Yisro - Hear no good, see no good, do no good

(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, כִּי הוֹצִיא יקוק אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.

Exodus 18:1

(1) It was heard by Jethro, the priest of Midian, Moses’father-in-law, of all that Elokim had done for Moses, and for Israel His people, how that the LORD had brought Israel out of Egypt.

Questions on the syntax and structure of the verse, and Rashi

רש"י על שמות י״ח:א׳:א׳

(א) "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" - מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק (מכילתא, זבחים קטז, א):

Rashi on Exodus 18:1:1

What report did he hear and [that brought him to] come? He heard of the splitting of the sea, and the war with Amalek.

רש"י על שמות י״ח:א׳:ה׳

את כל אשר עשה. לָהֶם בִּירִידַת הַמָּן וּבַבְּאֵר וּבַעֲמָלֵק:

Rashi on Exodus 18:1:5

את כל אשר עשה ALL THAT [GOD] HAD DONE for them through the falling of the Manna and through the well (cf. Rashi on Numbers 21:17) and by the defeat of Amalek.

רש"י על שמות י״ח:א׳:ו׳

(ו) "כִּי הוֹצִיא ה' וגו'" - זו גדולה על כולם (מכילתא):

Rashi on Exodus 18:1:6

(6) This is greater than all [of the other miracles Hashem did].

מכילתא י״ח:א׳:א׳

(א) וישמע. מה שמועה שמע ובא, מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו, דברי ר' יהושע.
ר' אלעזר המודעי אומר, מתן תורה שמע ובא, שבשעה שנתנה תורה לישראל זעו כל מלכי האדמה בהיכליהם, ...
רבי אליעזר אומר, קריעת ים סוף שמע ובא, שבשעה שנקרע ים סוף נשמע מסוף העולם ועד סופו,....

Rashi only uses 2 of the 3 reasons. Why?

Verse alludes to external event, "ki" is understood as AND

שפתי חכמים, שמות י״ח:א׳:א׳

מה שמועה שמע ובא. פירוש שבשבילה נתעורר לבא. [רא"ם]: ואכתי קשה, דילמא בשביל כל השמועות בשוה בא, ולא עדיף חדא מאינך וכו'. ונראה, דס"ל להני תנאי דוישמע יתרו פירושו, ששמע שמועה אחרת שלא נכלל במאמרים הבאים. דאם לא כן הוה ליה למימר ויתרו שמע את וכו', אלא שמע ענין אחר. והא דכתיב את כל אשר עשה, פירוש ואת כל וכו'. כמו כי הוציא, פירושו וכי הוציא. לכך זה אמר שמע קריעת ים סוף, וזה אמר שמע מלחמת עמלק. ומה שהקשה הרא"ם למה השמיט הרב דעת מאן דאמר שמע מתן תורה ובא, ותירץ וכו'. ונראה דאישתמיטתיה להרא"ם הפלוגתא בזבחים (קטז.) אי יתרו בא קודם מתן תורה או לאחר מתן תורה. והרב סתם כמה פעמים שלאחר מתן תורה בא, לא הוצרך כאן להזכיר מתן תורה. [נחלת יעקב. ועיי"ש]: דקשה לרש"י למה לא כתיב וירא יתרו כמו וירא בלק (במדבר כב, ב), או וידע יתרו. ומתרץ, לפי ששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, שהן דברים שהיו לפי שעה, ולא שייך למכתב וירא או וידע, שהרי כשבא ליתרו לא ראה שנקרע הים או מלחמת עמלק. והשתא אתי שפיר דלא פירש ששמע ירידת המן ובאר ותורה, דא"כ הוה ליה למימר וירא, שהרי ירידת המן ובאר ותורה היה להם כמה שנים, ואז הוי שייך למיכתב בו וירא. אבל כיון ששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, לא יכול לכתוב וירא או וידע. וק"ל. [מהרש"ל]:

Siftei Chakhamim, Exodus 18:1:1

What news had he heard. . . that motivated him to come? (Re”m) Question: Perhaps his coming was motivated equally by all the news, not by one incident more than another? The answer is: [One Tanna says that Yisro heard of the splitting of the Sea and thus came, and another says it was the war with Amaleik (Zevachim 116a).] According to the Tannaim, וישמע יתרו means Yisro heard [especially significant] news other than what the Torah mentions afterward, for otherwise the Torah should have stated ויתרו שמע . Accordingly, the phrase following את כל אשר עשה means: “And he heard about all. . .” This is similar to כי הוציא , which [perforce] means: “And that Hashem brought.” Re”m asks: Why did Rashi omit the [third] opinion (in Zevachim 116a) that Yisro heard of the giving of the Torah, and thus came? Re”m offers an answer, but it seems he overlooked the dispute in Zevachim 116a as to whether Yisro came before the Torah was given, or afterward. Since Rashi stated in many places that Yisro came after the Torah was given, [Rashi gave this opinion sufficient mention. Thus] he does not need to mention it here. (See Nachalas Yaakov.) [Alternatively, Rashi says it was the splitting of the Sea and the war of Amaleik] because he is answering the question: Why is it not written either: “Yisro saw,” as in “Balak saw” (Bamidbar 22:2), or: “Yisro knew”? Rashi answers: Because Yisro heard about the splitting of the Sea and the war of Amaleik. They were one-time events, about which it cannot be said that “he saw” or “he knew.” For when Yisro came, he did not see that the Sea had split or that there had been a war with Amaleik. Now it is understandable why Rashi did not say Yisro “heard” about the manna, the well or the Torah. For [if it was referring to them] the Torah would have written, “Yisro saw,” since the manna, the well and the Torah were there for many years, and it could properly be said that he saw them. But this is not the case with the splitting of the Sea and the war of Amaleik. (Maharshal)

Verse alludes to a past event.

ספורנו על שמות י״ח:א׳:א׳

וישמע יתרו;הנה השמיעה תאמר על הדבר הבלתי הוה בזמן המסופר. כי אמנם על הדבר ההוה אז תפול ראיה לרחוק ולקרוב, כענין וירא יעקב כי יש שבר במצרים, וירא בלק, וראו כל עמי הארץ. ובהיות שיציאת ישראל ממצרים היתה אז דבר הוה, לפיכך אמרו ז''ל מה שמועה שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, מפני ששתי אלה כבר עברו אז. אמנם כשנפרש כי הוציא שהוא כמו כאשר הוציא, יאמר ששמע כל אשר עשה האל יתברך כאשר הוציא את ישראל ממצרים, והם המכות הגדולות והאותות והמופתים וכו'. ולכן נשאו לבו ללכת בעצמו אל המדבר, ולא שלח על ידי שליח למשה את אשתו ואת בניו, כי חפץ לדרוש אלקים, כענין מלך בבל אשר שלח לראות את המופת אשר היה בארץ:

Sforno on Exodus 18:1:1

וישמע יתרו, the word שמיעה for hearing is used when recording or referring to something which did not occur at the time it is being reported. When one hears of something which is just happening, the Torah uses the term ראיה, “seeing,” i.e. first hand knowledge of something. It does not matter whether the sound of the happening comes from a distant location or is nearby within one’s eyesight. Examples of the use of the word ראיה “seeing” being used for matters which were heard second hand, not seen, are found in Genesis 42,1 where Yaakov, resident in the land of Canaan, is reported as “seeing” that there was grain for sale in Egypt. Clearly, the Torah refers to Yaakov having heard about it. Seeing the matter was not near at hand nor had occurred just then, the Torah used the words וירא יעקב, “Jacob saw.” A similar use of the word “seeing,” וירא for something not actually seen is Numbers 22,2 where Bileam is reported as “seeing” all that Israel had done to the Emorite kings. Bileam had not seen any of it, but had heard that the Israelites had defeated the two most powerful Emorite kings Sichon and Og. A third example confirming our theory would be Deuteronomy 28,10 where the people of the globe are reported as expressing their conviction that the Jewish people are G’d’s darlings and that they would therefore be in awe of them. Clearly, the people of the globe could not have “seen” this, but they had heard about the success of the Jewish nation. The events inspiring such feelings among the nations of the globe had occurred over a period of time, not all at once. However, if we understand the words כי הוציא as meaning כאשר הוציא, “when He took out,” we must understand Yitro as saying that he had heard all that G’d had done for Israel at the time when He took them out of Egypt. This would include a reference to all the plagues, the drowning of the Egyptians army, etc. It was this information which had prompted him to journey into the desert himself instead of sending a messenger who would accompany Tzipporah and her children so that they would be reunited with their husband/father. He was primarily motivated by his quest for G’d. This is similar to Chronicles II 32,31 where the king of Babylon wanted to have evidence of the reports he had received about the miraculous recovery from his illness which King Chizkiyah had experienced.

רמב"ן על שמות י״ח:א׳:א׳-ג׳

(א) כבר - נחלקו רבותינו (מכילתא כאן, זבחים קטז א): בפרשה הזאת. יש מהם אומרים כי קודם מתן תורה בא יתרו כסדר הפרשיות, ויש מהן שאמרו שאחר מתן תורה בא. וזה ודאי יסתייע מן הכתוב ..... ואם כן נצטרך טעם למה מקדים הפרשה הזאת לכותבה בכאן. .... והקרוב אלי לתפוש סדר התורה שבא קודם מתן תורה בהיותם ברפידים, כמו שאמרו במכילתא (כאן): רבי יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו, ונסע עמהם מרפידים אל הר סיני. והכתוב (פסוק ה): שאמר אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלוקים, ענינו כי היה הר סיני בדרך מדין קרוב משם, ... למשה ולישראל עמו - הנפלאות שעשה למשה, שעשה עמו חסד וטובה שיבא אל פרעה תמיד ולא יפחד ממנו ויביא עליו המכות עד שיצאו ממצרים הוא והעם עמו, והוא כמלך עליהם. ור"א אמר, למשה ולישראל, בעבור משה וישראל, והטעם על המכות וטביעת פרעה. וכן נראה מדעת רבותינו שאמרו (במכילתא כאן): שקול משה כישראל וישראל כמשה: וטעם אשר עשה אלוקים, כי הוציא יקוק - הזכיר אלוקים, השם שהיה יתרו יודע מלפנים, וכי הוציא יקוק, בשמו הגדול, שנודע עתה על ידי משה שבו נעשו האותות:

Impact on Yisro -Nesivos Sholom

From kriyas yam to Amalek

Yisro's Test of Moshe -Reb Shimshon Pinkus

Bain Adam Lamakom vs Bain Adam Lachaveiro

שבת ל״א א:ו׳

שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.

Shabbat 31a:6

(3) Another time a non-Jew came before Shammai and said, "I will convert if you can teach me the entire Torah while I stand on one foot." Shammai pushed the non-Jews aside with the ruler that was in his hand. The non-Jew came before Hillel and Hillel converted him saying, "What is hateful to you, do not do to your neighbor, that is the entire Torah, the rest is just commentary, now go and study."

רש"י על שבת ל״א א:ו׳:ב׳

דעלך סני לחברך לא תעביד - ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) זה הקב"ה, אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך ל"א חבירך ממש כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות:

Rashi on Shabbat 31a:6:2

Do not do that which is hateful to your fellow - 'Do not forsake your fellow or your father's fellow' (Proverbs 27:10) This refers to the Holy Blessed One. Do not disobey His commandments, for it is hateful unto you when a friend disobeys yours. To put it another way: 'Your fellow', literally, in the cases of thievery, kidnapping, sexual impropriety, and the majority of the commandments.

The Ability to Choose -Som Derech, Shemos

Yisro is inspired and acts

הושע י״ד:י׳

(י) מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יקוק וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.

Hosea 14:10

(10) Whos is wise, let him understand these things, Who is prudent, let him know them. For the ways of the LORD are right, And the just do walk in them; But transgressors do stumble therein.

Lessons of Yisro -B'air Moshe

Spiritual and physical liberation
Deeper Aspect of Hearing

ספר הזהר, יתרו א׳

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ וְגוֹ', וְכִי יִתְרוֹ שָׁמַע, וְכָל עָלְמָא לא שַׁמְעוּ, וְהָא כְּתִיב, (שמות טו) שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן. אֶלָּא, כָּל עָלְמָא שָׁמְעוּ, וְלָא אִתְּבָּרוּ, וְאִיהוּ שָׁמַע וְאִתְּבַּר,

Zohar, Yitro 1

...

חבקוק ג׳:ב׳

(ב) יקוק שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יקוק

Habakkuk 3:2

(2) O LORD, I have heard the report of Thee, and am afraid; O LORD,