"ושאינו יודע לשאול" - בואו נלמד אותו איך שואלים!
הדברים להלן התעוררו בי בין השאר בקריאת הכתבה הזו בגליון "קשר עין" של ארגון המורים. עם זאת, הם מתחברים גם לדברים ששמעתי בהרצאותיו של ד"ר יורם הרפז, למשל בדוגמה להלן, וגם לניסיוני-שלי כמורה.
בשיעורינו אנחנו מרבים בסיטואציית "פינג פונג" בינינו לבין התלמידים: אנחנו שואלים - והם עונים. אנחנו יוצרים בכך מצב לא לגמרי נורמלי שבו בעל-הידע (המורה) שואל שוב ושוב את חסר-הידע (התלמיד), בוחן אותו וממשב אותו. זה אולי חשוב, אבל זו אינה למידה. התלמידים עונים על שאלות המורה, לא על שאלותיהם, מעט תלמידים משתתפים בשיעור, ורבים מהם, כמעט כולם, הופכים שקופים. אנחנו מרוצים מהשניים-שלושה, תלמידים שעונים לנו, ושאר הכיתה מחפשת לאן ינדדו מחשבותיה. "היה שיעור מקסים", "כמעט לא הפריעו"... האם למדו?
ההצעה להלן היא לעבור לשאילת שאלות על-ידי התלמידים. התלמידים מחליטים מה מעניין, מה לא ברור, מה חשוב שיישאל על הטקסט. כך זה מתבצע: אנחנו לומדים טקסט (בהתחלה קצר יחסית, כדי שהמשימה תהיה בת-ביצוע עבור התלמידים), והתלמידים כותבים כל אחד במחברתו 3 שאלות שאפשר לשאול על הטקסט. המורה עובר בין התלמידים ומסייע למתקשים. בהמשך, ניתן להחליט בכיתה מהן השאלות החשובות והמעניינות (אפשר להיעזר בקובץ שיתופי). ואז יש טעם למענה שייתן המורה לשאלות התלמידים (במקום להיפך). אפשר אפילו להחליט ביחד מהן השאלות שיישאלו בבוחן או במבחן, שהרי הסכמנו שאלו השאלות החשובות והמעניינות, אז אם התלמידים יודעים לענות עליהן – אשרינו!
תוך כדי התהליך, כדאי לסייע לתלמידים וללמד אותם את שלושת סוגי השאלות. הסוגים הם לא מוחלטים, ולפעמים שאלה היא גם כזו אבל גם קצת כזו, ובכל זאת, זה כלי שעוזר מאד, הן למורה והן לתלמידים. הנה הדגמה:
כללית, אנחנו מדברים על שלושה סוגי שאלות, ואלו הם:
1. איתור מידע

2. פרשנות והיסק
3. הערכה וביקורת

לא נאפיין כעת כל אחד מהסוגים, אלא נדגים על הטקסט ממסכת אבות:

חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:

(8) Rabban Yohanan ben Zakkai received [the oral tradition] from Hillel and Shammai.He used to say: if you have learned much Torah, do not claim credit for yourself, because for such a purpose were you created. Rabban Yohanan ben Zakkai had five disciples and they were these: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Joshua ben Hananiah, Rabbi Yose, the priest, Rabbi Shimon ben Nethaneel and Rabbi Eleazar ben Arach. He [Rabbi Johanan] used to list their outstanding virtues: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which loses not a drop; Rabbi Joshua ben Hananiah happy is the woman that gave birth to him; Rabbi Yose, the priest, is a pious man; Rabbi Simeon ben Nethaneel is one that fears sin, And Rabbi Eleazar ben Arach is like a spring that [ever] gathers force. He [Rabbi Yohanan] used to say: if all the sages of Israel were on one scale of the balance and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus on the other scale, he would outweigh them all. Abba Shaul said in his name: if all the sages of Israel were on one scale of the balance, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus also with them, and Rabbi Eleazar ben Arach on the other scale, he would outweigh them all.

בכוונה הבאתי את הטקסט גולמי ככל האפשר, רק מעט סימני פיסוק.
שאלת איתור מידע על הטקסט הזה יכולה להיות: כמה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי? זו שאלה שהתשובה עליה מאד פשוטה וקצת משעממת. שאלה טובה יותר של איתור מידע תהיה: מי היו חמשת התלמידים של ריב"ז, ומה נאמר על כל אחד מהם? שאלה כזו תוביל את הלומד לארגון טוב יותר של המידע מול עיניו: שֵם ותכונה, שֵם ותכונה. וכן אפשר לשאול: מהן שתי התכונות שעליהן נאמר שהן הטובות ביותר? שאלה זו תוכל לקדם אותנו לשלב הבא (כפי שמיד נראה), והיא גם ממקדת את הלומד לכך שבכלל יש בטקסט שתי תכונות שמצוינות כטובות יותר מהשאר.
הערה: התלמידים אולי יציעו לשאול גם שאלות איתור מידע על שאלות שמחוץ לטקסט: מי היה ריב"ז? היכן לימד? שווה לשאול את התלמידים שהציעו אותן: האם שאלות אלו הכרחיות להבנתנו את הטקסט כרגע? מצד שני, הן אכן פותחות פתח לחקירה נוספת.
שאלת פרשנות והיסק תשאל מדוע "בור סוד שאינו מאבד אף טיפה" (תכונתו של רבי אליעזר בן הורקנוס) היא הטובה ביותר? וכן: מה מאפיין "בור סוד שאינו מאבד אף טיפה"? איזו מין תכונה זו?
ובהמשך לזה: מה ההבדל בין "כמעיין המתגבר" ובין "בור סוד שאינו מאבד אף טיפה"?
אנחנו מבחינים ששאלות אלו הן כמובן מורכבות יותר, וכן שפעמים רבות יש להן השקה עם שני הסוגים האחרים.
לסיום, שאלות הערכה וביקורת יכולות להיות: האם אתם מסכימים שהתכונה של אלעזר בן ערך עדיפה על תכונתו של רבי אליעזר בן הורקנוס? או: מהי לדעתכם התכונה החשובה ביותר מכל החמש?
או: איזו תכונה מבין החמש שצוינו הייתם רוצים עבורכם, ומדוע?
ואפילו: תכונות אלו קשורות בעולם חברתי דתי, שבו עוסקים בלימוד תורה. האם לדעתכם הן מתאימות גם כתכונות מיטביות של נגרים? של ספורטאים? של חקלאים? (זו דוגמה לשאלה שיש בה גם מן הפרשנות וההיסק).
לכאורה, שאלות הערכה וביקורת הן הכי קלות, כי התלמיד/ה סובר/ת שאם זו דעתו/ה, אז איך ניתן לערער עליה?... למעשה, הן המאתגרות ביותר, כי הן מחייבות הבנה של הטקסט לעומקו, ולכן תמיד צריך לבקש בהן "הסבירו" ולדרוש "נמקו", ולא רק "ציינו".
זהו בערך כל הסוד. מן הסתם ניתן להסביר בצורה מקצועית יותר, להאריך ולפרט, אבל לדעתי הטוב ביותר הוא לתרגל שוב את אותו הדבר על טקסט אחר, ורכוש מעט ניסיון ולצאת לדרך עם התלמידים. צפויה התנגדות מאלה שאוהבים שאנחנו מכתיבים להם, התלמידים והתלמידות המצטיינים, אבל לצאת מאזור הנוחות זה תמיד קשה, ופעמים רבות, למרות זאת - משתלם.
אני מוסיף כאן כמה הערות:
1. את הטקסט כמובן אפשר לחלק בצורה הרבה יותר ידידותית:

חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה

וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל

וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ.

הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס - בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה - אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ.

רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן - חָסִיד.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל - יְרֵא חֵטְא.

וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ - מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה - מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם!

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה - מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם!

(8) Rabban Yohanan ben Zakkai received [the oral tradition] from Hillel and Shammai.He used to say: if you have learned much Torah, do not claim credit for yourself, because for such a purpose were you created. Rabban Yohanan ben Zakkai had five disciples and they were these: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Joshua ben Hananiah, Rabbi Yose, the priest, Rabbi Shimon ben Nethaneel and Rabbi Eleazar ben Arach. He [Rabbi Johanan] used to list their outstanding virtues: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which loses not a drop; Rabbi Joshua ben Hananiah happy is the woman that gave birth to him; Rabbi Yose, the priest, is a pious man; Rabbi Simeon ben Nethaneel is one that fears sin, And Rabbi Eleazar ben Arach is like a spring that [ever] gathers force. He [Rabbi Yohanan] used to say: if all the sages of Israel were on one scale of the balance and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus on the other scale, he would outweigh them all. Abba Shaul said in his name: if all the sages of Israel were on one scale of the balance, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus also with them, and Rabbi Eleazar ben Arach on the other scale, he would outweigh them all.

נכון שזה קל יותר לקריאה, ומונגש?
אבל שווה אולי לעצור ולשאול - האם אפשר שאנחנו יותר מדי מנגישים, מסבירים במילים שלנו, מתווכים...? האם לא נכון יותר מצידנו לתת לתלמידות ולתלמידים כלים שבעזרתם הם יצליחו לפענח את הטקסט גם בצורתו המקורית?
2. אחרי שלימדתי את תלמידיי לשאול שאלות, הנה יישומים אפשריים בכיתה:
א. המטלה אחרי הלימוד היא לשאול 6 שאלות, ולענות על שלוש או ארבע מתוכן, לבחירתם.
ב. אוספים את כל שאלות התלמידים (למשל בקובץ שיתופי, או בדף שיתופי בספריא), והתלמידים בוחרים ביחד את שמונה (נגיד) השאלות הטובות ביותר. שאלות אלו ירכיבו את המבחן שלהם. הרי אם מוסכם שֶׁאֵלוּ הדברים שצריך לדעת, לשֵם מה להפתיע אותם בשאלות אחרות במבחן?
ג. נתתי אפשרות לתלמידים לשלוח לי שאלות למבחן. נגיד, עד שתי שאלות מתוך המבחן, יהיו שאלות שהם חיברו. הם שולחים לי אותן למייל, אני מאשר אותן במייל חוזר. ואז, בבחינה, הם מקבלים את שתי השאלות שהם כתבו בעצמם, מוצמדות לשאלון הבחינה שלהם. בזמן המבחן הם יכולים לבחור אילו שאלות להחליף בשאלות שהם חיברו, או שלא להשתמש בהן כלל, זה לבחירתם.
נסו את הפריבילגיה יוצאת-הדופן הזו, ותראו עד כמה קשה לתלמידות ולתלמידים לחרוג ממה שאילפנו אותם, ולשאול בעצמם. זה מצער ממש... אבל אסור להתייאש!