(20) Behold, I send an angel before thee, to keep thee by the way, and to bring thee into the place which I have prepared. (21) Take heed of him, and hearken unto his voice; be not rebellious against him; for he will not pardon your transgression; for My name is in him.
-Questions on this paragraph - its meaning, purpose, and lessons-
(א) "הנה אנכי שולח מלאך" - כאן נתבשרו שעתידין לחטוא ושכינה אומרת להם (שמות לג) כי לא אעלה בקרבך
(3) This is connected to the beginning of the statement that My Name is with him. And our sages said that this is the Angel Mattatron, whose name is that of his Master, Mattatron is the numerical value of Shadia.
(2) That I prepared to give you, that is the simple pshat. The medrashic interpretation-My place is recognized as being opposite it; this is one of the verses that tells us that the Heavenly Temple is aligned with the earthly Temple
This Rashi is the Clue....
The flow of the parsha
(א) וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יקוק אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק. (ב) וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל יקוק וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ. ... (יב) וַיֹּאמֶר יקוק אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם. (יג) ..... (יד) וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם. ...
(1) And unto Moses He said: ‘Come up unto the LORD, thou, and Aaron, Nadab, and Abihu, and seventy of the elders of Israel; and worship ye afar off; (2) and Moses alone shall come near unto the LORD; but they shall not come near; neither shall the people go up with him.’ ... (12) And the LORD said unto Moses: ‘Come up to Me into the mount and be there; and I will give thee the tables of stone, and the law and the commandment, which I have written, that thou mayest teach them.’ (13) ... (14) And unto the elders he said: ‘Tarry ye here for us, until we come back unto you; and, behold, Aaron and Hur are with you; whosoever hath a cause, let him come near unto them.’ ....
Ramban quotes the Ibn Ezra, who is of the opinion that this is in chronological order, and defends that position.
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.
(2) ’Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart maketh him willing ye shall take My offering.
Mount Sinai-Changes In Creation
- Relationship of Jews to world
- Soul of the world
הנה אנכי שולח מלאך לפניך... והיה יעד בתורתו שאם ישמעו אל מצותיו יתן מטר ושובע ושלום וכל הטובות, אף שלפי הסדר המערכיי יחויב שיהיה אז חרב ובצורת וכל רע, קשר יקוק את סדרי הטבע בקשרים רוחנים שישתנו לפי מעשה בני אדם ושמירתם את מצות יקוק או בעברם עליהם כן ישתנו אז סדרי המערכה לטוב או לרע, ומי הוא השליח הממונה מאתו יתברך אז לפעולות אלה לשנות את המערכה לפי מעשה בני אדם הבחיריים, בהכרח שהמעשים בעצמם שיעשו בני אדם כפי בחירתם הם המלאכים הממונים מאת יקוק לשנות סדרי הטבע ולעשות טובות או רעות, שע"ז המליצו שמכל מצוה נברא מלאך, ואמרו חז"ל עשה אדם מצוה אחת נותנים לו מלאך אחד לשמרו, עשה שתי מצות נותנים לו שני מלאכים וכו', כי כל מצוה היא מלאך שליח לשמרו בשמירה השגחיית כפי כח אותה מצוה ויחוסה אל ההנהגה ההשגחיית, ובעת ירצה יקוק לשנות חוקי המערכה לצורך ענינים כוללים, זה יעשה ע"י מלאכיו גבורי כח עושי דברו אשר בראם ויעמידם לפני כסא כבודו מששת ימי בראשית, והם עומדים בסדרים קבועים איש על משמרתו זה למעלה מזה ומקבלין דין מן דין מראש מקדמי ארץ....
ולכן היה זה בשורה טובה כי לפי מעלת ישראל אחר שקבלו את התורה התעלה גם המלאך המוכן לשמרם בשכינת עוז יקוק בו במדרגה גבוהה מאד,
והמקובלים אמרו שהוא מיכאל...
(כ) ... עתה יבאר הכתוב השכר והטוב שיעשה הש"י עם עמו בשומרם מצותיו חוקותיו ומשפטיו אשר זכר
(כ) ואחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת. אומר שכאשר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ליחדם להנהגתו תחת כי אהב את אבותיו ראה להביאם אל ארץ הארץ הקדושה המוכנת אלי' ולהוציאם ממצרים ארץ טמא' והוציאם משם ביכלתו המוחלט והביאם אל הר סיני והשלימה שם בשלמות הנפשיי ע"י התורה והמצות שנתן להם בעצמו יתברך ולא על ידי אמצעי לפי ששני הפלאות הגדולות האלה רוצה לומר היציאה ממצרים וקבול התורה מפי הגבורה היו מפועל ההשגחה העליונה ולא מפאת המערכה. ואחרי שהשמיעם עשרת הדברות בכללותם ולמדם המשפטים הנכללים בהם אמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך כאומ' אתם חרדתם מהראותי עליכם בכבודי ובעצמי עד שאמרתם ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות וכן הוא הראוי כי לא תחשבו שכמו שזכיתם לדבקות העליון הזה ביציאת מצרים ומתן תורה עד היום כן יהיה תמיד במדבר הגדול והנורא הזה אשר תלכו בו כי כמו שאין אתם מוכנים ולא יכולים לשמוע דברי כך המדבר הזה אינו מוכן לסבול הדבוק העליון והשגחתי האלהית ולכן הנה אנכי שולח מלאך לפניך ולא היה זה להנהיגם תמיד כמו שינהיגו שאר המלאכים בשאר האומות אלא בלבד לשמרך בדרך והוא המדבר בעוד שילכו בו ולהביאך אל המקום אשר הכינותי והוא הארץ הקדושה והמחוז אשר הכין להושיבם שמה. והיתה אם כן ביד המלאך הנהגתו ושמירתו לישראל בעודם בדרך במדבר עד שיבואו לארץ לא עוד כי לא ילך המלאך עוד בפניהם בבואם לארץ ולא לענין הכבוש כי ילך לפניהם יקוק ושמה תדבק השגחתו בהם לא על ידי שליח כמו שיעדו לאברהם אבינו. הנה התבאר טעם הדבור הזה בזה המקום.
Be'er Moshe- That after receiving the Oral Torah, Moshe has the capability to ask for more
... אמנם יאמר הלא אמרתי שלש פעמים בשנה יראה כו'. ואמרתי בכורי אדמתך תביא בית יקוק אלקיך. והלא תקשני, איך אייחס ביתי למטה בארץ. כי האמנם ישב אלקים על הארץ ומה גם אם תראה ע"י עון העגל כי אומר לשלוח מלאך לפניך....
ע"כ בא ויאמר הנה אנכי שולח מלאך אל יעלה על רוחכם חלילה כי זה מבלי אין בארץ כבודי חלילה. כי אין זה רק לפניך כי בהיותכם משוללי חטא וזוהמת נחש ראיתם את כבודי לפניכם בחורב. ועתה נתמכרתם ולא תוכלו להביט רק במלאך, שהמלאך לפניך ולא אני, כי לא תוכל לראות כבודי. ובערך זה יתייחס השליחות בערך ריחוק הסתרי מכם ותוכלו לראות המלאך. וז"א הנני שולח, כלומר לא שאני בארץ, כי הנני פה אלא שמלאך לפניך לא אני על העדר זכותך ... כי אל יעלה על רוחך שמה שאתה נזון במן ובאר וכיוצא יבואו לך בהשתלשלות המלאך ואני עזבתי את הארץ חלילה כי מזה תבא לעבדו ותאבד. כי אתה דע לך כי כל השפע והטוב הוא מאתי ובידי, ולא שלחתיו רק לשמרך בדרך שמירה בעלמא. ולהביאך אל המקום אשר הכינותי כי שם ע"י הכנת המקום גם שמירתך תזכה שתהיה ע"י כי הכנת המקום הוא לקבל מהשכינה מה שלא הוכן בחוץ....
ואל משה אמר עלה אל יקוק וכו' ונגש וכו'. הנה אומרו פה ענין זה שהיה קודם מתן תורה יהיה כי כל הדרוש שלמעלה הוא לומר כי קרוב אלינו הוא ית', ואין שלחו מלאך כ"א מצדנו בהעדר שלמותנו, כי ע"כ צריך אמצעי בינינו. ע"כ סמך ענין זה לומר, ראו עתה כי כאשר הכינו עצמן במתן תורה ודבקו ביקוק נמשך כי ויחזו את האלקים בלי אמצעי.... אך לימדנו כמה מעלות טובות אל המחבר אל השלם, כי יעלה במעלה ויתקרב אל יקוק במעלה עמו. אך אין זה רק אל המוכן וקרוב אל צדקת השלום, אך לא כן אל הרחוק ממנו באיכות. וזה אומרו ואל משה אמר עלה וכו'. ואגבך יזכו גם אהרן נדב ואביהו וכו'. וז"א אתה שהוא מיותר. אך הוא שבהיותך אתה עמהם יעלו הם עמך. אך לא עד המקום שיגיע הוא רק והשתחויתם מרחוק. אך ונגש משה לבדו וכל זה הוא לקרובים אל השלימות כמשה יוכלו לעלות עמו אך והעם שלא הוכנו עדיין לא יעלו במעלה עמו כאשר יעלו אהרן נדב ואביהו וכו'. אפי' להשתחות מרחוק. וזהו והעם לא יעלו עמו:
R' Moshe Dovid Valli also makes the same point
(יא) דבר אחר: ואלה המשפטים, ויהי ביום השלישי בהיות הבקר בבקר ניתנה התורה ובערב נתנו המשפטים, הה"ד מבקר לערב יֻכַּתוּ.
(11) ...
(כ) מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ.
(20) From morning till evening they are ground down; so that they not perish for eternity.
Ohr Gedalyahu -Mishpatim are the way to come back to Hashem from the darkness, and give us a clarity of action that we lost