סדום: מקום די נִדָּח

התלמוד מביא דעה כי דין 'עיר הנדחת' הינו מצב היפותטי לחלוטין, ללא יישום הלכתי היסטורי:

כמאן אזלא הא דתניא עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה דרוש וקבל שכר כמאן כר' אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת

Sanhedrin 71a:16

The Gemara raises a similar question: In accordance with whose opinion is that which is taught in a baraita: There has never been an idolatrous city and there will never be one in the future, as it is virtually impossible to fulfill all the requirements that must be met in order to apply this halakha. And why, then, was the passage relating to an idolatrous city written in the Torah? So that you may expound upon new understandings of the Torah and receive reward for your learning. In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, as it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: Any city that has even one mezuza or any other sacred scroll cannot become an idolatrous city. It is difficult to imagine an entire city without even one mezuza.

להלן שתי מובאות מדברי חז"ל, מהם עולה כי קיים קשר בין גורלה של סדום ושכנותיה לבין דין 'עיר הנדחת':

תוספתא סנהדרין י״ד:א׳

נכסים של צדיקים שבתוכה אובדין ושבחוצה לה פליטין ושל רשעים בין מתוכה ובין מחוצה לה אובדין רבי אליעזר אומר מוכיח בדבר לוט שלא היה בסדום אלא מפני נכסיו אף הוא יצא וידיו על ראשו שנאמר (בראשית י״ט:כ״ב) מהר המלט שמה דייך שתמלט את נפשך אמר רבי שמעון מפני מה אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין מפני שגרמו לצדיקים לדור בין הרשעים והרי דברים קל וחומר ומה אם נכסים שאינם לא רואין ולא שומעין ולא מדברים על שגרמו לצדיקים לדור בין הרשעים אמר הכתוב ישרפו המטה את חבירו מדרך חיים לדרך מות אעכ"ו שיהא בשריפה.

Tosefta Sanhedrin 14:1

A beguiled city has never existed and never will. Rather, it is written about in order to say "examine and take a reward." Rabbi Shimon bar Rabbi Elazar says we don't make three beguiled cities in the Land of Israel, but we do make one or two. Rabbi Shimon says we don't even make two,rather only one in Judea and one in the Galilee. Nearby in the book, we don't even make one, in order that gentiles won't disperse and destroy the Land of Israel. The city is permitted if they spend thirty days in the swords and basins, and the city is forbidden. They did not spend thirty days in swords and basins, and the city is permitted to the world to wash them with stoning and bazan, and the city is forbidden to dispose of them. Women, and not small or large people, may be a city that is rejected (Deuteronomy 13:14), the inhabitants of their city after the inhabitants of their city. This is a move. After all this, even converts can be gathered into it, and the freed slaves shall become a city that is rejected by the Talmud, to say (there) the inhabitants of their city after the inhabitants of their city. (Deuteronomy 18: 9), and He gave you mercy and mercy and mercy. If you feel sorry for the great ones, it is already said (Deuteronomy 16: 5): "Strike if you feel sorry for your death." According to the sword, what shall I keep? And I will give you these little riches in which Rabbi Eliezer says, Even great men shall not be killed except according to witnesses, and I will see what I am doing, and give you mercy. And I will love them in their hearts, which means that we have no truth in their hearts, and you do not complain, but rather onenin that there is no selfishness, but in the heart of the assets of the righteous in which the Avdin Rabbi Eliezer says, "Mochiach says concerning Lot, who was not in Sodom, but because of his possessions. He also went out with his hands on his head as it is stated:" From Hamlet, you have put enough to save your soul. "Rabbi Shimon said: Because of what the assets of the righteous in which Ovedine said, because they caused the righteous to live among the wicked, and things are light and warm What if no assets other than heroin and Shumaen not talking about the generation that made righteous wicked Scripture said his fellow staff burn way of life through the die Aac"o having to fire. (translation from Google).

תלמוד ירושלמי סנהדרין י׳:ח׳:א׳-ד׳

א"ר שמעון אם אתה עושה דין בעיר הנידחת מעלה אני עליך כאילו אתה מעלה עולה כליל לפני ... אמר ר"ש קל וחומר בדברים מה אם נכסים שאין בהן דעת לא לטובה ולא לרעה על ידי שגרמו לצדיקים לדור עם הרשעים אמרה תורה שישרפו המתכוין להטות את חבירו ומטהו מדרך טובה לדרך רעה על אחת כמה וכמה. א"ר לעזר מוכיח בדבר בלוט שלא ישב בסדום אלא מפני ממונו אף הוא יצא וידיו על ראשו הדא הוא דכתיב מהר המלט שמה. דייך שאת ממלט את נפשך.

Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:8:1-4

...

נעמוד על מספר מקבילות בין סיפור סדום לבין מאפיינים יחודיים בדיני 'עיר הנדחת'. (חלק מהמקבילות להלן הובאו בספר 'צפנת פענח' על התורה, מאת ר' יוסף רוזין – הגאון הרוגוצ'ובי.)

משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ד׳:ו׳

וְהֵיאַךְ דִּין עִיר הַנִּדַּחַת. בִּזְמַן שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְהֵעָשׂוֹת עִיר הַנִּדַּחַת. בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שׁוֹלְחִין וְדוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִין עַד שֶׁיֵּדְעוּ בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁהֻדְּחָה כָּל הָעִיר אוֹ רֻבָּהּ וְחָזְרוּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אַחַר כָּךְ שׁוֹלְחִים לָהֶם שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְהַזְהִירָם וּלְהַחֲזִירָם. אִם חָזְרוּ וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה מוּטָב וְאִם יַעַמְדוּ בְּאִוַּלְתָּן בֵּית דִּין מְצַוִּין לְכָל יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶן לַצָּבָא וְהֵן צָרִין עֲלֵיהֶם וְעוֹרְכִין עִמָּהֶן מִלְחָמָה עַד שֶׁתִּבָּקַע הָעִיר. כְּשֶׁתִּבָּקַע מִיָּד מַרְבִּין לָהֶם בָּתֵּי דִּינִין וְדָנִים אוֹתָם. כָּל מִי שֶׁבָּאוּ עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים שֶׁעָבַד כּוֹכָבִים אַחַר שֶׁהִתְרוּ אוֹתוֹ מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ כָּל הָעוֹבְדִים מִעוּטָהּ סוֹקְלִין אוֹתָן וּשְׁאָר הָעִיר נִצּוֹל. נִמְצְאוּ רֻבָּהּ מַעֲלִין אוֹתָן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל וְגוֹמְרִין שָׁם דִּינָם וְהוֹרְגִין כָּל אֵלּוּ שֶׁעָבְדוּ בְּסַיִף. וּמַכִּין אֶת כָּל נֶפֶשׁ אָדָם אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חָרֶב טַף וְנָשִׁים אִם הֻדְּחָה כֻּלָּהּ. וְאִם נִמְצְאוּ הָעוֹבְדִים רֻבָּהּ מַכִּים אֶת כָּל הַטַּף וְנָשִׁים שֶׁל עוֹבְדִים לְפִי חָרֶב. וּבֵין שֶׁהֻדְּחָה כֻּלָּהּ בֵּין שֶׁהֻדְּחָה רֻבָּהּ סוֹקְלִין אֶת מַדִּיחֶיהָ וּמְקַבְּצִין כָּל שְׁלָלָהּ אֶל תּוֹךְ רְחוֹבָהּ. אֵין לָהּ רְחוֹב עוֹשִׂין לָהּ רְחוֹב. הָיָה רְחוֹבָהּ חוּצָה לָהּ בּוֹנִין חוֹמָה חוּץ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹכָהּ שֶׁנֶּאֱמַר אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ. וְהוֹרְגִין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בָּהּ וְשׂוֹרְפִין אֶת כָּל שְׁלָלָהּ עִם הַמְּדִינָה בָּאֵשׁ. וּשְׂרֵפָתָהּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג יז) "וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ":

Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 4:6

How is the legal procedure against a seduced city instituted? When the information shows that it really deserves to have a pronouncement of a seduced city made against it, the Great Tribunal appoints a commission who investigate and take evidence until they are convinced by clear testimony that the whole, or a majority of the city was really seduced and turned to the worship of idolatry; thereafter two abecedarians are commissioned to warn them and to bring them back to the fold; if they turn and repent, it is well, but if they hold on to their evil, the tribunal instructs all Israel to wage war against them, and they lay siege and array battle with them until the city is broken open, whenafter courts are established and they are put on trial. Each one against whom two witnesses testified that he worshiped idolatry after he received a warning, is separated. If all those who did worship constitute but a minority of the citizens, they are stoned and the rest of the citizens escape punishment. If it be found that a majority worshiped idolatry, they are all taken before the Great Tribunal, where their trial is finished, and all those who are found guilty of having worshiped idolatry are put to death by the sword. If the whole population of the city worshiped idolatry, all of them, women and children included, are put to death by the edge of the sword. Whether the entire city was seduced, or whether only a majority thereof, its seducers are stoned, and its entire booty is gathered in its main street. If it has no such street, it is mandatory to construct such street. If its street was without its boundary-line, a wall should be constructed beyond it, so as to incorporate it within its boundary-line, even as it is said: "Into the midst of the broad place thereof" (Deut. 13.17). Then, everything that liveth should be put to death, and all of its spoil, together with the property of the whole district should be burned in fire. And it is mandatory to burn it; for, it is said: "And shalt burn with fire the city, and all the spoil thereof" (Ibid.)¹⁰Maimonides supports the Sifre (Deut. 13.) and Rabbi Eliezar (Sanhedrin, 44a) against Rabbi Akiba, in deciding that children of the wicked are destroyed. Any one studying these chapters will see that the purpose of the law was to serve a warning, and both the Sifre and Rabbi Eliezar had the support of history, (Num. 16) Korah and Jabesh-Gilead (I. Samuel, 11.1) to their contention. Knowing what punishment there is in store for them and their children, the possibility of a city becoming a seduced city was very remote, and the fact that almost fourteen centuries of national life in Palestine did not produce a single instance where the necessity of making this law operative is in itself evidence that the prescribed severity, as interpreted by Maimonides had a great deal to do with it. C.G.

משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ד׳:ד׳

אֵין אַחַת מֵעָרֵי מִקְלָט נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁנֶּאֱמַר ((דברים יז ב) "בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ") [בְּאַחַת עָרֶיךָ]. וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין בֵּית דִּין אֶחָד עוֹשֶׂה שָׁלֹשׁ עֲיָרוֹת הַנִּדָּחוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ. אֲבָל אִם הָיוּ מְרֻחָקוֹת עוֹשֶׂה:

Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 4:4

None of the cities of escape is adjudged a seduced city, as it is said: "Within any of thy gates" (Deut. 17.2); nor is Jerusalem adjudged a seduced city as it was not divided among the tribes. A buffer city must not be adjudged a seduced city, lest the idolaters enter through it and destroy Eretz Ysrael. A single tribunal should not adjudge three cities, one alongside the other, seduced cities, but if they be far apart it may be done.⁶Sifre, Deut. 17; Sanhedrin, 2a; Ibid. 16a-b; Baba Kamma, 72a C.G.

שני תלמידי חכמים

בראשית י״ט:א׳

וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃

Genesis 19:1

The two angels arrived in Sodom in the evening, as Lot was sitting in the gate of Sodom. When Lot saw them, he rose to greet them and, bowing low with his face to the ground,

לא שלש עיירות

דברים י״ג:י״ג

כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ ה' אֱלֹקֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃

Deuteronomy 13:13

(13) If you hear it said, of one of the towns that the LORD your God is giving you to dwell in,

סנהדרין ט״ז ב:י״ד

ולא שלש (ערי הנדחת): דכתיב אחת אבל עושין אחת או שתים דכתיב (דברים יג, יג) עריך תנו רבנן אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש

Sanhedrin 16b:14

§ The mishna teaches: And three adjoining cities may not be designated as idolatrous cities. The source for this ruling is as it is written: “If you shall hear concerning one of your cities that the Lord your God has given you” (Deuteronomy 13:13), and not three cities. The mishna continues: But the court may designate one city, or two adjoining cities as idolatrous cities. The source for this is as it is written: “Your cities,” in the plural. The Sages taught in a baraita: The verse states: “One,” from which it is inferred: One, but not three. Do you say that the meaning is one, but not three, or rather, is this not the meaning of the verse, that it is one, but not two? The baraita explains that this cannot be. When the verse states: “Your cities,” two are stated. How do I realize the meaning of: “One”? One, but not three.

בראשית י״ט:כ״ד

וַֽה' הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת ה' מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃

Genesis 19:24

the LORD rained upon Sodom and Gomorrah sulfurous fire from the LORD out of heaven.

דברים כ״ט:כ״ב

גָּפְרִ֣ית וָמֶלַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כָל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כָּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ ה' בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ׃

Deuteronomy 29:22

all its soil devastated by sulfur and salt, beyond sowing and producing, no grass growing in it, just like the upheaval of Sodom and Gomorrah, Admah and Zeboiim, which the LORD overthrew in His fierce anger—

אל תוך רחובה

בראשית י״ט:ב׳

וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אד-ני ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃

Genesis 19:2

he said, “Please, my lords, turn aside to your servant’s house to spend the night, and bathe your feet; then you may be on your way early.” But they said, “No, we will spend the night in the square.”

דברים י״ג:י״ז

וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַה' אֱלֹקֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃

Deuteronomy 13:17

gather all its spoil into the open square, and burn the town and all its spoil as a holocaust to the LORD your God. And it shall remain an everlasting ruin, never to be rebuilt.

יסטרוב, רְחוֹב א׳

רְחוֹב m. (b. h.) same. Taan. II, 1 (15ᵃ) מוציאין … לרְחוֹבָהּ של עיר (not לרחוב) (at public fasts) they carry the ark out to the open place of the town. Meg. III, 1 (25ᵇ) בני … רחובה וכ׳ if the citizens sold the open place of a town (which is used for public prayer meetings), they may buy a synagogue with the proceeds. Ib. בה"כ … את הר׳ if they sold a synagogue, they dare not buy an open place; a. e.

Jastrow, רְחוֹב 1

לעיון נוסף:

מדוע ניצל לוט, והרי גם הוא נמנה בין יושבי עיר הנדחת?
האם נוכל ליישב את תקדים סדום עם הדעה הסוברת כי עיר הנדחת "לא היתה ולא עתידה להיות"?
האם מצינו בתנ"ך סיפורים נוספים עם מאפיינים ומקבילות לעיר הנדחת?