14. אגדות החורבן - שיעור וחזרה - חלק ב': תרנגולים ועצים

זהו החלק השני של השיעור העוסק באגדות החורבן שמסכת גטין (למעבר לחלק הראשון לחצו כאן). בחלק הזה נכיר שני סיפורים קצרים. הם יהיו מעט מוזרים יותר מהסיפור על קמצא ובר קמצא שפגשנו בחלק הראשון, ויהיה בהם, בעיקר בראשון, מרכיב חזק יותר של נס ואגדה. הנה הסיפור הראשון:

גיטין נ״ז א:ו׳-ט׳

אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא -
דהוו נהיגי כי הוו מפקי חתנא וכלתא, מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא, כלומר: פרו ורבו כתרנגולים.

יומא חד הוה קא חליף גונדא דרומאי, שקלינהו מינייהו.

נפלו עלייהו מחונהו.
אתו אמרו ליה לקיסר: מרדו בך יהודאי! אתא עלייהו.
הוה בהו ההוא בר דרומא דהוה קפיץ מילא וקטיל בהו.
שקליה קיסר לתאגיה ואותביה אארעא. אמר: ריבוניה דעלמא כוליה, אי ניחא לך לא תמסריה לההוא גברא לדידיה ולמלכותיה בידיה דחד גברא!
אכשליה פומיה לבר דרומא ואמר (תהלים ס, יב) "הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו".

(ומעירים חכמים:) דוד נמי אמר הכי!

דוד אתמוהי קא מתמה.

על (בר דרומא) לבית הכסא. אתא דרקונא, שמטיה לכרכשיה ונח נפשיה.
אמר (הקיסר): הואיל ואיתרחיש לי ניסא, הא זימנא אישבקינהו.
שבקינהו ואזל.

איזדקור ואכלו ושתו, ואדליקו שרגי עד דאיתחזי בליונא דגושפנקא ברחוק מילא.

אמר (הקיסר): מיחדא קא חדו בי יהודאי!

הדר אתא עלייהו.

Gittin 57a:6-9

§ It was previously mentioned (55b) that the place known as the King’s Mountain [Tur Malka] was destroyed on account of a rooster and a hen. The details of what happened are as follows: It was customary in that place that when they would lead a bride and groom to their wedding, they would take out a rooster and a hen before them, as if to say in the manner of a good omen: Be fruitful and multiply like chickens. One day a troop [gunda] of Roman soldiers passed by there while a wedding was taking place and took the rooster and hen from them. The residents of the city fell upon them and beat them. The soldiers came and said to the emperor: The Jews have rebelled against you. The emperor then came against them in war. Among the residents of the King’s Mountain there was a certain man named bar Deroma who could jump the distance of a mil, and he killed many of the Romans, who were powerless to stand up against him. The emperor then took his crown and set it on the ground as a sign of mourning. He said: Master of the Universe, if it is pleasing to You, do not give over that man, a euphemism for himself, and his kingdom into the hands of only one man. In the end it was the words issuing from his own mouth that caused bar Deroma to stumble, as he uttered this verse in complaint against God: “Have You not rejected us, O God, so that You go not forth, O God, with our hosts?” (Psalms 60:12). The Gemara asks: But did not David also say this? The Gemara answers: David uttered these words as a question, wondering whether they were true, whereas bar Deroma pronounced them as a statement of fact. The Gemara recounts what happened to bar Deroma: He entered an outhouse, a snake came and eviscerated him, and he died. The emperor said: Since a miracle was performed for me, as I had no part in bar Deroma’s death, I will let the rest of the people be this time and take no further action against them. He let them be and went on his way. They leapt about, ate, drank, and lit so many candles in celebration that the image [bilyona] imprinted on a seal [gushpanka] was visible from a distance of a mil. The emperor then said: The Jews are rejoicing over me. So he went back and came against them.

זהו הסיפור הראשון, שהוא מוזר לכל הדעות, ובשונה מהסיפור על קמצא ובר קמצא, לא לגמרי ברורה ממנו התשובה לשאלה: מה גרם לחורבן? על מה חרבה הארץ?
הסברים נוספים, וניסיון לענות על השאלה הזו, בסרטון:

הסיפור השני קצר יותר, וגם מעט יותר פשוט:

גיטין נ״ז א:כ״א

אשקא דריספק חריב ביתר -
דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא, ינוקתא - שתלי תורניתא, וכי הוו מינסבי - קייצי להו ועבדו גננא.
יומא חד הוה קא חלפא ברתיה דקיסר.
אתבר שקא דריספק.
קצו ארזא ועיילו לה.
אתו נפול עלייהו מחונהו.
אתו אמרו ליה לקיסר: מרדו בך יהודאי!

אתא עלייהו.

Gittin 57a:21

§ It was stated earlier that the city of Beitar was destroyed on account of a shaft from a carriage. The Gemara explains that it was customary in Beitar that when a boy was born they would plant a cedar tree and when a girl was born they would plant a cypress [tornita]. And when they would later marry each other they would cut down these trees and construct a wedding canopy for them with their branches. One day the emperor’s daughter passed by there and the shaft of the carriage in which she was riding broke. Her attendants chopped down a cedar from among those trees and brought it to her. Owing to the importance that they attached to their custom, the residents of Beitar came and fell upon them and beat them. The attendants came and said to the emperor: The Jews have rebelled against you. The emperor then came against them in war.

מה הרעיון של הסיפור הזה, ומה הקשר שלו לסיפור שקודם לו? גם על כך אנסה לענות בסרטון: