דף זה עוסק בהלכה "מפני דרכי שלום". נלמד בו:
1. לזהות את המושג ולהבינו כמושג כללי, להבדיל מהמקרה של עיר מעורבת, שהוא דוגמה להלכה של "מפני דרכי שלום".
2. להבין את השוני וההתפתחות שבין המשנה לברייתא שבאה אחריה.
3. להבין את המתח שבין ההלכה, לאגדה, המופיעה לאחר הברייתא.
לפני שנתחיל, נדגיש את מה שנאמר שוב מחדש בכל שנה: המבוא, המופיע בחוברת בעמ' 77-76, הוא חלק בלתי נפרד מהחומר. יש לקרוא אותו ולהבינו, כולל המדרש מ-"בראשית רבה" המופיע בסופו. נתייחס למדרש זה גם בסוף לִימוּדֵנּוּ כאן.
משנה
אין ממחין ביד עניי גוים בלקט, שכחה ופיאה מפני דרכי שלום.
גמרא
תני: עיר שיש בה גוים וישראל
מעמידין גבאי גוים וגבאי ישראל
וגובין משל גוים ומשל ישראל
ומפרנסין עניי גוים ועניי ישראל
ומבקרין חולי גוים וחולי ישראל
וקוברין מתי גוים ומתי ישראל
ומנחמין אבלי גוים ואבלי ישראל
ומכבסין כלי גוים וכלי ישראל מפני דרכי שלום.
גירדאי שאלו לרבי אימי: יום משתה של גוים - מהו?
וסבר מישרי לון מן הדא: "מפני דרכי שלום".
אמר ליה רבי אבא: והתני ר' חייה "יום משתה של גוים אסור"!
אמר ר' אימי: אילמלא ר' אבא כבר היינו באין להתיר עבודה זרה שלהן, וברוך שהבדילנו מהן:
בַּר קַפָּרָא אָמַר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאַף הַכְּתוּבִים דִּבְּרוּ בַּדָּאִית בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה. [נאמר:] "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִי עֶדְנָה? וַאדֹנִי זָקֵן!". לְאַבְרָהָם אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא "לָמָּה זֶה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי?", לֹא דִּבֵּר הַכָתוּב כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה שָׂרָה "וַאדֹנִי זָקֵן", אֶלָּא "וַאֲנִי זָקַנְתִּי".
...לסיום: כמה גדול השלום? האם ניתן גם בארצנו הנתונה במאבק ובוויכוחים, לפעול ביחד לטובת כל הצדדים? מפעל סודה-סטרים באזור התעשייה הסמוך לעיר רהט, מחבר עובדים מקיבוצי הסביבה, מבאר שבע, ורהט ומשטחי יהודה ושומרון. האם ניתן ליצור אווירה משותפת נעימה ומכבדת? צפו וחוו דעתכם: