משל נאה בשם הבעל שם טוב זללה"ה בלא נמשל, מלך אחד היה לו איש יודע לנגן בכינור בתכלית היופי, וישרה בעיני המלך ניגון אחד מניגוניו, וצוה המלך שינגן לפניו בהיכלו זה הניגון בכל יום ויום כמה פעמים ביום, וכן עשה, לימים בא הניגון בעיני המנגן לכלל זקנה, וניטל ממנו החשק וההתעוררות כימים ימימה, מה עשה המלך להכניס התעוררות וחשק אהבה להמנגן, היה קורא בכל יום ובכל פעם שרצה לשמוע זה הניגון הישר בעיניו, איש חדש מקרוב בא מהשוק אשר לא שמע מעולם זה הניגון, ולהיות שהאיש מקרוב בא, גורם חשקות והתלהבות מחדש להמנגן, ונהג המלך כן זמן רב, לימים נתייעץ המלך כדת מה לעשות עוד עם זה המנגן, כי טירחא יתירא הוא להזמין לפניו בכל פעם איש חדש בכדי להביא לו להמנגן התעוררות חדש, ועצה היעוצה לזה, צוה לנקר את עיניו של המנגן לבל יראה עוד לנצח תואר דמות אדם, וכל זמן שעלה ברצונו לשמוע הניגון הישר בעיניו, אמר להמנגן הנה יש איש חדש בא מקרוב אשר לא שמע מעולם נגינה שלך, ואז נולד אצלו תענוג מחדש, כיון שאין לו עינים לראות תואר אדם וסובר באמת אשר חדשים מקרוב באו, עד כאן המשל:
This parable is told:
There was once a musician, well-known for the great beauty of his music, who came to play before the king. One particular melody was so loved by the king that he ordered the musician to play it for him several times each day. And so it was.
After a time, however, the musician began to weary of the tune; no longer could he play it with the same passion and excitement as before.
The king, to rekindle his musician's love for this favorite tune, ordered that a man be brought in from the market, one who had never heard the tune before. Seeing someone who had never heard him play, the musician's vigor was renewed, and he played the tune in all its beauty, Thus the king ordered a new man brought each day.
After some time, the king sought other counsel, for to find a new audience each day was not an easy matter. It was decided that the musician should be blinded, so that he never see a human form again.
Now the blind musician sat before the king, and whenever the king sought to hear his favorite tune he would simply say:
'' Here comes someone new, one who has never heard you play before!''
And the musician would play his tune with the greatest joy.
The parable is not explained.