(כג) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גיים [גוֹיִם֙] בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃ (כד) וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תוֹמִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃ (כה) וַיֵּצֵ֤א הָרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו׃ (כו) וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃ (כז) וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃ (כח) וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ (כט) וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃ (ל) וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃
(23) and the LORD answered her, “Two nations are in your womb, Two separate peoples shall issue from your body; One people shall be mightier than the other, And the older shall serve the younger.” (24) When her time to give birth was at hand, there were twins in her womb. (25) The first one emerged red, like a hairy mantle all over; so they named him Esau. (26) Then his brother emerged, holding on to the heel of Esau; so they named him Jacob. Isaac was sixty years old when they were born. (27) When the boys grew up, Esau became a skillful hunter, a man of the outdoors; but Jacob was a mild man who stayed in camp. (28) Isaac favored Esau because he had a taste for game; but Rebekah favored Jacob. (29) Once when Jacob was cooking a stew, Esau came in from the open, famished. (30) And Esau said to Jacob, “Give me some of that red stuff to gulp down, for I am famished”—which is why he was named Edom.
- What observations can you make about Esav's character solely based in the text, without any of your preconceptions about him?
- How do your observations conflict or agree with your preconceptions about Esav?
- What does the text tell us about the established dynamic between the two brothers?
וַיִתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ (בראשית כה, כב), רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה וְזֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר זֶה מַתִּיר צִוּוּיוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה מַתִּיר צִוּוּיוֹ שֶׁל זֶה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֶׁלֹא תֹאמַר מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ נִזְדַּוֵּג לוֹ, אֶלָּא עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ זִרְתֵּהּ מְתוּחָה לְקִבְלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נח, ד): זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה א, ה): בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עֵשָׂו רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי, רַבִּי יִצְחָק אָמַר מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ רִבְקָה מְחַזֶּרֶת עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל נָשִׁים וְאוֹמֶרֶת לָהֶן הִגִּיעַ לָכֶם הַצַּעַר הַזֶּה בִּימֵיכֶם, אִם כָּךְ הוּא צַעֲרוֹ שֶׁל בָּנִים וְהַלְוַאי לֹא עִבַּרְתִּי. רַבִּי הוּנָא אָמַר אִם כָּךְ אֲנִי עָתִיד לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הַלְּוַאי לֹא עִבַּרְתִּי מִנְיַן זֶה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה רְאוּיָה הָיְתָה רִבְקָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, דָּא תְּרֵין, (בראשית כה, כג): וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, הָא אַרְבָּעָה, (בראשית כה, כג): וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, הָא שִׁתָּא, (בראשית כה, כג): וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, הָא תְּמַנְיָא, (בראשית כה, כד): וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, הָא עֲשָׂרָה, (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, הָא חַד עֲשַׂר, (בראשית כה, כו): וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, הָא תְּרֵין עֲשַׂר. וְאִית דְּמַיְתִין לָהּ מִן הָדֵין קְרָא, (בראשית כה, כב): וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה, הָא תְּרֵין עֲשַׂר, מִנְיַן זֶה. (בראשית כה, כב): וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה', וְכִי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן הַיָּמִים, וַהֲלוֹא לֹא הָלְכָה אֶלָּא לַמִּדְרָשׁ שֶׁל שֵׁם וְעֵבֶר, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַקְבִּיל פְּנֵי זָקֵן כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה.
"The boys struggled within her" (Bereishit 25:22) - When Rivkah stood near synagogues and study halls, Yaakov would struggle to come forth, therefore it is written, "Before I formed you in the belly I knew you" (Yirmiahu 1:5); when she passed by temples of idol worship, Esav would push to come forth, therefore it is written, "The wicked are estranged from the womb" (Psalms 58:4).
Compare back to the original text:
- What in the Torah text do you think caused the Rabbis to write this midrash?
- What does this text tell you about the two brothers and what does it imply by comparing them in this way?
- Does this alter your perception of Esav? If so, how?
שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר רַבִּי בֵּיבַי אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, עֲשֵׂה אוֹתָהּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה, שֶׁאֵין מַיִם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיִיתִי בָּא בַּיָּם רָאִיתִי סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם, וְנִצְטָעַרְתִּי עַל תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה בָּהּ וְנִטְבַּע, וּכְשֶׁבָּאתִי לִמְדִינַת קַפּוֹטְקְיָא רְאִיתִיו שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לְפָנַי וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת, נַמְתִּי לוֹ, בְּנִי, הֵיאַךְ עָלִיתָ מִן הַיָּם, אָמַר לִי רַבִּי בִּצְלוֹתָךְ טְרָדַנִּי הַגַּל לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּנִי לַיַּבָּשָׁה. אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי, מַה מַּעֲשִׂים יֵשׁ בְּיָדֶךָ, אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַסְּפִינָה פָּגַע בִּי אִישׁ אֶחָד מִסְכֵּן, אָמַר לִי זְכֵי בִּי, וִיהֲבִית לֵיהּ חַד עִיגּוּל, אָמַר כְּמָה דִּיהַבְתְּ לִי נַפְשִׁי בְּמַתְּנָךְ, כֵּן יִתְיְהֵב לָךְ נַפְשָׁךְ. וְקָרָאתִי עָלָיו: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה אַחַת גְּדוֹלָה מְפָרֶשֶׁת לַיָּם הַגָּדוֹל, נְטָלָהּ הָרוּחַ וְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם מְהַלְּכִין, כְּשֶׁרָאוּ שֶׁצָּרָתָן צָרָה, אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנִשְׁתַּתְּפִינוּן בְּאִיצְטְרַכְיָא שֶׁלָּנוּ, אִם נָמוּת נָמוּת כֻּלָּנוּ, אִם נִחְיֶה נִחְיֶה כֻּלָּנוּ, הֵאִיר הַמָּקוֹם עֵינֵיהֶם וְנָטְלוּ גְּדִי אֶחָד וְצָלוּ אוֹתוֹ וְתָלוּהוּ בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל סְפִינָה, בָּאָה חַיָּה גְדוֹלָה לְרֵיחוֹ וְהִתְחִילָה גּוֹרֶרֶת בָּהּ עַד שֶׁהִשְׁלִיכָה לַמַּיִם הַמְהַלְּכִין וְהָלְכוּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ וְנִכְנְסוּ לְרוֹמִי תַּנּוֹן עוֹבָדָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וּקְרוֹן עֲלֵיהוֹן: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. בַּר קַפָּרָא מְקַפֵּל בְּשׁוּנִיתָא דְּיַמָּא דְקֵסָרִי, רָאָה סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם הַגָּדוֹל וְאוֹטַפִּיטָא עוֹלֶה מִתּוֹכָהּ עָרֹם, כַּד חֲמִינֵיהּ בָּא אֶצְלוֹ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ וְנָתַן לוֹ שְׁתֵּי סְלָעִים, מֶה עָשָׂה הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְנָתַן לוֹ עוֹד שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים, אָמַר לוֹ אָדָם גָּדוֹל שֶׁכְּמוֹתְךָ יוֹצִיא שְׁלשָׁה סְלָעִים אֲחֵרִים, לְבָתַר יוֹמִין אִתְצַיְדוּן יְהוּדָאֵי בַּהֲדֵין סַפְּפָסָא, אָמְרִין מַאן אָזֵיל וּמְפַיֵּיס עֲלֵינָא, אָמְרִין דֵּין לְדֵין בַּר קַפָּרָא דְּהוּא חָשׁוּב בְּמַלְכוּתָא, אֲמַר לוֹן וְיָדְעוּן אַתּוּן הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אָמְרִין לֵיהּ אִית הָכָא חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרִין סַב יַתְהוֹן וְזִיל וּפַיֵּיס עֲלֵינָן. נְסַב חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרִין וּסְלַק לְמַלְכוּתָא. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַנְטַפִּיטֵי עָמַד עַל רַגְלָיו וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, אָמַר לוֹ לָמָּה אִיצְטָעֵר רַבִּי לְהָכָא, אֲמַר לֵיהּ בָּעֵינָא מִינָךְ דְּתִתְרַחַם עַל אִילֵּין יְהוּדָּאֵי. אֲמַר לֵיהּ יָדַע אַתְּ דְּהָדֵין מַלְכוּתָא עָבְדָא כְּלוּם עַל מַגָּן, אֲמַר לֵיהּ אִית עִמִּי חֲמֵשׁ מָאוָון דְּדִינָרֵי סַב יַתְהוֹן וּפַיֵּיס עֲלֵינָן. אֲמַר לֵיהּ אִית אִילֵּין דִּינָרִין אִינּוּן יְהוֹן מִתְמַשְׁכְּנִין לָךְ חֲלַף חֲמִשָּׁה סְלָעִים דִּיהַבְתְּ לִי, וְאֻמָּתָךְ מִשְׁתַּזְבִין חֲלַף מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה דְּאוֹכֵלְתְּ וְאַשְׁקֵית יָתִי בְּבֵיתָךְ, וְאַתְּ זִיל בִּשְׁלָם בִּיקָרָא סַגִּי, וּקְרוֹן עֲלוֹי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ הֲוָה מְטַיֵּיל עַל כֵּיף יַמָּא רַבָּה, חֲמָא אִילְפָא דְּמִיטָרְפָא בְּיַמָּא, כַּהֲרִיפַת עַיִן טְבַעַת וּטְבַע כָּל מַה דַּהֲוָה בָּהּ, חֲמָא חַד גְּבַר דִּיתֵיב עַל קוּרְשָׁא דִּסְפִינְתָּא, מִגַּלָּא לְגַלָּא סְלֵיק לְיַבֶּשְׁתָּא כַּד הוּא הֲוָה עַרְטִילָאי, וַהֲוָה מִיטַּמַּר בְּכֵיף יַמָּא. אֲרָעַת עָנְתָה דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין לְרִיגְלָא בִּירוּשְׁלֵם, אֲמַר לְהוֹן מִן בְּנֵי עֵשָׂו אֲחוּכוֹן אֲנָא, הָבוּ לִי זְעֵיר כְּסוּת וְאֵיכַסֵּי בָּהּ תַּתָּאִי, דְּעָרְעַנִי יַמָּא וְלָא אִישְׁתֵּזַב גַּבָּאי מִידֵּי. אָמְרִין לֵיהּ כֵּן יִתְעַרְעֲרָן כָּל אוּמָּתָךְ. תְּלָה עֵינֵיהּ וַחֲמָא יַת רַבִּי אֶלְעָזָר דַּהֲוָה מְטַיֵּיל בֵּינֵיהֶן, אֲמַר מִסְתַּכֵּל אֲנָא דְּאַתְּ גְּבַר סַב וְיַקִּיר מֵאוּמָּתָךְ, וְאַתְּ חַכִּים בִּיקָרֵי דִּבְרִיָּיתָא, אֶלָּא זְכֵי בִּי וְהַב לִי תַּכְסִית דַּאֲכַסֵּי בָּהּ תַּתָּאִי דְּעַרְעֲרָן יַמָּא. הֲוָה עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ שֶׁבַע אִיצְטַלְוָון, שְׁלַח חַד וְיַהֲבֵיהּ לֵיהּ, אוֹבְלֵיהּ לְבֵיתֵיהּ וְאוֹכְלֵיהּ וְאַשְׁקֵיהּ וִיהַב לֵיהּ תְּרֵין מָאוָון דִּינָרִין, וְאַרְכְּבֵיהּ אַרְבְּעָה עֲשַׂר פַּרְסִין, וַעֲבַד לֵיהּ יְקָרָא סַגִּי עַד דְּאַעְלֵיהּ לְבֵיתֵיהּ. לְבָתַר יוֹמִין מֵת קֵיסָר הָרָשָׁע וְאֵימַנּוֹ לֵיהּ מַלְכָּא תְּחוֹתֵיהּ, גְּזַר עַל מְדִינְתָּא הַהִיא כָּל גּוּבְרִין לְקַטָּלָא וְכָל נְשַׁיָא לְבִיזָה. אֲמָרוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ זִיל וּפַיֵּיס עֲלֵינַן, אֲמַר לוֹן אַתּוּן יָדְעִיתוּן הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אֲמָרוּ לֵיהּ אִית הָכָא אַרְבְּעָה אַלְפִין דִּינָרִין סַב יַתְהוֹן וְאִזֵיל וּפַיֵּיס עֲלֵינַן. נְסַב יַתְהוֹן וּסְלַק, וְקָם עַל תְּרַע מַלְכוּתָא, אֲמַר לוֹן אִיזְלוּן אִימְרוּן לְמַלְכָּא חַד גְּבַר יְהוּדָאי קָאֵים עַל תַּרְעָא בָּעֵי מִישְׁאַל שְׁלָמָא דְּמַלְכָּא, אֲמַר אַעֲלוּנֵיהּ, כַּד חֲמִינֵיהּ מַלְכָּא שְׁדָא מֵעַל כּוּרְסְיֵיהּ וּנְפַל עַל אַנְפּוֹהִי, אֲמַר לֵיהּ מַאי עִיסְקֵיהּ דְּמָרִי הָכָא, וּלְמָה אִיצְטָעֵר מָרִי לְהָכָא, אֲמַר בְּגִין דְּתִתְרַחַם עַל הֲדָא מְדִינְתָּא וְתִתְבַּטֵּל הֲדָא גְּזֵרְתָא. אֲמַר לֵיהּ אוֹרָיְיתָא כְּלוּם כְּתִיב בָּהּ שִׁיקְּרָא, אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ לָא כְתִיב בְּתוֹרַתְכֶם (דברים כג, ד): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', לָמָּה, (דברים כג, ה): עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, וּכְתִיב (דברים כג, ח): לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא, וַאֲנָא לָא בַּר עֵשָׂו אֲחוּכוֹן אֲנָא, וְלָא גְּמָלוּן לִי חֶסֶד, וּמַאן דַּעֲבַר אַדְאוֹרָיְיתָא חַיָּיב לְקַטָּלָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ אַף עַל פִּי דְּהִינוּן חַיָּיבִין לָךְ תִּישְׁבּוֹק וּתְרַחֵם עֲלֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ וְאַתְּ יָדַע הֲדָא מַלְכוּתָא עָבְדָא מִידֵּי עַל מַגָּן, אָמַר לֵיהּ אִית עִמִּי אַרְבַּעַת אַלְפִין דִּינָרִין, סַב יַתְהוֹן וְאִיתְרַחַם עֲלֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ אַרְבְּעָה אַלְפִין הַלָּלוּ יְהוֹן לָךְ יְהִיבִין חֲלַף תְּרֵין מָאוָון דִּיהַבְתְּ לִי, וּמְדִינְתָּא כּוּלָּהּ תְּהֵא מִשְׁתַּזְּבָא בְּגִינָךְ, חֲלַף מֵיכְלָא וּמִישְׁתְּיָא דְּאוֹכֵלְתְּ וְאַשְׁקֵת יָתִי. וְעוּל לְבֵי גְּעָא וְגִנְזֵי דִּידִי וְסַב לָךְ שַׁבְעִין אִיצְטַלְוָון דִּלְבוּשָׁן, חֲלַף אִיצְטְלָא דִּיהַבְתְּ לִי, וְזִיל בִּשְׁלָם עַל אוּמָּתָךְ וְאַשְׁבִּיקִין בְּגִינָךְ, וּקְרוֹן עֲלוֹי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ דִּבְכָל יוֹם הֲוָה נָסֵיב חַד עִיגּוּל וּמְקַלֵּק לְיַמָּא רַבָּא, חַד יוֹמָא אֲזַל וּזְבֵין חַד נוּן, קָרְעֵיהּ וְאַשְׁכַּח בֵּיהּ סִימָא, אָמְרוּ לֵיהּ הַיְידֵי הוּא גַּבְרָא דְּקָם לֵיהּ עִיגּוּלֵיהּ, וּקְרוֹן עֲלוֹי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עוֹבָדָא הֲוָה בִּפְרַגְמָטוּזְטוֹס שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בַּהֲדֵי אִסְרַדְיוֹט חַד, כְּשֶׁהֵן מְהַלְּכִין זֶה עִם זֶה קָשַׁר עִמּוֹ חִבָּה, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר הִכְנִיסוֹ עִמּוֹ וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ. לְבָתַר יוֹמִין אִיתְצַיָּד הַהוּא פְּרַגְמָטוּזְטוֹס דַּהֲוָה מְזַבֵּין מָנִין מְגַעְגְּעִין בִּדְמָא, שְׁמַע הַהוּא אִסְרַדְיוֹט וַאֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ עָבֵיד הָכָא, תַּנֵּי לֵיהּ עוֹבָדָא, אֲמַר לֵיהּ כַּד אַתְּ נָפֵיק לְמִיתְדָנָא אֵימָא לְהוּ פְּלַן חַכִּים עֲלַי זָכוּ, כַּד נְפַק לְאִתְדָנָא אֲמַר פְּלוֹנִי חַכִּים עֲלַי זָכוּ. אֲמָרוּן לֵיהּ מַה זָּכוּ אַתְּ יָדַע לְדֵין, אֲמַר לוֹן אֲחוֹי דִּקְטִילָא הֲוָה חַיָּיב לִי וְלָא הֲוָה לֵיהּ מַה יִּתֵּן וּנְסֵיבִית יַת מָנוֹי וִיהָבִית יַתְהוֹן לְדֵין לִמְזַבְּנָא יַתְהוֹן לִי, אָמְרִין נֶאֱמָן מִנֶּאֱמָן קַבֵּיל, וְהוּא נָפֵיק לְדִימוֹס, וּקְרוֹן עֲלֵיהּ: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי סִימָאי פָּתַר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ (בראשית יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר, וּבַיִּשׁוּב, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. בַּיִּשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ח): אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה. לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. אָמַרְתָּ: וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, חַיֶּיךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר, וּבַיִּשּׁוּב, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וגו'. בַּיִּשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, טז): רַחֲצוּ הִזַּכּוּ. לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ד): אִם רָחַץ ה' אֶת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן, אָמַרְתָּ (בראשית יח, ד): יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, חַיֶּיךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר, וּבַיִּשּׁוּב, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר וגו'. בַּיִּשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ז): אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם וגו'. לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶאֱמַר (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וגו'. אָמַרְתָּ (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. חַיֶּיךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר, וּבַיִּשּׁוּב, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, לט): פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ. בַּיִּשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, מב): בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ו): וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וגו'.
...Rabbi Elazar ben Shammua was once walking by the seashore when he noticed a boat sinking at sea. A moment later he watched as a man holding onto a plank of wood floated onto shore. Other Jews were walking by. Because the man was naked, he covered himself and pleased: "I am a son of Esau, your brother. I have lost everything. Please give me a garment to cover myself." The Jews refused and said: "Your people have treated our people with cruelty. Therefore, may all your people be stripped bare as you are today." The man then turned to Rabbi Elazar and said, "You are an honorable man; please help me." Rabbi Elazar took off a garment and gave it to him. Then he brought him to his home, fed him, and gave him money with which to begin his life again.
When the emperor died, the rescued man succeeded him. He ordered that all Jews in his state be killed. The Jews turned to Rabbi Elazar and asked him to plead for them. When the man, who was now the ruler, saw Rabbi Elazar standing before him, he said: "Does not your Torah teach 'You shall not hate an Edomite, for he is your brother'? I told your people that I was the son of Esau, and they treated me with hatred, not with kindness."
Rabbi Elazar replied: "Though they are guilty of breaking the law of the Torah, forgive them."
The king, recalling what Elazar had done for him, answered: "Because of what you did for me, I will forgive them."
לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא (ס) לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃
You shall not abhor an Edomite, for he is your kinsman. You shall not abhor an Egyptian, for you were a stranger in his land.
How do stereotypes develop?
- Historical Experience-- what we've learned from history stays in our mind in the present. Therefore, we end up linking/connecting groups, whether or not they are still linked.
- Depersonalization of Enemy -- Taking away the individuality of a person makes it easier to despise them. Thus, we categorize those people whom we dislike with labels, names, etc.
- Organization Against Enemy - We use the first two to develop our own identity against others. Some allow these past ideas and understandings to impede developments with the people in the "enemy" group. There is no trying to reconcile differences, just expanding upon them.
It is imperative for us to remember the real text -- where it doesn't talk about how bad Esau is, but instead just says the brothers will be different. They don't get a long and have a rocky relationship, but that doesn't mean that we are destined to hate any descendants of Esau forever. The Midrash from Kohelet, reminds exactly of this. Take time to get to know someone and see who they truly are before judging them.