אנא קראו את חצי הפרק מספרו של משה רוסמן שנמצא בתיקיה ונותן את הרקע לנושא הסיגופים בחסידות שלפני החסידות
הנגון שלנו היום הוא ניגון המצווה טאנץ של הרבי מסאטמר - וגם הניגון להקפה החמישית בשמחת תורה (קראתי שזה ניגון שהולחן במיוחד לשמחת תורה בסאטמר בשנת 1934 בידי אהרן לויוש) זה ניגון שהמשפחה שלנו מאוד אוהבת והנה הוא בביצוע חי, עם הרבי רוקד בחתונת נכדה שלו.
מפלאי יוטיוב - גרסה לדעתי מקסימה. הניגון חוזר אל הגויים :-)
אלו סיפורים על תלמידי הבעש"ט הגדולי: המגיד ור' יעקב יוסף מפולנאה, שנהגו מידת חסידות לפני שהגיעו אליו והרבו בתעניות. את הסיפור הראשון למדנו בשיעור "רפואה". אני נותנת פה את תחילתו ואתם יכולים ללחוץ על הלינק כדי להיזכר בהמשך
שמעתי מהרב דק"ק דראזניץ שהיה אב"ד בק"ק פאוולויץ המעשה איך נתקרב הרב המגיד הגדול להבעש"ט. המגיד צם ז' או ח' פעמים משבת לשבת רצופים וחלה מאוד. פ"א בא ר' מענדל מק"ק באר לק' טארטשין ונתאכסן אצל הפ"ח. והמגיד היה דר בבית קטן סמוך להפ"ח הנקרא אונטער שטיביל ונכנס ר' מענדל לפרוזדור להבע"ב שלו ושמע דברי המגיד שלמד עם תלמיד א' והוטב בעיניו הדבורים שלו. ונכנס אליו וראה שהוא חולה מאוד. ואמר לו האם לא שמעתם שיש בעש"ט בעולם ויסע מעלתו אליו וירפא אותו. והשיב טוב לחסות בה' מבטוח באדם... וכשבא להבעש"ט מצא אותו יושב על מטתו ומעיין ונתן לו שלום וביקש המגיד הנ' שירפא אותו וגער בו הבעש"ט ואמר אין סוסים שלי אוכלים מצות. ונפל עליו זיעה מחמת חולשה ויצא לחוץ וישב על האצטבא שלפני הבית לנוח...
ומהתענית של הרב הנ' (ר' יעקב יוסף) כך היה שהיה מתענג כתשובות הקנה בזה האופן. התענה מידי יום ביום ובכל חדש וחודש התענה פ"א משבת לשבת ואין איש מאנשי הבית שהיו יודעים מזה התענית רק בתולה אחת בת אחותו של הרב הנ"ל עשה עמה מעמד ומצב שהיא תביא לו לאכול ולא אחר וגם תפנה המאכל שלא יוודע לבני הבית. ככה התענה ה' שנים ובשנה השישית אירע שהתענה משבת לשבת והבעש"ט היה בדרך ושמע כרוז. מהר רוץ אליו במרוצה כי היום יתבטלו מוחין שלו ורץ אליו במרוצה גדולה עד שמת לו סוס בדרך שוה עשרה אדומים. ואמר להרב מת לי סוס של עשרה אדומים בדרך על ידך ותהיה כפרה תחתיך. ותיכף אכל ושמע לו אח"כ.
אגרת הבעש"ט לר יעקב יוסף מפולנאה - פתיחת ראשי תיבו מספרו של רוסמן ע' 150.
ליד אהובי אהוב נפשי הרב המאור הגדול עמוד הימיני פטיש החזק המפורסם בחסידות החכם השלם המופלא עשה פלא הנצמד בקירות לבי דבוק מאח לי מורנו יוסף הכהן. הנה גלילות ידו הקדושה קבלתי וראיתי ראיה אחת בשתי שורות העליונות ושם נאמר שרום מעלתו אומר כאילו מוכרח להתענות. ותרגז בטני מקול הקורא והנני מוסיף בגזירות עירין ובצירוף קודשא בריך הוא ושכינתיה, לבל יכנס את עצמו בסכנה כזה כי זה מעשה מרה שחורה ועצבות ואין השכינה שורה לא מתוך עצבות רק מתוך שמחה של מצוה. לאשר ידוע לרום מעלתו דברים שלמדתי כמה פעמים והיו הדברים האלה על לבו. ועל דבר סעיפי מחשבותיו המביאים אותו לזה איעצך ויהי אלקים עמך גבור החיל. בכל בוקר ובוקר בעת לימודו ידבק עצמו באותיות בדביקות גמור לעבודת בוראו ברוך הוא וברוך שמו, ואז ימתיקו הדינים בשורשן ויקיל מעליו הדינין ומבשרך אל תתעלם חס ושלום להתענות יותר מהחיוב ומהצורך. ואם שמע תשמע לקולי ויהיה אלהים עמך ובזה אקצר ואומר שלום, מנאי הדורש שלומו תמיד. נאום ישראל בעש”ט.
גישות שונות בתלמוד
רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל.
en Rabbi Bon: It is also forbidden to reside in a city where there is no vegetable garden. Rabbi Hezkiya, Rabbi Cohen in the name of Rav: In the future, a person will give a judgement and an accounting over everything that his eye saw and what he did not eat. Rabbi Elazar feared these laws and invested his money in order to eat from every kind [of vegetable] once a year.
אמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא סבר כי האי תנא דתניא ר' אלעזר הקפר ברבי אומר מה תלמוד לומר (במדבר ו, יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין.
ר' אלעזר אומר נקרא קדוש שנאמר (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מדבר אחד נקרא קדוש המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה. (אנא בדקו מה ההקשר של מה שנאמר פה)
אור יום שבת של סוכות שנת ש"ח חזק ואמץ וכו' רק כי תדבק בי ומעט בהנאו' ככל אשר הורתיך והזהר מאד מלהרהר בענין המשגל כי סמא"ל רודף אחריך בהרהורים ההם והזהר מאד ממנו וקדש עצמך במותר לך כי איש אתה והתחזק עצמך בכך וע"י כן תזהר מלהתענג כלל רק תמי' מחשבתך דבקה בי כמא דאוליפתך ואזכך וכו':
(מגיד מישרים הוא ספר שבו תיעד ר' יוסף גארו את מה שאמר לו המגיד שלו - המורה השמיימי/רוחני שלו)
מקורות בבסיס תורת הבעש"ט (בפי המאור עיניים)
O Love, with all its rapture!
אבן עזרא שיר השירים פרק ז פסוק יא
מה יפית - אין בעולם תענוג לנפש ולא דבר יפה ונעים כמו החשק:
רמב"ם, מורה נבוכים ג', נ"א בתרגום מיכאל שוורץ
הרי יודע אתה את ההבדל בין אוהב וחושק, כי האהבה המופלגת עד שלא נותרת מחשבה על דבר אחר זולת האהוב היא החשק (אלעשק).
תורת הבעש"ט
(הפעם בשורות שיריות)
כמאמר הבעש״ט נבג״מ על פסוק (שיר השירים ז׳, ז׳) מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים גו׳
מה יפה ומה נעים הוא שבכל התענוגים
הוא האהבה העליונה
שעל ידי התעוררות זאת התענוג בטבעו
יקל לו לאהוב אז הבורא ברוך הוא
כי בלאו הכי קשה לפתוח זאת המדה
להתחיל לאהבו יתברך
ועל ידי התענוגים שנתעוררה בו זאת האהבה
יקל לו
והבן.
עמוד העבודה, טשרנוביץ תרי"ד וירושלים תשכ"ח, עמ' 29\ב
רבי ברוך מקוסוב, נפטר ב 1782 , תלמיד המגיד
שמעתי פעם מאיש צנוע, שהיה מצטער על מה שהוטבע הטבע שעל ידי תשמיש המיטה ימשך עונג גשמי לאדם, והיה חפץ יותר שלא ימשך עונג גשמי כלל, כדי שישמש המיטה רק (כדי) לקיים מצוות בוראו. ... וחשבתי בדעתי שעניין הקידוש [בשעת הזיווג] הוא שיקדש מחשבתו, להוציא ממחשבתו כוונת הרגשת עונג הגשמי שלו, ויצטער על מה שהוטבע במעשה הזאת הרגשת עונג גשמי, ו(יחשוב ש) הלוואי שלא היה הדבר כן.
ואחר זמן חנני ה' חסד חינם, וזיכני להבין אמיתת עניין הקידוש בשעת תשמיש, ודווקא עניין הקידוש נמשך על ידי הרגשת עונג גשמי, והוא סוד נפלא ועמוק ונורא.
Backlash...
כשאדם יש לו חשק להתענות אז צריך ליזהר שלא לבטל מאותו דבר שהוא רוצה לעשות אע"פ שיודע שטוב יותר לעבוד השי"ת בשמחה בלי סיגופים כי הם גורמים עצבות. אבל מסתמא ידע אינש בנפשי' שצריך להתענות שעדיין לא תיקן נפשו כראוי. וכן יש כמה וכמה דברים שזה צריך לדקדק מצד נשמתו ולהחמיר על עצמו חומרות וזה אין צריך לדקדק כל כך.
(בית מדרשו של המגיד)