גמ' מ"והיינו דקאמר ליה" (כז:)- תנא אותו היום (כח.)
תוס' ד"ה דרב צלי (כז.) והערת מלא הרועים (הנדפס בסוף המס') שם
מהרש"א ד"ה הואיל והתפללו
מהרש"ל ומהרש"א ד"ה שאני ציבור
תוספות הרא"ש מסכת ברכות דף ב עמוד א
מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. פרש"י ...
ופר"ת דק"ש שבבהכ"נ עיקר, ומה שאנו קורין אותה מבעוד יום קיי"ל כר' יהודה דאמר לקמן פרק תפלת השחר (כ"ו א') תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה ומשם ואילך הוי לילה לענין תפלת המנחה וה"ה לענין ק"ש. ואמרינן נמי לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרי' נמי לקמן רב צלי של שבת בע"ש אלמא חשיב לי' לילה לענין תפלת הערב וה"ה לענין ק"ש.
וא"ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר"מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא הכהנים מבעוד יום הם טובלים, אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה מפלג המנחה שהוא יום גדול, וי"ל דה"ק ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפרק תפלת השחר ואמרי תפלת המנחה עד הערב א"כ אותה שעה הוא יום לענין ק"ש. ומה שאומר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין בברכותיה אלא שהיו קורין פרשת שמע כמו שאנו רגילין לקרות אשרי קודם תפלת מנחה.
ומיהו קשה קצת דלענין תפלת המנחה אחר פלג המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין לפעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק"ש חשבינן ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת (עירובין ז' א') דסתרן אהדדי, והא דקאמר לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עביד ה"פ לא איפסיקא הלכתא לא כר' יהודה ולא כרבנן ומי שירצה יעשה הכל כר' יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם, וי"ל דלענין תפלה הקלו.
ולא נהירא לי מה שהביא ראיה מפלג המנחה, דתפלות כנגד תמידין תקנום ותמיד של בין הערבים היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק"ש לאו זמן שכיבה הוא, ומדרב דצלי של שבת בע"ש אינה ראיה דילמא כריב"ל ס"ל וק"ש היה קורא אחר צאת הכוכבים, ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין זמן ק"ש לצאת הכוכבים אף על גב דלית הילכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כר"מ לגבי ר' יהודה מ"מ בתפלה הקלו, וגם מתוך הדחק נהגו כן לפי שמתקבצין (עם) הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היינו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד הולך לביתו והיה טורח להם להתאסף לאחר מכאן ולא היו מתפללין בצבור, ולפיכך נהגו העם לקרוא את שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי...
תוספות ד: ד"ה דאמר רבי יוחנן איזהו בן העוה"ב וכו'