מה ניתן ללמוד מתמונת הפתיחה (שורה ראשונה) אודות היחסים בין בני משפחת הורקנוס?
לעומת אחיו היה אליעזר חורש בהר ואחיו חורשים במישור מה שאומר שהיה אי שוויון במשפחה
מדוע ברח רבי אליעזר מבית אביו? נסו לדמיין מה עובר עליו? כתבו את מחשבותיו? הוסיפו את הדיאלוג בין רבי אליעזר לאביו לפני האירוע בשדה כשהוא מנסה לשכנע את אביו שישלח אותו ללימודים.
וְאָמְרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רֵיחַ פִּיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָשֶׁה לוֹ, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִבְאִישׁ רֵיחַ פִּיךָ עַל הַתּוֹרָה, כָּךְ יִהְיֶה רֵיחַ תַּלְמוּדְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.נמאס לאליעזר מהעבודה הקשה והוא רצה ללמוד תורה ולהפסיק לעבוד
מה עמדת הורקנוס האב בתחילת הסיפור? האם הוא היה מודע לשאיפותיו הרוחניות של הבן? הוא היה מודע לשאיפותיו של בנו אבל חשב שעבודה זה יותר חשוב והוא רצה שאליעזר יעבוד קשה.
האם דעת האב הורקנוס משתנה לגבי הדרך שבחר בנו אליעזר? כן, בסופו של דבר האב אפילו רוצה להוריש לאליעזר את כל נכסיו.
מדוע רבי אליעזר לא מקבל את מתנת אביו? האם יש כאן רמז לביקורת של רבי אליעזר לאביו ואם כן, מהי? בסופו של דבר רבי אליעזר לא מקבל את מתנת אביו כי הוא האמין שהחלוקה צריכה להיות שווה וגם דעותיו של אליעזר היו שונות מדעות אביו (כיוון שהוא ברח מהבית). אז בסופו לש דבר רואים ביקורת מצד אליעזר
מה ניתן ללמוד על רבי אליעזר מהיחסים שלו עם אחיו ועם חבריו לספסל הלימודים? שדעותיהם שונות כי הוא עזב את הבית ואחיו לא (אולי בגלל האי שוויון שהיה בניהם) והוא רצה ללמוד תורה במקום לעבוד באדמה.
השוו את סיפורו של יגאל אלון לסיפורו של רבי אליעזר וכתבו
את ההבדלים העיקריים? ההבדל העיקרי הוא שהאב עושה הכל כדי שבנו יישאר עמו ומנסה לעזור לו כפי שירצה - רק שלא יעזוב את הבית כמו אחיו. בסיפור של רבי אליעזר לא היה נראה שהאב היה עושה הכל בשביל בנו. האב בסיפור של יגאל הוא בן אדם רגיש ביחס לאב של רבי אליעזר ולמספר יש חיבה גדולה אליו והוא לא רוצה שהוא ירגיש רע. אצל רבי אליעזר לא נראתה חיבה כלפי האב והוא לא תואר כבן אדם רגיש. יגאל חש רגשות חיבה מאוד גדולים כלפי האב והוא תקוע בתסביך אם להשאר במקום שהוא אוהב ועם אביו או ללכת להגשים אץ חלומותיו. אליעזר לעומת זאת מאוד רצה לעזוב כיוון שגם לא חש חיבה כלפי אביו וכלפי המקום שבו הוא נמצא וגם הרגיש שהדבר הנכון הוא לעזוב ללמוד תורה.
יב. 12. ת.ז כותרת המקור : עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים סוגה: סיפור, אגדת חז"ל מקור: משנה, מסכת עדויות , פרק ה'. העת העתיקה, תקופתהתנאים – מאה 2 לספירה. מקום: ארץ ישראל.
יג. 13. משנה עדיות ה׳:ו׳ (ו) עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים. אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי, וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ. Mishnah Eduyot 5:6 (6) Akavya the son of Mehalelel testified about four things. They said to him: Akavya, retract the four things you have said and we will make you the head of the court of Israel. He said to them: Better I be called a fool all my days, so long as I do not do wickedness for even a single moment before the Omnipresent, so that they will not say "he retracted because [he wanted] power." He used to declare impure the leftover hair [from leprous skin], and green [or yellow] blood. And the Sages declared [these things] pure. He would permit the [use of] wool that had fallen from a blemished firstborn animal and had been placed in a cavity [for safekeeping] and [the animal] was afterwards slaughtered, but the Sages forbade [the use of the wool]. He would say: One may not make a converted woman nor a freed maidservant drink [from the "bitter waters" that were drunk by a woman suspected of adultery as a test]. But the Sages say: [They are] made to drink. They said to him: There was the case of Karkamit, a freed maidservant in Jerusalem, who was made to drink by Shama'ya and Avtalyon! He said to them: They made her drink an "example" [i.e. the "bitter waters" they made her drink were not authentic]. They excommunicated him, and he died in excommunication, and the Court stoned his coffin. Said Rabbi Yehudah: God-forbid [one should say] that Akavya was excommunicated! For the [Temple] courtyard is never locked for any man of Israel who has wisdom and fear of sin like Akavya the son of Mehalelel [had]. So who did [the Court] excommunicate? It was Elazar the son of Khanoch, who mocked the [laws of] purity of hands. And when he died, the Court went and placed a stone on his coffin, teaching that anyone who was excommunicated and died in excommunication, they "stone" his coffin [i.e. they place a stone on his coffin].
יד. 14. שוה ציטוט
מהו הגיל המומלץ לדרוש מהילדים לקיחת אחריות והשתתפות במטלות הבית?
לפי הרבה דעות הגיל שבו לוקחים הרבה יותר אחריות הוא גיל 13 או 12 (שנת מצווה לבנים ולבנות) לפי מה שחושבים בגילאים אלה הילדים מגיעים לבגרות ואחריות על מעשיהם וצריכים להשקיע יותר במטלות, עבודה ולמידה
האם זה נכון רק להתגלגל (להשתעשע) עם הילדים ופתאום בגל שתים-עשרה להתחיל לדרוש מהם למלא חובות? צריך לתת לילדים להיות יותר חופשיים בגיל הזה אבל עדיין ללמד אותם ולתת להם מטלות כדי שזה לא ייפול עליהם בבת אחת חזור על עקביי
האם עקביא בן מהללאל מתחרט על שדבק בדרכו ולא קיבל את עמדת הרוב?
לא, הוא לא התחרט כיוון שחשב שהוא היה שוטה אם הוא היה מתחרט והוא לא רצה להתחרט כיוון שתמך בדעותיו שלו
לאור העצה שנותן עקביא לבנו, האם המחיר החברתי ששילם בנו של עקביא בעקבות התעקשות אביו היה כדאי?
מה ביקש הבן מאביו?
האם מנקודת המבט של החברה הבן מתחיל באמת מההתחלה, או שמא תהיה השפעה לאופן בו החברה התייחסה לאביו גם עליו?
האם הבן מציית לאביו או מורד?
טו. 15. משנה עדיות ה׳:ז׳ (ז) בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ, בְּנִי, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר. אָמַר לוֹ, וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ. אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים. אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי, וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן. אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין. מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין. אָמַר לוֹ, אַבָּא, פְּקֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ. אָמַר לוֹ, אֵינִי מַפְקִיד. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא עִילָה מָצָאתָ בִי. אָמַר לוֹ, לָאו. מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ: Mishnah Eduyot 5:7 (7) In the hour of [Akavya's] death, he said to his son: My son, retract the four things that I used to say. [His son] said to him: And why did you not retract [these statements]? He said to him: I heard them from the mouths of many people, and they [i.e. the other Sages] heard [the opposite] from the mouths of many people. I stood by what I heard, and they stood by what they heard. But [now], you [only] heard [these things] from the mouth of a single person [i.e. me], and [the opposite] from the mouths of many people. It is better to leave the words of the single person, and to grab hold of the words of the many. [His son] said to him: Father, commend me to your colleagues [either referring to those on earth, or those in heaven]. He said to him: I cannot commend [you]. He said to him: Perhaps you do not find in me worthiness? He said to him: No! Your [own] actions will draw you near, or your [own] actions will distance you.
טז. 16. פרשנות לסיפור: ערב מותו מבקש עקביא מבנו שילך בדרך שונה מהדרך בה הלך הוא, על-פניו נראה כי עקביא רוצה לחסוך לבנו את המחיר ששילם הוא על שדבק בדרכו. דומה שהנימוק ההלכתי בו מבקש עקביא לשכנע את בנו הוא למעשה סוג של תירוץ, כי הרי עקביא עפ"י ההלכה צריך היה לקבל את עמדת הרוב וריבוי מקורות הקבלה שלו ושלהם אינו רלוונטי לעניין. האב אם-כן נכנס דרך הפתח ההלכתי על-מנת לצוה על בנו לסור מדרכו ולחבור לשאר החכמים. לכאורה יש כאן אבסורד, האב מבקש מבנו דבר והיפוכו. האב מבקש מבנו למרוד בו , אך אם יעשה כן הרי הוא כמציית לאביו ולא כמורד בו. הבן מקבל את עמדת אביו ומבקש מהאב "פְּקוֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ" דהיינו, המלץ בפני חבריך החכמים עליי, שיקבלו אותי לשורותיהם. תגובת האב מפתיעה משהו, לכאורה האב שערב מותו רצה להוריד מהבן את הנטל שהוא סוחב על גבו, צריך היה להיענות לבקשת בנו ולעזור לו לשקם את תדמיתו ומעמדו הציבורי וכנראה גם הכלכלי. תשובתו של אביו חושפת כנראה את כוונתו האמיתית, לא לגונן על בנו הוא מבקש אלא לאפשר לו לפעול בעולם עפ"י אישיותו ומעשיו: "מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּך". האב המודע לדומיננטיות שלו אצל בנו ולנטיית בנו לציית להלכה ולמסורת מבקש לשחרר את בנו ולעזור לו להיפרד מדמותו גם לאחר מותו.
יז. 17. אבי היה אלהים ולא ידע. הוא נתן לי את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן אלא ברכות ובאהבה, והוסיף ליטופים והוסיף מילים טובות, והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה". וזימר זכור ושמור בניגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דבר לדבר, לא תשא את שם אלוהיך לשוא, לא תשא, לשוא, אנא, אל תענה בריעך עד שקר. וחיבק אותי חזק ולחש באזני, לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח. ושם את כפות ידיו הפתוחות על ראשי בברכת יום כיפור. כבד, אהב, למען יאריכון ימיך על פני האדמה. וקול אבי לבן כמו שער ראשו. אחר-כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רוצה להוסיף שנים לעשרת הדברות: הדבר האחד-עשר, "לא תשתנה" והדבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה" כך אמר אבי ופנה ממני והלך ונעלם במרחקיו המוזרים. [יהודה עמיחי - פתוח סגור פתוח]
יח. 18. בשיר של עמיחי, "אבי היה אלוהים ולא ידע". במה לדעתכם מבקש האב מהבן- שלא ישתנה , ובמה שישתנה? (התשובה אינה נמצאת במפורש במילות השיר, אתם מתבקשים להפעיל את הדמיון)
