זוהי הסוגיה האחרונה בפרק "דרכי שלום ומידת חסידות", והאמת היא שהחלק שבה שעוסק במידת חסידות - הורד ממנה (עמ' 91-90, לסקרנים ולסקרניות). מה שנשאר לנו הוא להכיר את מושג האונאה, להיזכר במושג השולחני (שבו עסקנו בסוגיית "מראה דינר לשולחני" - זוכרים? - כאן), וכן להכיר את התרעומת, ככלי של הפעלת לחץ חברתי. מוכנים/ות? בואו נתחיל:
(יד) וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
(יז) וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
(משנה ג')
1. הָאוֹנָאָה - אַרְבָּעָה כֶסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶסֶף לַסֶּלַע - (כלומר) שְׁתוּת לַמִּקָּח.
2. עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר?
עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ.
3. הוֹרָה רַבִּי טַרְפוֹן בְּלוֹד: הָאוֹנָאָה - שְׁמוֹנָה כֶּסֶף לַסֶּלַע (כלומר) שְׁלִישׁ לַמִּקָּח,
וְשָׂמְחוּ תַגָּרֵי לוֹד.
4. אָמַר לָהֶם: כָּל הַיּוֹם מֻתָּר לְהַחֲזִיר.
אָמְרוּ לוֹ: יַנִּיחַ לָנוּ רַבִּי טַרְפוֹן בִּמְקוֹמֵנוּ,
וְחָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים.
(משנה ה')
5. כַּמָּה תְהֵא הַסֶּלַע חֲסֵרָה וְלֹא יְהֵא בָּהּ אוֹנָאָה?
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַרְבָּעָה אִסָּרִין, אִסָּר לְדִינָר (1/24).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה פֻנְדְּיוֹנוֹת, פֻּנְדְּיוֹן לְדִינָר (1/12).
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁמֹנָה פֻנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פֻנְדְּיוֹנוֹת לְדִינָר (1/6)
(3) Fraud is an overcharge of 4 pieces of silver out of 24 pieces of silver, which make up a sela, one-sixth of the purchase price. Until what time may [he that is defrauded] retract [the sale]? Until he [has time] to show [his purchase] to a merchant or to his kinsman. Rabbi Tarfon gave instruction in Lud: “Fraud is an overcharge of 8 pieces of silver to the seller, a third of the purchase price”, and the merchants of Lod celebrated. He said to them: “He may retract any time within a whole day.” They said to him: “Leave us as we were, Rabbi Tarfon”, and they reverted to the teaching of the Sages.
(4) Both the buyer and the seller are subject to the law of fraud. Just as the ordinary person is subject to the law of fraud so too is the merchant. Rabbi Judah said: “The law of fraud does not apply to the merchant.” He who has been subjected to [fraud] has the upper hand: if he wants he may say to him, “Give me back my money or give me back the amount you defrauded me.”
(5) How much may be missing from a sela and still not fall within the rule of fraud? Rabbi Meir says: “Four issars, one issar per dinar.” Rabbi Judah says: “Four pondions, one pondion per dinar.” Rabbi Shimon says: “Eight pondions, two pondions per dinar.”
(6) Until when may he [that is defrauded] return the coin? In large towns until he has had time to show it to a money-changer. In villages until the Sabbath eve. If he [that had given the coin] recognized it, even after twelve months he should accept it [in return], but [if he does not accept it the one who received it] only has a cause for complaint [against him]. And it is permitted to use it for redeeming the Second Tithe without concern, for [he who would not receive it] is but only a cheapskate.
1. רש"י: מעשרים וארבעה כסף לסלע - אם היה המקח בדמי הסלע, שהוא עשרים וארבע מעות, דהשתא הויא אונאה שתות למקח, חייב להשיב לו כל אונאתו, ארבעה כסף.
3. רש"י: ושמחו תגרי לוד - שהיו בקיאין בסחורה ומוכרין ביוקר.
5. רש"י: כמה תהא הסלע חסרה - מטבע היוצא, ותמיד הוא שוחק וחסר. כמה תחסר, ואם הוציאה לא תהא אונאה.
(משנה ו')
6. עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר?
בַּכְּרַכִּים - עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְשֻׁלְחָנִי,
וּבַכְּפָרִים - עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת.
7. אִם הָיָה מַכִּירָהּ, אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ - מְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ,
וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַרְעֹמֶת. [...]
(6) Until when may he [that is defrauded] return the coin? In large towns until he has had time to show it to a money-changer. In villages until the Sabbath eve. If he [that had given the coin] recognized it, even after twelve months he should accept it [in return], but [if he does not accept it the one who received it] only has a cause for complaint [against him]. And it is permitted to use it for redeeming the Second Tithe without concern, for [he who would not receive it] is but only a cheapskate.
רש"י:
6. בכרכים - שיש שם שולחני, עד כדי שיראה לשולחני.
6. בכפרים - שאין שם שולחני.
6. עד ערבי שבתות - שבא להוציאה בערב שבת לסעודת שבת, אז ידע אם יוכל להוציאה ויקבלוה ממנו.
7. ואם היה - הנותן מַכִּירָהּ.