(י) וַיְדַבֵּ֥ר יקוק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יא) פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ (יב) לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃ (יג) וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹקָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יד) וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃ (טו) וְשֵׁ֨ם הָֽאִשָּׁ֧ה הַמֻּכָּ֛ה הַמִּדְיָנִ֖ית כָּזְבִּ֣י בַת־צ֑וּר רֹ֣אשׁ אֻמּ֥וֹת בֵּֽית־אָ֛ב בְּמִדְיָ֖ן הֽוּא׃
ברית כהנת עולם. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְּנָה כְהֻנָּה לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לֹא נִתְּנָה אֶלָּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו שֶׁנִּמְשְׁחוּ עִמּוֹ וּלְתוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁיּוֹלִידוּ אַחַר הַמְשָׁחָתָן, אֲבָל פִּינְחָס שֶׁנּוֹלַד קֹדֶם לָכֵן וְלֹא נִמְשַׁח לֹא בָא לִכְלַל כְּהֻנָּה עַד כָּאן; וְכֵן שָׁנִינוּ בִזְבָחִים (דף ק"א) לֹא נִתְכַּהֵן פִּינְחָס עַד שֶׁהֲרָגוֹ לְזִמְרִי:
את בריתי שלום. טעמו את בריתי ברית שלום כמו כסאך אלקים ורבים כן והטעם שלא יגור מאחי זמרי כי הוא נשיא בית אב ושכרו שתהיה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם ונצח כי הכהנים הגדולים היו מבני פינחס ויתכן שהיו בנים אחרים לאלעזר:
(טז) וַיְדַבֵּ֥ר יקוק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יז) דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹקָֽיו׃ (יח) כִּ֥י כָל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ׃ (יט) א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד׃ (כ) אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ׃ (כא) כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֙רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת־אִשֵּׁ֣י יקוק מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹקָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב׃ (כב) לֶ֣חֶם אֱלֹקָ֔יו מִקָּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃ (כג) אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יקוק מְקַדְּשָֽׁם׃ (כד) וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן וְאֶל־בָּנָ֑יו וְאֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
בעל מום דעבודתו פסולה מנלן אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא (במדבר כה, יב) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר והא שלום כתיב אמר רב נחמן וי"ו דשלום קטיעה היא:
(יח) וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ (יט) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כ) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
(א) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹֽנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם כִּֽי־לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן־עָשָׂ֥ה לָעַ֖י וּלְמַלְכָּ֑הּ וְכִ֨י הִשְׁלִ֜ימוּ יֹשְׁבֵ֤י גִבְעוֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽהְי֖וּ בְּקִרְבָּֽם׃ (ב) וַיִּֽירְא֣וּ מְאֹ֔ד כִּ֣י עִ֤יר גְּדוֹלָה֙ גִּבְע֔וֹן כְּאַחַ֖ת עָרֵ֣י הַמַּמְלָכָ֑ה וְכִ֨י הִ֤יא גְדוֹלָה֙ מִן־הָעַ֔י וְכָל־אֲנָשֶׁ֖יהָ גִּבֹּרִֽים׃ (ג) וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶל־הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ־חֶ֠בְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָ֨ם מֶֽלֶךְ־יַרְמ֜וּת וְאֶל־יָפִ֧יעַ מֶֽלֶךְ־לָכִ֛ישׁ וְאֶל־דְּבִ֥יר מֶֽלֶךְ־עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר׃
(ו) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם וגו' (בראשית יד, יח), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, יג): וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם. וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הַמָּקוֹם הַזֶּה מַצְדִּיק אֶת יוֹשְׁבָיו, מַלְכִּי צֶדֶק, (יהושע י, א): אֲדֹנִי צֶדֶק. צֶדֶק נִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כא): צֶדֶק יָלִין בָּהּ, מֶלֶךְ שָׁלֵם, רַבִּי יִצְחָק הַבַּבְלִי אוֹמֵר שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. (בראשית יד, יח): הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנָן, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר הִלְכוֹת כְּהֻנָּה גְדוֹלָה גִּלָּה לוֹ, לֶחֶם, זֶה לֶחֶם הַפָּנִים. וָיָיִן, אֵלּוּ הַנְּסָכִים:
(6) And Malchitzedek king of Shalem – This is what is written “And the daughter of Tyre shall seek your presence with tribute, those who are the richest of the people.” (Tehillim 45:13) ‘Malchitzedek the king of Shalem’, this place makes its inhabitants righteous (matzdik) – Malchitzedek, Adonitzedek (Yehoshua 10:1). Jerusalem is called righteousness as it says, “…in which righteousness would lodge…” (Isaiah 1:21) ‘king of Shalem’ R’ Yitzchak the Bavli says (he is called this) because he was born circumcised. "brought out bread and wine, and he was a priest to the Most High God" (Bereshit 14:18) R’ Shmuel bar Nachmani and the Rabbanan argue, R’ Shmuel said that the laws of the High Priesthood were revealed to him – ‘bread’ is the show bread, ‘wine’ are the libations. The Rabbanan say that Torah was revealed to him as it says, “"Come, partake of my bread and drink of the wine I have mingled.” (Mishle 9:5) ‘and he was a priest to the Most High God’ R’ Aba bar Kahana said every mention of wine written in the Torah makes an impact except for this, R’ Levi said that even this we did not escape, because from there He called upon him “…and they will enslave them and oppress them, for four hundred years.” (Bereshit 15:13)
(י) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יקוק יִרְאֶה (בראשית כב, יד) ... אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יקוק יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם:
(10) "And Avraham called the name of the place "Ad-nai Yireh" [Ad-nai will see] (Gen. 22:14). Rabbi Yochanan said "he said to Him: 'Master of Worlds, at the hour that you said to me "Take please your son, your only son" (Gen. 22:2), I had what to respond. Yesterday You said "For through Itzchak [will I make your line great]" (Gen. 21:22) but now "Take please your son"!? And God forbid that I don't do as you've asked me; instead, I conquered my mercy to do Your will. May it be your will, Ad-nai our God, that in the hour when the sons of Itzchak come to do transgressions and bad deeds, that this very Binding [Akeidah] be remembered for them, and may You be filled with Mercy on them!' Avraham called it "Yireh", as it says "and Avraham called the name of the place Ad-nai Yireh." Shem called it Shalem, as it says "And Malchitzedek, the king of Shalem..."(Genesis 14:18) The Holy One of Blessing said "If I call it Yireh, as Avraham called it, then Shem, who was a righteous man, will become angry; and if I call it Shalem, Abraham, who was a righteous man, will be angry. Instead, I call it Yerushalayim [Jerusalem], as they called it together: Yireh Shalem. Jerusalem. Rabbi Berechiah said in Rabbi Helbo’s name: While it was Shalem, the Holy One of Blessing made for Godself a sukkah [booth] and prayed in it, since it says "In Shalem is set His tabernacle, and His dwelling-place in Tzion" (Psalms 76:3). And what did He say? ‘May it happen that I see the building of My house." Another interpretation: It [this verse] teaches that the Holy One of Blessing showed him the Temple destroyed and built, destroyed and build [a second time], since it says: "the name of that place Ad-nai Yireh" (Ad-nai sees): this is it built, as you say [the verse] "Three times in a year shall all your males be seen [yira'eh] (Deut. 16:16). "As it is said to this day in the Mountain of Ad-nai [is seen, Heb. yira'eh]" (Gen.22:14) This is it destroyed, as in the verse "on the mountain of Tzion, which is desolate" (Lam. 5:18). "Ad-nai is seen" this is it built and perfected in the future to come as the topic [in the verse] that is said: "When Ad-nai built Tzion, He will be seen in His glory" (Psalms 102:17).
אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב"ה להוציא כהונה משֵם שנאמר והוא כהן לאל עליון (בראשית יד, יח) כיוון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון (בראשית יד יט-כ) אמר לו אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו מיד נתנה לאברהם שנאמר נאם יקוק לאדושם שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך (תהלים קי, א) ובתריה כתיב נשבע יקוק ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק (תהלים קי, ד) על דיבורו של מלכי צדק והיינו דכתיב והוא כהן לאל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן:
הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיֶפֶת, וְכִי שֵׁם הָיָה הַגָּדוֹל, וְהָא כְתִיב, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל. וְלָמָּה הִקְדִּים שֵׁם, לְפִי שֶׁהָיָה כָּשֵׁר וְשָׁלֵם לְבוֹרְאוֹ:
רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, נֹחַ עִם כְּשֶׁהוּא יָצָא מִן הַתֵּבָה, הִכִּישׁוֹ הַאֲרִי וּשְׁבָרוֹ, וְלֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב קָרְבָּן, וְהִקְרִיב שֵׁם בְּנוֹ תַּחְתָּיו: