מהי ה'יציאת מצרים' שלך?

"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", אומר לנו בהגדה רבן גמליאל. אבל כיצד אפשר לעשות זאת?

איך אנחנו יכולים לחוות ולהרגיש קשר לאירוע שהתרחש לפני אלפי שנים?

בלימוד זה נתבונן בשלוש קבוצות של אנשים ובאופן שבו הם חוו הן את הקשר לשעבוד והן את הקשר לחירות.

בסיום הלימוד תוכלו גם אתם לגלות את הקשר האישי שלכם לסיפור יציאת מצרים.

התנועה האפרו־אמריקאית לזכויות האזרח

בשנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20 הובילה התנועה האפרו־אמריקאית לזכויות האזרח מאבק לשוויון הזכויות של השחורים בארצות הברית. הדמות המרכזית בתנועה זו היה מרטין לותר קינג (ג'וניור), שפעמים רבות שילב בנאומיו דימויים ופסוקים מן התנ"ך. דבריו של משה העומד לפני פרעה ואומר לו "שלח את עמי"! שימשו השראה לשני המאבקים של השחורים בארצות הברית: גם למאבק לשחרור העבדים וביטול העבדות באמצע המאה ה־19 וגם מאבק לשוויון הזכויות במאה ה־20.

על בסיס הפסוק מחומש שמות נכתב בשנות ה־50 של המאה ה־19 שיר שנפוץ מאוד בארצות הברית, בעולם כולו וגם בישראל. את השיר כתבו העבדים השחורים, וכעבור מאה שנה הוא הושר בעצרות ובהפגנות במאבק לשוויון הזכויות.

הקשיבו לשירים באנגלית ובעברית אגב קריאת המילים וענו על השאלות:

• מדוע סיפור יציאת מצרים היה משמעותי עבור השחורים בארצות הברית?

• השיר תורגם לעברית. מה לדעתכם הסיבה לתרגום שלו?

• איזה ביצוע אתם מעדיפים, באנגלית או בעברית, ומדוע?

• כיצד לדעתכם השיר קשור לאמירתו של רבן גמליאל?

• האם הייתם רוצים לשיר את השיר בליל הסדר?

המאבק לשחרור אסירי ציון בברית המועצות

במשך שנים רבות אסרו השלטונות בברית המועצות על היהודים לצאת מתחומיה כדי לעלות לארץ ישראל או להגר לארצות אחרות ומנעו מהם את האפשרות לקיים את מצוות הדת ולשמור על המסורת היהודית. יהודים שהפרו את האיסורים האלה נאסרו, ולעיתים אף עונו והוגלו לאזורים נידחים ברחבי ברית המועצות.
בשנות ה־60 של המאה ה־20 החל מאבק בין־לאומי לשחרורם של יהודי ברית המועצות בכלל ואסירי ציון בפרט, והוא נמשך עד שנת 1991, שבה התמוטט המשטר הסובייטי ונפל 'מסך הברזל'. במאבק זה היו שותפים יהודים בישראל ובכל העולם. הם ארגנו הפגנות ועצרות מחאה שבהן הם תבעו ממדינות העולם החופשי ליצור לחץ כבד על ברית המועצות כדי שתשחרר את האסירים.

סיפור יציאת מצרים שימש השראה למאבק לשחרור אסירי ציון, והפסוק "שלח את עמי"! היה לסמל המאבק. רבים נהגו בשנים ההן להשאיר כיסא ריק ליד שולחן הסדר כדי להזכיר את אסירי ציון ולהתפלל לשחרורם.

צפו בסרטון הבא, שבו נתן שרנסקי מספר על המאסר, המאבק והתקווה לחופש.

התצלומים האלה צולמו בשנת 1969 בעצרת לשחרור אסירי ציון בתל אביב.

התצלומים הם מאוספי הספרייה הלאומית.

התבוננו בתצלומים וענו על השאלות המצורפות.

• מה מרשים אתכם בתצלום של העצרת?

• מיהי הדמות שנואמת בתצלום השני, ומה היה תפקידה?

• מה כתבו בשלטים שבמשתתפים בעצרת נושאים?

• מדוע לדעתכם נבחרו המשפטים האלה?

כרזה– שלח את עמי

כרזה שפרסמה מועצת תנועות הנוער בישראל.
הכרזה היא מאוספי הספרייה הלאומית.

התבוננו בכרזה וענו על השאלות:

שלח את עמי, מועצת תנועות הנוער בישראל

מאוספי הספרייה הלאומית

• מהו הרושם הראשוני שלכם מן הכרזה?

• מהו המסר של הכרזה?

• איך העיצוב של הכרזה מעמיק את המסר (הצבע, הציור במרכז הכרזה, הסמל)?

• האם לדעתכם הכרזה משרתת את המטרה שלשמה נוצרה?

מודעה – למען יהודי ברית המועצות
מודעה שפורסמה בערב פסח בשנת 1969 ובה בקשה לזכור ולהזכיר את המאבק לשחרור אסירי ציון.

המודעה היא מאוספי הספרייה הלאומית.

קראו את המודעה ואת הציטוטים מספר דברים ומן ההגדה וענו על השאלות המצורפות.

למען יהודי ברית המועצות, 1969

מאוספי הספרייה הלאומית

תרגום לעברית:

זה הוא לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.

כל מי שרעב – יבוא ויאכל, כל מי שצריך – יבוא וישתתף בסעודת הפסח.

השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל.

השנה אנו עבדים, לשנה הבאה בני חורין.

• מהו לחם עוני, ומה הוא מייצג?

• מה הקשר בין מצה ובין המאבק לשחרור אסירי ציון?

• מי לדעתכם קהל היעד של המודעה?

• מה המודעה מבקשת מקוראיה לעשות?

• מדוע פסח הוא מועד שמתאים להזכיר בו את אסירי ציון בברית המועצות?

• כיצד המודעה מחזקת את האופן שבו משתתפי הסדר רואים את עצמם כאילו יצאו ממצרים?

• כיצד דברי חז"ל 'כל ישראל ערבים זה בזה' באים לידי ביטוי במודעה?

התנועה הציונית

סיפור יציאת מצרים שימש מקור השראה גם לתנועה הציונית.

כמו בני ישראל, גם חברי התנועה הציונית עזבו את ארצות הגולה ויצאו למסע ומאבק למען שיבת העם היהודי לארץ ישראל.

גלויה – פסח, אפרים משה ליליין

את הגלויה הזו, יצר האומן היהודי אפרים משה ליליין, והיא פורסמה בקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901 .
ליליין היה פעיל בתנועה הציונית ונודע כ"אומן הציוני הראשון".
הגלויה היא מאוספי הספרייה הלאומית.
התבוננו בגלויה וענו על השאלות.

פסח, גלויה מאת אפרים משה ליליין

מאוספי הספרייה הלאומית

• מהו המקום שהגלויה מתארת?

• תארו את האדם שבגלויה. מה הוא לובש? מהי ההבעה שעל פניו?

• את מי האדם שבגלויה מייצג?

• מה כתוב בתוך השמש?

• מהו לדעתכם המסר של הגלויה?

• כיצד האומן משתמש בסיפור יציאת מצרים כדי להעביר מסר ציוני?

מבט אל עצמנו

עסקנו בשלוש תנועות חברתיות (התנועה האפרו־אמריקאית לשוויון זכויות, התנועה לשחרור אסירי ציון והתנועה הציונית) שמצאו בסיפור יציאת מצרים בסיס והשראה לפעילותן.

למדנו את המקור מההגדה של פסח המחייב כל אדם להרגיש כאילו הוא עצמו היה ביציאת מצרים.

• האם בסיפור המשפחה שלכם יש סיפור המבטא יציאה לחירות? מהו?

• אם אין סיפור כזה במשפחה שלכם, האם יש סיפור שאתם מכירים שיכול לעזור לכם להרגיש את היציאה משעבוד לחירות?

• עבדות איננה מציאות פיזית בלבד – אפשר להיות משועבד לעבודה, לכסף או לדימוי חברתי. האם יש בחייכם דבר שהייתם רוצים להשתחרר מהשעבוד לו?

• האם יש לכם רעיון כיצד אפשר להרגיש חופשיים יותר?

הזמנה ליצירה

• נסו לצייר ציור בהשראת הגלויה של אפרים משה ליליין. אפשר להציע רקע אחר המתאים לאירועים בימינו או לחשוב על דמות אחרת במרכז הגלויה.

• ראיינו אדם במשפחה שלכם שהשתתף באחת מן התנועות שעסקנו בהן בלימוד זה.

• ראיינו אדם במשפחה שלכם שעזב את הארץ שנולד בה ובכך יצא לחופשי.

• נסו למצוא מקרה אחר שבו סיפור יציאת מצרים תמך במטרה או במאבק חברתי. כתבו כתבה על אירוע זה.

• כתבו פסקה המתארת את מה שגורם לכם להרגיש בני חורין, ואם תרצו, תוכלו להקריאה בליל הסדר.