחנו מסכימות שלא כדאי לאכול לפני השינה אך מסיבות אחרות -

1. כשישנים שורפים הרבה פחות קלוריות מכשערים מכיוון שהגוף לא זז, לא הולך, לא עוסק בפעילות גופנית. לכן לא כדאי לאכול לפני השינה בגלל שככה הקלוריות ישמרו בגוף ולא יהיה כיצד להוציא אותן.

2. אם אוכלים לפני השינה מקבלים הרבה אנרגיות מהמזון וכך זה הרבה יותר קשה להרדם.

מצד שני אנחנו לא מסכימות עם הרמב״ם שאכילה לפני השינה משפיעה על חלומותינו.

כתבה מודרנית -

כללית - כמה ארוחות לאכול ביום

הרבה אנשים חושבים שלאכול 6 ארוחות קטנות ביום במקום 3 ארוחות גדולות מזרז את חילוף החומרים. אך המחקר שקראנו מוכיח שזה אינו נכון במחקר לקחו 16 אנשים מלאים, 8 בנות ו8 בנים וחילקו אותם ל2 קבוצות שוות. בניסוי הביאו ל2 הקבוצות תפריט הזהה בכמות הקלוריות אך קבוצה אחת אכלה 3 ארוחות גדולות ואילו השנייה 6 קטנות. בתוצאות המחקר ראו כי שתי הקבוצות ירדו משמעותית במשקל ובאחוזי השומן ללא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. מסקנה - אכילה של 6 ארוחות קטנות ביום לא מזרזת את קצב חילוף החומרים והירידה במשקל לכן אין הבדל בין אכילה של 3 ארוחות עיקריות ביום ל6 ארוחות קטנות ביום.

מה כדאי לאכול?

מפרמידת המזון אנו למדות כי ישנו סדר עדיפויות של מה צריך לאכול הרבה ומה צריך לאכול קצת וצריך לגוון בין הדברים ויש דברים שצריך להמעיט בהם ויש דברים שצריך להרבות בהם.

במקום הראשון בפירמידה נמצאים המים שבהם צריך הכי להרבות, אחר כך הדגנים, אחר כך הירקות והפירות, אחר כך החלבונים והשומנים. הממתקים והשתייה המתוקה נמצאים במקום האחרון בפירמידה ואף מופרדים ממנה, צבועים בצבע אחר מה שזה מנסה להבהיר זה שצריך להמעיט מהם אם אוכלים אותם ובכלל שלא צריך לאכול מהם בניגוד לכל שאר הפירמידה ואפילו מומלץ שלא לאכול מהם.

פרשנות שלנו -

למרות זאת שמה שחשוב באמת זה הכמות והספורט ולא האיכות של האוכל, יש מאכלים שיוצאים מן הכלל שאותם אי אפשר לאכול - דגים ישנים, גבינה ישנה, בשר ישן, תבשיל שרוף, וכל מאכל מקולקל. בנוסף מוסברים אילו פירות לאכול ואילו לא. מוסבר שעדיף לאכול פחות מהפירות של העצים ואם אוכלים מהם אז עדיף בקיץ מכיוון שהם מקררים. לאומת זאת הפירות שכדאי לאכול הם ענבים ושקדים. רשום בנוסף שלצעירים לא טוב לאכול דבש ויין ולמבוגרים טוב לאכול דבש ויין.

דעה שלנו -

אנחנו מסכימות שלא בריא לאכול אוכל מקולקל אך אנחנו חושבות שעוד מאכלים יוצאים מן הכלל של הכמות יותר חשובה מהאיכות כמו למשל - עדיף לאכול 5 תפוחים מסופגנייה אחת מכיוון שבתפוח יש ערך תזונתי גבוה יותר מבסופגניה והתפוח מספק לנו דברים טובים לגוף ואילו הסופגניה לא. בקשר לפירות אנו חושבות שצריך לשלב את כל הפירות במידה ושאפשר לאכול גם פירות עץ וגם פירות אחרים ודווקא בזה כן חשובה הכמות והמינון. לדעתנו בקשר ליין מה שרשום נכון שלמבוגרים עדיף לשתות יותר מצעירים מכיוון שצעירים יכולים להשתכר בקלות יותר אך אנו לא מסכימות בקשר לדבש, אפילו אנחנו חושבות הפוך. מכיוון שככל שילדים יותר קטנים חילוף החומרים שלהם מהיר יותר ודבש זה סמל למתוק ולכן מי שיש לו חילוף חומרים טוב יותר יוכל לעכל את זה טוב יותר.

פרשנות שלנו -

מסבירים שצריך לאכול מאכלים דקים וקלילים יותר ולא מאכלים גסים וכבדים לגוף.

אנו מסכימות עם דעה זאת מכיוון שמאכלים כבדים גורמים להרגשה לא טובה.

מה כדאי לאכול לפי המקורות המודרניים -

- מגוון של מזונות מכל קבוצות המזון.

- מגוון של מזונות בכל אחת מקבוצות המזון.

- 5-9 ירקות ופירות ביום.

- לפחות 3 מוצרי חלב ביום.

- בשר רזה או דגים ברוב ימות השבוע.

- לאכול הרבה סיבים תזונתיים .

- לשתות הרבה מים.

- להמעיט בשומן רווי, שומן טראנס וכולוסטרול.

- להמעיט בכמות הנתרן.

- להמעיט בסוכר.

המועצה הישראלית לצרכנות - המלצות לתזונה נבונה.

אכילה בזמן פעולות אחרות -

אכילה בעמידה -

פרשנותנו -

לא בריא לאכול העמידה.

יש אנשים הטוענים שלאכול בעמידה מוריד את האוכל לרגליים - דעה זאת שגויה.

אכילה בעמידה -

בזמן האכילה מערכת העיכול משקיעה אנרגיה רבה בפירוקו ובעיכולו של המזון. כל התעסקות אחרת בדברים שדורשים אנרגיה, כמו פעילות קוגניטיבית כלשהי או עמידה, יכולה לפגוע בתהליך העיכול ולמנוע מן הגוף להשקיע את האנרגיה במערכת הזו. בנוסף שאוכלים כשעומדים זה מפריע למערכת בגוף לפרק את המזון.

דעתנו על כך -

יוצא לנו הרבה לאכול בעמידה וגם לאנשים אחרים בגלל שהרבה פעמים לחוצים בזמן, ממהרים למקום כלשהו או אין מקום ישיבה וכך יוצא לאכול מהר. זהו לא דבר בריא אך זה גם לא דבר נורא מאוד אם זה קורה לפעמים.

פרשנותנו -

משפט זה מדבר על גם על אכילה בעמידה אך השוני בו הוא שהוא מדבר בכלליות על עשיית דברים בעמידה והוא אומר שזה לא טוב. אנחנו לא מסכימות עם דעה זו מכיוון שלדעתנו זה לא בריא לשבת הרבה ולא כדאי לעשות הכל בישיבה ובנוסף אנחנו לא חושבות שמי שיעשה הכל בעמידה יהיה קרוב יותר למוות.

אכילה ושתייה -

פרשנות שלנו -

מסבירים שכדאי לא לשתות בזמן הארוחה אלא אחרי הארוחה.

דעה שלנו -

לדעתנו חשוב לשתות גם בזמן הארוחה וגם אחרי הארוחה מכיוון שצריך לשתות הרבה בכללי ובמיוחד שאוכלים כדי לעזור לגוף לעכל טוב את המזון.

ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט, ומזוג ביין. (הרמב״ם)

פירוש -

אדם לא ישתה מים בזמן שהוא אוכל אלא יין.

דעה שלנו -

אינינו מסכימות עם כך שצריך לא לשתות מים בארוחה. לדעתנו מים עוזרים לאכל את המזון, בנוסף הרבה פעמים מזון מצמיא ולכן כדי לשתות משהו שיחפר על הצמא כמו מיים, ולא כמו יין

אכילה ופעילות גופנית -

פרשנות שלנו -

כל אדם שאוכל לא בריא ומתעמל עדיין יהיה בריא וכל אדם שמתעמל ואוכל בריא לא יהיה בריא למרות האוכל הבריא בגלל שמה שבאמת חשוב זה לעשות ספורט ולאכול במידה מספקת.

וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו.

לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה, או שיתחיל גופו להתחמם או שיעשה מלאכה או יתייגע בייגע אחר. ( רמב"ם , הלכות דעות )

פירוש -

אדם לא יאכל שוב עד שהוא עשה הליכה או פעילות גופנית מסוימת לפני.

דעה שלנו -

אנחנו מסכימות עם זה שצריך לעשות הרבה פעילות ספורטיבית.

פתגם -

סוקרטס - אחרים חיים בשביל לאכול, אני אוכל בשביל לחיות

כלומר סוקרטס אומר שלהרבה אנשים האוכל הוא מרכז חייהם והם חיים רק בשביל לאכול והוא אוכל במידה המספיקה כדי לחיות, האוכל הוא לא מרכז חייו והוא אוכל אותו רק כדי להיות בריא וחי.

מידע כללי על סוקרטס -

סוקרטס חי במאה ה4 לפני הספירה.

הוא היה פילוסוף יווני מבחירי הפילוסופים של העת העתיקה ומאבות הפילוסופיה המערבית.

הפריט הוצג באוסף ארכיון יד יערי.

במקרה זה אנו לא מזדהות עם סוקרטס ואף חושבות ומרגישות שאנו חיות בשביל לאכול, אומנם יש אנשים שיחשבו אחרת וכל אחד יחליט מה טוב בשבילו.

תשובה שעונה על שאלתינו -

שאלת החקר שלנו הורכבה מ6 חלקים והם-

1. המלצה כמה לאכול.

2. חשיבות ארוחת הבוקר.

3. הסדר המומלץ לאכילה.

4. מה כדאי לאכול.

5. הסכנה באכילה מרובה.

6. מה קורה שאוכלים בזמן שועשים פעילות אחרת.

על החלק הראשון - המלצה כמה לאכול ענינו בעזרת המקורות היהודיים - משנה תורה והרמב״ם ובעזרת תמונה. ממשנה תורה למדנו כי בקיץ צריך לאכול כשני שלישים מבחורף מכיוון שבחורף הגוף שורף אנרגיות בחימום הגוף ולכן צריך מזון שיחמם אותו. בנוסף כמות האכילה המומלצת היא שני שליש ממה שהגוף יכול להכיל כדי להשאיר מקום (שליש) לכעס. מהרמב״ם למדנו שצריך לאכול את כמות האוכל המספיקה כדי לחיות - כרבע ממה שהגוף יכול להכיל עד שהוא מתפוצץ ולא יותר מזה לפי הרמב״ם כשהאדם אוכל בכמות המספיקה לו הוא יהיה חכם ובריא יותר והאדם לא צריך לאכול אם הוא לא רעב. בנוסף לפי הרמב״ם כמות האוכל עדיפה על האיכות. מהתמונה שבחרנו למדנו שבכל ארוחה ביום צריך לאכול 50% פירות וירקות, 25% פחמימות ו25% חלבונים.

על החלק השני - חשיבות ארוחת הבוקר, ענינו בעזרת המקורות היהודיים - הרמב״ם, המקורות החדשים - האינטרנט - אתר ״תלמה״, ו״האימון השבועי״, סרטון. מהרמב״ם למדנו שארוחת הבוקר צריכה להיות הגדולה ביותר, ארוחת הצהריים הבינונית וארוחת הערב הקטנה ביותר. מאתר ״תלמה״, מאתר ״האימון השבועי״ ומהסרטון למדנו שחשוב לאכול את ארוחת הבוקר מפני ש- היא בדרך כלל יותר בריאה משאר ארוחות היום, גורמת לפחות השמנה, תורמת לתפקוד המוחי, משמרת את השעון הביולוגי, מונעת אירועיים מוחיים, מעלה את קצב חילוף החומרים.

את החלק השלישי - סדר האכילה חקרנו בעזרת המקורות היהודיים - שני לוחות הברית, הרמב״ם, המקורות המודרניים - מכתבה של ״כללית״ שקראנו באינטרנט. מהמקורות המודרניים למדנו שסדר האכילה צריך להיות כך - ירקות ופירות - ביצים - בשר עוף - בהמה דקה - בהמה עבה. בנוסף למדנו שבלילה צריך לאכול פחות מביום כדי לא לגרום לסיוטים. מהכתבה המודרנית למדנו בעזרת ניסוי שעשו על אנשים מלאים יחסית שעברו דיאטה במהלך הניסוי - שאכילה של 6 ארוחות קטנות ביום לא מזרזת את קצב חילוף החומרים והירידה במשקל. לכן אין הבדל בין אכילה של 3 ארוחות עיקריות ביום, ל6 ארוחות קטנות ביום.

על החלק הרביעי מה כדאי לאכול ענינו בעזרת - המקורות היהודיים- שני לוחות הברית. המקורות המודרניים - כתבה של המועצה הישראלית לצרכנות מהאינטרנט ותמונה של פירמידת המזון. מפירמידת המזון למדנו כי צריך לגוון במזון שאנו אוכלים ויש מזון שצריך לאכול ממנו הרבה ויש שקצת- צריך לשתות הכי הרבה מים, אחר כך דגנים, ירקות ופירות, חלבונים ושומנים. לעומת זאת הממתקים שנמצאים בסוף הפירמידה ומנותקים ממנה וצבועים בצבע אחר הם לא חובה באכילה היומיומית שלנו ומומלץ להמעיט בהם. מהמקורות היהודיים למדנו יש מאכלים שלא כדאי לאכול כמו- דגים ישנים, גבינה ישנה, בשר ישן, תבשיל שרוף, כל מאכל מקולקל. בנוסף למדנו שעדיף לאכול פירות לא מהעצים מפירות מהעצים, אם כבר אוכלים פירות מהעצים אז בקיץ. למדנו גם שכדאי לאכול מאכלים קלים ממאכלים כבדים. מהמקור המודרני למדנו יותר בפירוט מה צריך לאכול - למדנו מהמקורות המודרניים שצריך לאכול מגוון - מכל קבוצות המזון מכיוון שלכל סוג מזון ישנו הרכב רכיבי תזונה שונה, גם לאלו השייכים לאותה קבוצת מזון. אכילת מזון מגוון מאפשרת לקבל מגוון נחוץ של רכיבי תזונה בתפריט היומי החיוניים לשמירה על מצב בריאות תקין. למדנו שצריך לאכול הרבה פירות וירקות (5-9) ביום. לאכול כ3 מוצרי חלב מכיוון שיש בזה סידן החשוב לבניית העצמות וחלבון לבניית השרירים. (ממליצים כי כדאי לאכול מוצרים עד 5 אחוז שומן) לאכול בשר ודגים ברוב ימות השבוע הנותנים ברזל לגוף. ולאכול הרבה סיבים תזונתיים הנמצאים בעיקר בפירות וירקות ולשתות הרבה מים. מומלץ להפחית בשומן רווי, שומן טרנס וכולוסטרול ובכמות המלח. להמעיט בממתקים ולאכול ארוחות מסודרות 3 רגילות ו2 ארוחות ביניים.

החלק החמישי בו התמקדנו בעיקר הוא - אכילה מרובה והסכנות באכילה מרובה. בחלק השלישי השתמשנו במקורות היהודיים - גיטין. במקורות המודרניים (האינטרנט) - בא במייל, גלים, פנינו הלכה, ויקיפדיה, ״כללית״, סרטון. מהמקורות היהודיים למדנו כי מי שאוכל יותר מידי חולה בקדחת ושלא בריא לאכול יותר מידי. בנוסף למדנו מכך שכבר בימים עברו חקרו את כמויות האכילה וגילו שצריך לאכול במידה ממוצעת ולא רבה מידי וזה רלוונטי להיום. מהמקורות המודרניים למדנו על אכילת יתר של סוכר. למשנו שצריכה גבוהה של סוכר מביאה ל- אכילת יתר, היווצרות זיכרון גרוע, הפרעות למידה, דיכאון, מחלות לב והשמנת יתר. למדנו גם שיש שני סוגים של סוכר- סוכר טבעי וסוכר מוסף. הסוכר הטבעי הוא סוכר שבריא לגופנו הנמצא בפירות ובמוצרים מן הטבע ואילו הסוכר המוסף לא בריא לגופנו. הרבה פעמים הסוכר המוסף נמצא במוצרים שאנחנו אפילו לא יודעים שהוא נמצא בהם כמו- רטבים, מאפים, לחמים, בייגלה - הנחשב לחטיף בריא, דגני בוקר ועוד.... בנוסף חקרנו וגילינו כי אצל אדם ממוצא הסוכר מהווה כ- 25% מכמות הקלוריות שהוא צורך ביום. למדנו גם שאכילה יתרה של סוכר מביאה לחוסר תחושת שובע מכיוון שהסוכר מקהה את המנגנון של המוח שאומר לנו להפסיק לאכול. בנוסף קראנו על סיבה מוסרית למה אסור לאכול יותר מידי - מכיוון שבתורה רשום ״קדושים תהיו״ שאומר לפי רמב״ן שכל אדם צריך לאכול את כמות המזון המספקת לגופו ולא להגיע למצב שהוא מכור למזון. בנוסף קראנו על עצה איך לאכול פחות - בסוף הארוחה לחכות 20 דקות עד שממשיכים לאכול כדי לראות האם באמת אנו עדיין לא שבעים או שאנחנו עדיין לא נתנו לגוף שלנו זמן לעכל ולכן אנחנו עדיין לא מרגישים זאת. בנוסף קראנו על מחלת הבולמיה והאנורקסיה שהינן מחלות ההפוכות אחת מהשנייה. בולמיה היא מחלה בה האדם אוכל יותר מידי ולא יכול להפסיק לעשות זאת. אנשים שחולים בבולמיה מאופיינים ב- חוסר אהבה עצמית, עושים הרבה ספורט, מקיאים, ירידה בהישיגים הלימודיים, פרפקציוניזם, אנמיה, יכולת לאכול מהר, יכולת לאכול הרבה. אנורקסיה היא ההפך מבולמיה והיא הרבה פחות שכיחה ממנה. מהסרטון למדנו שכדאי לאכול יותר מוצרים בריאים וסוכרים בריאים מהטבע, מסוכרים לא בריאים שלא מביאים מהטבע ומביאים להשמנה.

החלק האחרון של שאלתינו היה- מה קורה שאוכלים בזמן שעושים פעילות אחרת. ענינו על חלק זה בעזרת המקורות היהודיים- גיטין, שני לוחות הברית ובעזרת המקורות המודרניים. חקרנו מה קורה שאוכלים בעמידה. כבר בתקופת התנ״ך הזכירו שלא בריא לאכול בעמידה. כיום יש הרבה אנשים שמאמינים שלאכול בעמידה מוריד את האוכל לרגליים אך דעה זאת שגויה. אך עדיין אכילה בעמידה לא בריאה בגלל שכך הגוף צריך להשקיע אנרגיה בעמידה במקום להשקיע את כל האנרגיה שלו בפירוקו ובעיכולו של המזון. כמו כך גם לא בריא לאכול בזמן כל פעילות גופנית אחרת- בה הגוף צריך להשקיע אנרגיה. בנוסף בשני לוחות הברית מסבירים שלא מומלץ לשתות מים בזמן האכילה וגם הרמב״ם מסכים עם דעה זאת בכך שהוא אומר שצריך לשתות יין בזמן האכילה ולא מים.

בנוסף בתהליך הלמידה יצא לנו ללמוד גם על אכילה ופעילות גופנית בנושא זה למדנו שמה שחשוב באמת זה לעשות רבה פעילות גופנית ולא כמות האכילה. חקרנו במקורות המודרניים על מידע זה וגילינו כי הוא לא נכון וצריך לשלב גם בין פעילות גופנית וגם בין אכילה בריאה וטובה ולעשות רק אחד מהם לא יהיה אפקטיבי לגוף. בנוסף הרמב״ם ציין כי צריך כל פעם אחרי שאוכלים ולפני שאוכלים (בין הארוחות) לעשות פעילות גופנית.

סוקרטוס ענה לנו גם על שאלתינו בכך שהוא אמר שצריך לאכול בשביל לחיות כלומר לאכול בכמות המספקת בשביל לחיות ולא להפוך את האוכל למרכז חיינו.

לסיכום בעזרת כל המקורות שאספנו הצלחנו לענות על חלק משאלותינו - הסכנה באכילה מרובה, הסדר המומלץ לאכילה, מה כדאי לאכול, מה קורה שאוכלים בזמן שעושים פעילות אחרת, חשיבות ארוחת הבוקר, המלצה כמה לאכול.

מדרשי שם -​​​​​​​

מדרש שם שלנו -

המילה אכילה בגימטריה שווה לערך של 66 כמו גם כן החגים.

בחרנו בחגים מכיוון שלדעתנו זה מאוד מתקשר לאכילה בכך שלכל חג יש את המאכלים המאפיינים אותו, לדוגמה: חנוכה - סופגניות, לביבות. פסח - מצות. פורים - אוזני המן. ולכל חג מלווים חטיפים ומתוקים וזה מתקשר לנו לעבודה בכך שדיברנו על מחלת הבולמיה לדוגמה שבמחלה זו אוכלים בצורה מופרזת ולפי דעתנו חגים גורמים לנו לאכול יותר בגלל שיש הרבה ארוחות משפחתיות ומכינים הרבה אוכל מה שגורם לנו רצון לאכול.

מדרש תמונה -

בחרנו בעץ בגלל שהוא שהוא מסמל את הטבע ומאיין צומחים הפירות והירקות. תזונה נכונה היא אכילת פחמימות, חלבונים, שומנים בריאים ופירות וירקות, ובחרנו באחד מן אבות המזון (הפירות והירקות) כי ממנו אנו צריכים לצרוך הכי הרבה. העץ הצבעוני שבחרנו מסמל את הפירות המגוונים והירקות שלאו דווקא גדלים על עצים, כי בשבילנו העץ מסמל את הצמיחה שלהם. הצבעים הם מגוון הפירות וכל צבע מסמל פרי אחר שמניב לנו ויטמינים וערכים תזונתיים, למשל, הצבע הירוק מסמל תפוחים ומלפפונים שמספקים לנו ויטמינים שונים, הצבע הצהוב לימונים, הצבע הסגול חצילים וכך הלאה. העץ הצבעוני גם מראה לנו שחשוב לגוון במה שאנחנו אוכלים.

הרמב״ם

הרמב"ם מדגיש את החשיבות העליונה של עיכול יעיל, עיקרון ידוע היטב ברפואה המודרנית. לדברי הרמב"ם, כל המחלות מתחילות בעיכול לא תקין: לחץ דם, סוכרת, דלקת פרקים, אלרגיות, השמנה, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית. עיכול יעיל מביא להפרשת הפסולת פעם או פעמיים ביום, והוא המפתח לא רק לבריאות גופנית טובה, אלא גם לחיזוק מאור העיניים, לראייה הפנימית הבהירה, לחיזוק הרגשות הטובים ולחיזוק כוח החשיבה.

פעילות יצירתית -

בפעילות היצירתית בחרנו לעשות קהות.

קישור לקהות