דורון זיק ושי עטר - עבודת סיום נושא: רכוש והון

משנה אבות ד': א'

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז) טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ:

פירוש על ידי יכין

בן זומא אומר
לפי שכל אדם שואף אחר ד' דברים מאד, והן, החכמה, והגבורה, והעושר, והכבוד. ולכן אין רגע שלא ישתדל להשיג א' מאלה הד'. אולם בכולם יהיה השתדלותו בהפך מתכליתו. דהרי ירצה להקרא חכם, והרי לכן אינו רוצה ללמוד משום אדם, בחשבו שהוא באמת חכם מכל. או שיחשוב שכשיודה וילמד מקטן ממנו, לא יקראוהו עוד חכם. והרי לכן נשאר חסר דעת. וכ"כ ירצה להתעשר למען התענג. והרי לכן יתעמל בימים ולילות ויקצר חייו ויסתכן כדי לאסוף הון. ואיה העונג שהיה ראוי לו להשיג בעשרו. וכ"כ ירצה להקרא גבור, שייראוהו כל אדם. ולכן בנפול א' משונאיו בידו, ישחקהו כעפר ע"פ רוח, ויכתתו תחת רגליו. אמנם הם לדמיו יארובו, ליום ימעדו רגליו, אז יקיצו וירננו כל שוכני עפר יחדו, להדפו ולרדפו עד החרמה. ואיה גבורתו. וכ"כ ירצה שיכבדוהו הכל. ולכן יפח באפיו מלוא לוגמיו רוח גאותו, ויקומם נוצותיו כטווס וברבור. והנה גם החונפים אותו בפניו, אחריו ישחקון וישפכו עליו קיקלון, ואיה כבודו. [ועי' מ"ש לעיל פ"א סי' מ"ח]. לכן ייעצו התנא האיך ישתדל שישיג בכל א' מהן תכליתי:

השאלה שעלתה לנו בנושא רכוש והן היא:

האם קיימת סכנה בצבירת רכוש רב והון?

רדיפת מותרות
אבל הדברים ההכרחיים כולם מוגדרים ויש להם תכלית, אך המותרות אין להם סוף:
אם תהיה לך תשוקה שיהו כליך של כסף, הרי היותם של זהב יותר נאה, ואחרים עשאום שהם, ושמא יעשום גם מן הפטדה והאודם וכל מה שאפשר למצוא.

ולא יחדל כל סכל נבער מדעת בדאגה ויגון על שלא הצליח לעשות כמו שעשה פלוני מן המותרות, ועל הרוב יביא עצמו לידי סכנות גדולות, כהפלגה בים, ושירותי המלכים, וכל מטרתו בכך להשיג אותן המותרות הבלתי הכרחיות, וכאשר יביאוהו צרות באותם הדרכים שהוא הלך בהם יתלונן על משפט ה' וגזרתו, ויבוא לקלל הזמן, ויתפלא על מיעוט עשותו צדק, מדוע אינו עוזרו להשיג ממון רב, כדי למצוא בו הרבה יין להשתכר בו תמיד, ומספר נערות עדויות במיני הזהב ואבני החן כדי שיעוררוהו למשגל יותר ממה שביכולתו כדי שיתענג, כאילו התכלית המציאותית אינה אלא עונג השפל הזה בלבד.

מורה נבוכים, חלק ג', פרק י"ב

• האם אתם מסכימים עם קביעת הרמב"ם שרוב הרעות הבאות לאדם באות מפעולתו עצמו? האם על ידי פעולות האדם הוא גם יכול להביא לעצמו אושר?
• אנחנו מסכימים עם הרמב"ם מכיוון שכל מלחמה בעצם קרתה בגלל רדיפת המותרות ובמקרים האלה משאבים וכן האדם יכול להביא לעצמו עושר אם הוא לא יתמקד ברדיפה ומלחמה להשגת משאבים כל הזמן.
• לדעתנו רדיפת המותרות היא כן דרך מגונה והיא בעצם דרך להשגת משאבים ולדעתנו המניע שלה הוא הרצון התמידי של האדם לשלוט.
• לדעתנו צריך להחזיק ברכוש שהוא ברובו הכרחי וגם קצת רכוש שמטרתו היא להביא לעונג וגם התענוגות על דברים חומריים הם מונעות אוש.

אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין.

וסימניך (כלומר, רמז לכך): שולחן בצפון ומנורה בדרום.

ורבי יהושע בן לוי אמר: לעולם ידרים,

שמתוך שמתחכם - מתעשר,

שנאמר: אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד.

תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, כ"ה עמוד ב

מקור הפסוק, משלי פרק ג': "אַשְׁרֵי אָדָם, מָצָא חָכְמָה; וְאָדָם, יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ, מִסְּחַר-כָּסֶף; וּמֵחָרוּץ, תְּבוּאָתָהּ. יְקָרָה הִיא, מִפְּנִינִים; וְכָל-חֲפָצֶיךָ, לֹא יִשְׁווּ-בָהּ. אֹרֶךְ יָמִים, בִּימִינָהּ; בִּשְׂמֹאולָהּ, עֹשֶׁר וְכָבוֹד."

רבי יצחק מציב את שתי השאיפות - חוכמה ועושר - כמקבילות ושוות זו לזו בערכן. ניתן לומר שהוא רואה בעושר שאיפה ראויה ואף מבורכת. רבי יהושע בן לוי קושר ביניהן, לאור הפסוקים מספר משלי: החוכמה מביאה לעושר.

• האם אתם מסכימים עם הקביעה? האם הפסוקים אכן נוקטים עמדה כזו?

• איזו גישה יש לנקוט לדעתכם?
• תשובות
• כן כי אנשים חכמים ומצליחים כמעט תמיד מגיעים לעושר וכן הפסוקים נוקטים עמדה כזו.
• לדעתנו הגישה שצריך לנקוט היא לא להתמקד ברכוש כל הזמן אלא בידע ואם נצליח הרכוש יגיע גם.

פירוש על ידי רבינו חננאל

כתיב בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט. דרש ר' יאשיה אם ברור לך הדבר והדין על בוריו עם מי האמת ומי הזכאי ומי החייב כמו שברור לך כי הבוקר הוא שעה ראשונה של יום בלא כלום ספק אומרהו. ואם עדיין לא ברור לך אל תאמרהו כיוצא בו אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר בבירור שהיא אחותך שהיא יצאה ממעי אמך שהיא אסורה לך אומרהו וכו': עשרה שיושבין בדין הקולר תלוי בצואר כולן ואפילו תלמיד היושב לפני רבו. רב הונא הוה מכניף בדינא עשרה רבנן בהדיה. ורב אשי בענין טריפה הוה מכניף כולהו טבחי דמחסיא אמר כי היכי דלימטיין שיכא מכשורא. מלך במשפט יעמיד ארץ. אם דומה הדיין למלך שאינו צריך לכלום ליהנות מבני אדם יעמיד ארץ. אם ככהן המחזר על הגרנות ליטול תרומה יהרסנה כלומר אין בו כח למחות במי שהנאתו ממנו. וכל המעמיד דיין לישראל שאינו הגון כאלו נטע אשרה וכו': ענין הוו מתונים בדין ושלא יפסע הדיין על ראשי עם קודש. כלי הדיין כגון מקל ורצועה. ואזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין אלא בפני בעל דינו ואזהרה לבעל דין שלא ישמיע דבריו לדיין שלא בפני בעל דינו. וצדק את הדין ואחר כך חתכהו בין איש ובין אחיו אפילו בין בית לעלייה צריך הדיין להיות בקי כמשפט הפסדת העלייה על הבית כמה היא כדי שידין כמה יש לבעל העלייה בתחתון וכך צריך להיות בקי כמה הרחקת התנור מן הכותל או מן העזיבה שתחת התנור.

מדרש שם לשם אליעזר: אליעזר בגימטריה זה 318 ו318 זה גם שוחד

בתמונה זו רואים איך שוחד משפיע על החלטותיהם של אנשים.

האמירה שבחרנו היא: "מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם" והיא לקוחה מתוך השיר "משיח" של שלום חנוך ופירושה הוא: אם קל להשיג משהו אז גם יהיה קל לאבד אותו.

וגם את הביטוי הידוע: "יד רוחצת יד" ופירושו לדעתי זה: משהו תמורת משהו וזה מתקשר לשוחד כי בעצם שוחד זה גם משהו(כסף) תמורת משהו(בדרך כלל רמאות במשהו) מה מקור הביטוי? תחפשו איפה מופיע לראשונה?

שאלות

1. האם לדעתכם המון רכוש אומר שיהיה לכם המון שמחה?

2. אם הייתם יכולים לבחור האם לזכות בלוטו או להרוויח את אותה כמות כסף במהלך זמן והשקעה במה הייתם בוחרים ולמה?

3. מה פירוש האמירה "כי השוחד יעוור עיני חכמים"?