פדיון שבויים

1. רמב"ם, משנה תורה הלכות רוצה ושמירת הנפש א, יד:
יד) כָּל הַיָּכוֹל לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל עוֹבֵר עַל (ויקרא יט טז) "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". וְכֵן הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ טוֹבֵעַ בַּיָּם. אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו. אוֹ חַיָּה רָעָה בָּאָה עָלָיו. וְיָכוֹל לְהַצִּילוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ. אוֹ שֶׁיִּשְׂכֹּר אֲחֵרִים לְהַצִּילוֹ וְלֹא הִצִּיל. אוֹ שֶׁשָּׁמַע עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹ מוֹסְרִים מְחַשְּׁבִים עָלָיו רָעָה אוֹ טוֹמְנִין לוֹ פַּח וְלֹא גִּלָּה אֹזֶן חֲבֵרוֹ וְהוֹדִיעוֹ.. וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. הָעוֹשֶׂה אוֹתָם עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ:

• מאיפה לומדים שיש מחויבות לפדיון שבויים בטקסט הזה?
• האם ישנם גבולות למצווה לפי הרמב"ם?

2. רמב"ם משנה תורה, הלכות מתנות עניים ח, י:

(י) פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן (להלבישם). וְאֵין לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, שֶׁהַשָּׁבוּי הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים וַעֲרוּמִּים וְעוֹמֵד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַמַּעֲלִים עֵינָיו מִפִּדְיוֹנוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" וְעַל "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" וְעַל "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ". וּבִטֵּל מִצְוַת "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ". וּמִצְוַת "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ". וּמִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", וּמִצְוַת "וְהַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת" וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים:

• לפי הרמב"ם, מהי חשיבותה של מצוות פדיון שבויים? מדוע?
• מה הכוונה מצווה רבה?

מ3. משנה גיטין ד, ו:
(ו) "... אֵין פּוֹדִים אֶת הַשְּׁבוּיִים יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן (כמה שהם שווים), מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וְאֵין מַבְרִיחִים אֶת הַשְּׁבוּיִים, מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשְּׁבוּיִים...":
פירוש:
תיקון העולם - שלא יראו הנכרים כמה יקרים השבויים לישראל ויעשו כל מה שאפשר כדי לתפוס עוד שבויים.
אין מבריחים את השבויים - אלא עושים עסקת חליפין, כיוון שאם נצליח להבריח אותם בלא לשלם מחיר, בפעם הבאה הנכרים יענו את השבויים ויקשרו אותם בשלשלאות בכדי שלא יצליחו לברוח.
מפני תקנת השבויים - שאם יש שם עוד שבויים מלבד מי שהצילו, יתנכלו אליהם ויענו אותם. אבל אם מדובר על שבוי בודד, כן מנסים להבריח אותו לדעת רשב"ג.

• מהו הגבול שמלמדת אותנו המשנה על מצוות פדיון שבויים, ומדוע?
• נסו לתמחר ולהגדיר מהו "כדי דמיהן"?

4. סיפור: רבי יהושע שמע על תינוק שנלקח בשבי ונמצא בבית כלא באזור. רבי יהושע רצה לברר אם אותו תינוק באמת יהודי ועשה לו מעין 'חידון תנ"ך'. הוא התחיל פסוק ואותו תינוק ידע את ההמשך. אחרי שענה לו התינוק, לא רק שרבי יהושע השתכנע שאותו ילד הוא יהודי, אלא הוא גם הבין שמדובר בילד שעתיד להיות תלמיד חכם מאוד.
בסיום הסיפור מסופר שרבי יהושע התעקש לשלם ממון רב בכדי לפדות אותו.

• כיצד מסתדר מה שעשה רבי יהושע עם דברי המשנה בגיטין, "אין פודין יותר על כדי דמיהן"?
• האם יש הבדל בין אדם חשוב שנחטף לבין אדם רגיל מבחינת המחיר שצריך לשלם?

5. הרב גורן על חטיפת שלושה חיילי צה"ל ושחרורם תמורת 1150 מחבלים:
ייתכן שבמקרה של שבויי מלחמה של חיילים שנשבו תוך מילוי שליחות של המדינה ששלחה אותם למשימת המלחמה, מוטלת חובה קדושה לעשות הכל לשחרורם, ואין עליהם כלל המגבלות של המשנה "אין פודין את השבויים יתר על כלי דמיהן", משום שחיילינו נפלו בשבי במילוי שליחות המדינה, ייתכן שעל המדינה מוטלת החובה הבלתי מעורערת לפדותם ולהוציא אותם מסכנה הקלה ביותר, ואין עליהם שום מגבלות של פדיון שבויים, משום שהאחריות על חייהם מוטלת על המדינה ששלחה אותם לקרב ממנו לא חזרו... לכן ייתכן שחייבים היינו לשחררם גם בתמורת שחרור של מאות מרצחים, אע"פ ששחרורם של המחבלים עלול לסכן את המדינה ביתר שאת וביתר עוז מאשר לפני השחרור, כי אין מחיר לחייהם של חיילינו שנפלו בשבי בשליחותינו ובמילוי תפקידיהם הלאומי והצבאי.

• מה הרב גורן טוען ומהו הנימוק שלו?
• הרב גורן מודע לסכנה הביטחונית ובכל זאת טוען לשחרור ללא מחיר. איך מסביר את החלטתו למרות מודעותו?

6. יואל מרקוס, עיתון הארץ ינואר 2004:
"מדיניותה של ישראל עד 1983 הייתה לא להיכנס למשא ומתן עם טרוריסטים בפיגועי מיקוח, לא להסחט ולא לשלם כופר תמורת שחרור חטופים.. העיקרון של שבוי תמורת שבוי וגופה תמורת גופה נשבר. ב1983 שוחררו 4550 מחבלים לבנוניים תמורת שישה חיילים. בהסכם הזה לא רק שישראל הופכת את נסראללה למנצח הגדול, אלא גם נותנת לו רשיון לחטוף, ומוטיבציה להרוג את חטופיו. ממילא ישראל תשלם ביד רחבה"

• באיזו דעה אתם תומכים, בדעתו של הרב גורן או בדעתו של יואל מרקוס? נסו לנמק.

7. ירון לונדון Ynet, ינואר 2004:
"עם התלוי לחלוטין בנכונותם של בניו לסכן את נפשם במערכה צריך לצייד אותם בהבטחה כי ישובו הביתה חיים או מתים. הבטחה זו כמוה כציוד ללוחם כדי שיצליח במשימתו"
8. סימה קדמון, ידיעות אחרונות 2004:
"אין לנו שום סיבה להתבייש מול זיקוקי הדינור בלבנון, אין לנו שום סיבה לבקר את העסקה או לעשות את אומדן המחיר. יש לנו כל הסיבות להרגיש גאווה. מדינה שמשלמת מחיר כל כך יקר בשביל שלוש גופות ואזרח שהסתבך, היא מדינה יקרה. מדינה ששווה את המחיר"

• במה שונים ירון לונדון וסימה קדמון מכל הדעות הקודמות שראינו?