לימוד זה עוסק במקומו של לימוד התורה: היכן הלימוד מתקיים, מה המחלוקות לגבי שאלה זו, ומה הסיבות לכל עמדה.
המקור הראשון הוא ממסכת מועד קטן, הסיפור מופיע בתוך ברצף כללי שמדבר על מצוות נידוי של אנשים משלל סיבות. הסיפור שלנו מגיע על רקע נידוי בשל חוסר הקשבה לדברי חכמים.
למדו את הסיפור וחשבו על השאלות המופיעות בסופו.
*לביאור שטיינזלץ על הגמרא: לחצו על המקור לפתיחת התפריט בצד, ופתחו את הביאור תחת ''פירושים''.
שוב פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק.
מאי דרש? (שיר השירים ז, ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים
מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר.
יצא רבי חייא ושנה לשני בני אחיו בשוק לרב ולרבה בר בר חנה.
שמע ר' איקפד
אתא ר' חייא לאיתחזויי ליה א"ל עייא מי קורא לך בחוץ
ידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין
ביום תלתין שלח ליה תא
הדר שלח ליה דלא ליתי
מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר?
מעיקרא סבר מקצת היום ככולו ולבסוף סבר לא אמרינן מקצת היום ככולו
לסוף אתא
אמר ליה: אמאי אתית?
אמר ליה: דשלח לי מר דליתי
והא שלחי לך דלא תיתי
אמר ליה: זה ראיתי וזה לא ראיתי
קרי עליה: (משלי טז, ז) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו
מאי טעמט עבד מר הכי?
אמר ליה: דכתיב (משלי א, כ) חכמות בחוץ תרונה
אמר ליה: אם קרית לא שנית ואם שנית לא שילשת ואם שילשת לא פירשו לך חכמות בחוץ תרונה כדרבא דאמר רבא כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ
והא כתיב: (ישעיהו מח, טז) לא מראש בסתר דברתי
ההוא ביומי דכלה
ור' חייא האי חמוקי ירכיך מאי עביד לה? מוקי לה בצדקה ובגמילות חסדים
אלמא נזיפה דידהו תלתין יומין?
נזיפת נשיא שאני
- מה דעתכם על הסיפור? עם איזה מהדמויות הזדהיתם? מדוע?
- היכן יש ללמוד את התורה, בשוק או בבית המדרש?
- למה לדעתכם, יש עניין להתפלל במקום שיש בו חלונות? מה החלון תורם לתפילה?
עין אי"ה על ברכות לד עמוד ב, עמוד 168
התפילה היא אמנם עבודה מתיחדת בנפש המתפלל, אבל התנאי ההכרחי לההשלמה שתפעול על המתפלל, הוא ידיעתו השלמה בערכו אל כל העולם החיצון, אז יפעול שלמות נאה על עצמו וזולתו. אבל מי שההתיחדות בעבודתו המיוחדת תביאהו להפרד מכל יחש אל העולם החיצוני, לא יבוא לתכלית שלימות התפילה, שהיא צריכה להחיות את האדם להיות מוכן לפעול ולהתפעל בצדק ויושר על פי רוח ה' שתעוררהו. על כן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות, שאפשרות הראיה אל העולם החיצוני תעוררהו על חובתו אל העולם כולו שהוא חי בו. אמנם השימוש של העולם החיצוני צריך שיעלה לצד ההכשר של האושר האמיתי שהוא השלום הכללי, והידיעה האמתית שזאת היא מטרת ירושלים, שממנה יצא דבר ה', על כן כוין פתיחין ליה בעלייתיה נגד ירושלים.
- הרב קוק בפירושו לסיפור בגמרא מציע הסבר על הצורך בחלונות בשעת תפילה. מה דעתכם על ההסבר שלו?