כל מי שירצה יבוא ויטול Anyone Who Wants, Come and Take It

האם התורה נגישה לכולם?

?Is the Torah Accessible to Everyone


מקורות על נגישות

Sources on Accessibility

תָּנָא אוֹתוֹ הַיּוֹם, סִלְּקוּהוּ לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח וְנִתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לַתַּלְמִידִים לִיכָּנֵס. שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כׇּל תַּלְמִיד שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. הַהוּא יוֹמָא אִתּוֹסְפוּ כַּמָּה סַפְסַלֵּי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגִי בַּהּ אַבָּא יוֹסֵף בֶּן דּוֹסְתַּאי וְרַבָּנַן. חַד אָמַר: אִתּוֹסְפוּ אַרְבַּע מְאָה סַפְסַלֵּי. וְחַד אָמַר: שְׁבַע מְאָה סַפְסַלֵּי. הֲוָה קָא חָלְשָׁה דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר: דִּלְמָא חַס וְשָׁלוֹם מָנַעְתִּי תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. אַחְזוֹ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ חַצְבֵי חִיוָּרֵי דְּמַלְיִין קִטְמָא. וְלָא הִיא, הַהִיא לְיַתּוֹבֵי דַּעְתֵּיהּ, הוּא דְּאַחְזוֹ לֵיהּ. תָּנָא: עֵדֻיוֹת בּוֹ בַּיּוֹם נִשְׁנֵית. וְכׇל הֵיכָא דְּאָמְרִינַן ״בּוֹ בַּיּוֹם״, הַהוּא יוֹמָא הֲוָה. וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא פֵּירְשׁוּהָ. וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת.

It was taught: On that day that they removed Rabban Gamliel from his position and appointed Rabbi Elazar ben Azarya in his place, there was also a fundamental change in the general approach of the study hall as they dismissed the guard at the door and permission was granted to the students to enter. Instead of Rabban Gamliel’s selective approach that asserted that the students must be screened before accepting them into the study hall, the new approach asserted that anyone who seeks to study should be given opportunity to do so. As Rabban Gamliel would proclaim and say: Any student whose inside, his thoughts and feelings, are not like his outside, i.e., his conduct and his character traits are lacking, will not enter the study hall. The Gemara relates: On that day several benches were added to the study hall to accommodate the numerous students. Rabbi Yoḥanan said: Abba Yosef ben Dostai and the Rabbis disputed this matter. One said: Four hundred benches were added to the study hall. And one said: Seven hundred benches were added to the study hall. When he saw the tremendous growth in the number of students, Rabban Gamliel was disheartened. He said: Perhaps, Heaven forbid, I prevented Israel from engaging in Torah study. They showed him in his dream white jugs filled with ashes alluding to the fact that the additional students were worthless idlers. The Gemara comments: That is not the case, but that dream was shown to him to ease his mind so that he would not feel bad. It was taught: There is a tradition that tractate Eduyyot was taught that day. And everywhere in the Mishna or in a baraita that they say: On that day, it is referring to that day. There was no halakha whose ruling was pending in the study hall that they did not explain and arrive at a practical halakhic conclusion. And even Rabban Gamliel did not avoid the study hall for even one moment, as he held no grudge against those who removed him from office and he participated in the halakhic discourse in the study hall as one of the Sages.
בִּשְׁלשָׁה כְּתָרִים נִכְתְּרוּ יִשְׂרָאֵל. כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת. כֶּתֶר כְּהֻנָּה זָכָה בּוֹ אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה יג) "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם". כֶּתֶר מַלְכוּת זָכָה בּוֹ דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פט לז) "זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי". כֶּתֶר תּוֹרָה הֲרֵי מֻנָּח וְעוֹמֵד וּמוּכָן לְכָל יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג ד) "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וְיִטּל. שֶׁמָּא תֹּאמַר שֶׁאוֹתָם הַכְּתָרִים גְּדוֹלִים מִכֶּתֶר תּוֹרָה. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (משלי ח טו) "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק" (משלי ח טז) "בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ". הָא לָמַדְתָּ שֶׁכֶּתֶר תּוֹרָה גָּדוֹל מִשְּׁנֵיהֶם:
The people of Israel were crowned with three crowns: the crown of Torah, the crown of priesthood and the crown of sovereignty. The crown of priesthood was acquired by Aaron, even as it is said: "And it shall be unto him, and to his seed after him, the covenant of everlasting priesthood" (Num. 25.13); the crown of sovereignty was acquired by David, even as it is said: "His seed shall endure forever, and his throne as the sun before Me" (Psalms 89.37); but the crown of the Torah, behold it, there it lies ready within the grasp of all Israel, even as it is said: "Moses commanded us a Law, an inheritance of the congregation of Jacob" (Deut. 33.4), Whosoever wants it may come and take it. Peradventure, you will say that those other two crowns are greater than the crown of the Torah, behold, it is said: "By Me kings reign, and princes decree justice; by Me princes rule" (Prov. 8. 13–14), herefrom be instructed that the crown of the Torah is greater than both of the others.1Yoma, 72a; Gittin, 62a. G.

חורב, תלמוד תורה

האמור תאמר: האם מלומד אני? האם הנני איש שתורתו אומנתו? האם יסכן לימוד התורה בעד מצבי בתבל? אבל הגידה נא, האם נולדת בתבל בגלל היות סוחר, אומן, חרש, מלומד, או בעל מצב אחר ממצבי חברת האדם? האם לא נולדת ולא נועדת ביחוד להיות איש ישראל? האם המצב הוא הכי נכבד בחיים?...לחיות רק על המצב ולשכוח, כי אמנם לא המצב יעשה ויכונן את עצמות האדם, רק התכונה שלו, איך יהיה ויחיה האדם במצבו ועל ידי המצב שלו, רק זה הוא ערך האדם וכבודו החופף עליו...ואתה רק אז תוכל למלאות את תעודת ישראל, אם רוחך יהיה מלא מאור רוח תורה...הן היא התורה קרובה אליך מאד ודבקה היא עם הדיבור של רוחך, בפיך ועם רגש לבבך, בעוד, הלא היא תורת החיים ותכלכל את כללי החיים, שעליך ללמוד ולשנן...עליך ללמוד ובעד המעשה 'לעשות את כל דברי התורה.' ללמוד מהתורה את החיים, את חיי עצמך...כל רגע כאן בקיום מביא איתו איזהשהו תפקיד שעליו רק התורה יכולה להאיר אותו...על בנות ישראל גם כן החובה ללמוד את תוכן התורה שבכתב והחובות המוטלים על בת ישראל..ובכל עת תמיד על ידי עלמות ואמהות ישראל יראות ד' ביקרת רוחן ובתומת לבבן נוכל לכונן רוח נעלה וחיים טהורים בישראל על מוסדות נאמנים מחדש.

Horeb, Study of Torah

You say, ‘Am I then a scholar? Is the study of the law meant for one of my condition?’ But have you been born into the world to be a merchant, an artist, a scholar, or to belong to any other station? Have you not been born solely to be an Israelite, and is not your station the most indifferent thing in life?...Will you forget that it is not the position which makes the man, but that man’s behavior in the position and with the position that alone makes the man?...you can fulfill this task only if your soul is enlightened by the spirit of the law… It lies quite close to you, like the thought of your mind and the prompting of your heart, for it is your way of life that you have to learn…you must study in order to practice. You must aim at learning from the law a way of life, which is its true teaching...every moment here of one’s being brings with it some duty on which the Torah alone can enlighten one...No less should Israel's daughters learn the content of the Written Law and the duties which they have to perform in their lifetime...It is by the pious maidens and mothers of Israel that the Jewish spirit and Jewish life can and will again be revived.

מוסר הלכתי, רב יוסף דוב סולובייצ'יק

אפילו הפשוט, שיכולת האינטלקטואלית שלו מוגבל, הוא כפוף להגיב לאתגר התורה, אל המסר שנמסר לו, למרות שהוא עדיין בלתי מובן. העד הדתי, ההתרוממות הנפש, החוויה הגאולה, הזינוק הרגשי, האדם ללא השכלה יכול להרגיש אותם באותו רמה כמו האדם המתורבת ומלומד...מעמד נחות, כוחות אינטלקטואליים מוגבלות, רקע משפחתי ירוד, ואפילו שחיתות מוסרי אינם שוללים ממנו הזכות הבסיסי הזאת, שהיא בלתי ניתנת לערעור כמו הזכות לחיות. שום רשות אנושית לא יכולה לגנות אדם לחיים של בורות.

Halachic Morality, Rav Y.D. Soloveitchik

Even the simpleton, whose capacity in an intellectual sense is limited, is subject to responding to the Torah challenge, to the message delivered to him, though it remains incomprehensible. The religious tremor, the uplifting of the soul, the redeeming experience, the emotional leap, may be felt by the uneducated as much as by the cultured and scholarly…One’s low station in life, limited intellectual powers, poor family background, and even moral turpitude do not deprive him of this basic right, which is as inalienable as the right to exist. No human authority must condemn an individual to a life of ignorance.

מקורות על אי-נגישות

Sources on Inaccessibility

וְלָ֤רָשָׁ֨ע ׀ אָ֘מַ֤ר אֱלֹהִ֗ים מַה־לְּ֭ךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִֽיךָ׃

And to the wicked, God said: “Who are you to recite My laws, and mouth the terms of My covenant,

ולרשע אמר כו' - וכל המזמור דברי כבושין הן לנאספים לעזרה למצות החג ושמחים שמחת החג ומוכיחם מה לך לספר חקי כלומר למה לך לבא לבית זה עם שאר עמי אם אינך חוזר בתשובה ובאותו מזמור כתיב זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך על שחג הסוכות זמן בל תאחר הוא לשלש רגלים כסדרן וסוף המזמור זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו וגו':
אֵין מְלַמְּדִין תּוֹרָה אֶלָּא לְתַלְמִיד הָגוּן נָאֶה בְּמַעֲשָׂיו. אוֹ לְתָם. אֲבָל אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה מַחְזִירִין אוֹתוֹ לַמּוּטָב וּמַנְהִיגִין אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ זָרַק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו ח) "כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד". וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג לה) "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ". וְכֵן הָרַב שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה אַף עַל פִּי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וְכָל הָעָם צְרִיכִין לוֹ אֵין מִתְלַמְּדִין מִמֶּנּוּ עַד שׁוּבוֹ לַמּוּטָב. שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב ז) "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא". אָמְרוּ חֲכָמִים אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ אִם לָאו אַל יְבַקְּשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ:
No instructions in the Torah should be given to any but a fit student of proper conduct, or to one indifferently known; but if one followed a way which is not good, we first must bring him back to goodness and lead him in the path of righteousness and scrutinize him, after which we may admit him to the Beth Hamedrash and give him instructions. The sages said: "He who instructs an unfit disciple is likened unto one who serves Mercury by casting a stone upon him, as it is said: "As a small stone in a heap of stones, so is he that giveth honor to a fool'" (Prov. 26.8; Hullin, 133a). There is no honor save in the Torah as it is said: "The wise shall inherit honor" (Prov. 3.35). Likewise, a Rabbi who does not follow the good way, though he be a great scholar and all of the people stand in need of him no instruction should be received from him until his return to goodness, as it is said: "For the priests' lips should keep knowledge and they should seek the Law at his mouth; for he is the messenger of the Lord of Hosts" (Mal. 2.7). Thereupon the sages said: "If the Rabbi be like unto the messenger of the Lord of Hosts then shall they seek the Law at his mouth, if not, they shall not seek the Law at his mouth."1Ta’anit, 7b; Mo’ed Katan, 16a; Makkot, 10b. C. G.

מה המצב של נגישות התורה במציאות?



What's the accessibility of the Torah like in reality?


השגשוג של תלמידים להט"בים, רב הראשי אפרים מארביס

בחיפוש אחר הצרכים שלהם, צריכים להכניס מדיניות התנהגות חזקות שיאפשרו לכל התלמידים לממש את הפוטנציאל שלהם בלי בריונות, אפליה, ופחד. להט"בים צעירים הם ממש פציע לבריונות ופגיעה, גם כן ילדים של הורים להט"ביים. זה ממש חשוב שלכל אנשי צוות יהיו הידע, מיומנות, ובטחון כדי לענות על הצרכים של התלמידים האלה ומשפחתם, לתת תמיכה והדרכה במסגרת תורתי. בתי ספר דתיים התקשו להתיחס עם נושאים להט"ביים. כמה שזה מאתגר, וזה מאתגר במיוחד, אני מאמין שלכשול לענות על זה זה ביטול על האחריות שלנו לד' ולילדנו:

The Wellbeing of LGBT+ Pupils, Chief Rabbi Ephraim Mirvis

In seeking to meet their needs, we must introduce robust behaviour policies that will enable all students to achieve their potential, free from bullying, discrimination and fear. Young LGBT+ people are particularly vulnerable to bullying and harm, as are children of LGBT+ parents. It is of great importance that all members of staff should have the knowledge, skills and confidence to address the needs of these pupils and their families, providing support and guidance in a Torah framework. Orthodox schools have understandably found it difficult to engage with LGBT+ issues. As challenging as the task might be, and it is exceptionally challenging, I believe that failure to address it at all amounts to an abrogation of our responsibility to the Almighty and to our children.

If Only Things had Been Different

The combination of proactively supportive teachers and a decent education would have solved a lot of issues. However, LGBT+ teachers remaining closeted, and straight teachers either referring to LGBT+ people in a derogatory way, or remaining silent prevented this from happening

Looking at Jewish schools today, I wonder to myself whether I would have the courage to come out if I was a student. I’m comfortable speaking about my identity in the public arena, and have spent years making myself vulnerable in order to move the conversation forwards, yet school is a completely different kettle of fish. And I think that if I am being brutally honest with myself, I would probably pretend to be straight all over again.


האם התורה נוקשה או פלורליסטי?



Is the Torah rigid or pluralistic?


אמר רבי אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים הן והלכה כבית הלל
Rabbi Abba said that Shmuel said: For three years Beit Shammai and Beit Hillel disagreed. These said: The halakha is in accordance with our opinion, and these said: The halakha is in accordance with our opinion. Ultimately, a Divine Voice emerged and proclaimed: Both these and those are the words of the living God. However, the halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel.

Former Students in “The Wellbeing of LGBT+ Pupils”

“One of my teachers, not knowing I am gay, made a throwaway remark that stayed with me, and hurt a lot. He said: I’d sit shiva for my son if he came out.” “One of the things I really appreciated was when a Rabbi spoke to me and just said: ‘I’m here, I’m going to listen. I don’t have all the answers on this, so I just want to listen and understand how this is for you.’ That meant a lot to me. It felt like he showed a lot of humility, was being honest and cared about me. There are a lot of knotty areas and sometimes just acknowledging that and showing that you are aware of the impact makes a huge difference.”

(א) ולא אתה רשאי לכתוב תורה שבעל פה. כבר נתנו טעם בפרק שני דעירובין (כא ע"ב) למה לא הותר לכתוב תורה שבעל פה, מפני שאין קץ וסוף לתורה שבעל פה, כדכתיב (קהלת יב, יב) "עשות ספרים הרבה אין קץ", ולא כתבה התורה אלא דבר ששייך אליו כתיבה, דכל דבר שנכתב הוא משוער ומוגבל, וזה מה שנכתב, ודבר שבעצמו אין לו קץ וסוף - נהגה עמו התורה כמו שהוא ראוי, שלא יהיה נגבל ומשוער ונכתב כלל בתורה, וזהו ענין שנאסר לכתוב תורה שבעל פה, וזולת זה מן הפירושים אינם כלל: