מַתְנִי׳ הַמַּצְנִיעַ (מחשבת שכלו מזה העולם)לְזֶרַע (למקיפין ומוחין) וּלְדוּגְמָא(לגלות דברי תורה בעולם) וְלִרְפוּאָה(תורה שהיא סם חיים) וְהוֹצִיאוֹ(דיבק מוחו) בְּשַׁבָּת(עונג שבת ביטול) — חַיָּיב(ביטול ודבקות בחייב המציאות הי"ת) בְּכׇל שֶׁהוּא(בנקל לו). וְכׇל אָדָם(הזוכה למעלת אדם כמשה רבינו ע"ה) — אֵין חַיָּיב עָלָיו(זוכה למדריגת ביטול) אֶלָּא כְּשִׁיעוּרוֹ(משבת לשבת). חָזַר(מדביקותו הגדולה) וְהִכְנִיסוֹ(לשכלו מזה העולם) — אֵינוֹ(שב לביטולו) חַיָּיב אֶלָּא כְּשִׁיעוּרוֹ(משבת לשבת).
MISHNA: One who stores a seed for sowing, or as a sample, or for medicinal purposes and carried it out on Shabbat is liable for carrying out any amount. By storing that measure, he indicates that it is significant to him. Therefore, he is liable for carrying it, despite the fact that what he carried out is less than the halakhic measure that determines liability for that item. And any other person is only liable for carrying it out on Shabbat if he carries out its measure for liability. If one stored the seed, carried it out, and then brought it back in, with no intention to utilize it for the specific purpose for which he stored it, he is only liable if he brought in its measure for liability (Rav Shmuel Strashun).