Love your neighbor as yourself. (Leviticus 19:18) Rabbi Akiva says: "This is the great principle of the Torah."
Ben Azzai says: "This is the book of human generations (Genesis 5:1) is an even greater principle than this."
Once a gentile came before Shammai. He said to him, "I will convert to Judaism on the condition that you teach me the entire Torah while I stand on one leg [regel].
Shammai pushed him away with the builder’s measuring stick that was in his hand.
He came before Hillel [with the same condition].
Hillel converted him. He said to him, "That which is hateful to you, do not do to your fellow. That is the entire Torah. The rest is its commentary. Go and learn it."
(א) זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
(1) This is the book of human generations —When God created humans, God made them in the image of God;
(כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
(27) And God created the humans in God's image, God created them in the image of God; male and female God created them.
"Ben Azzai offers another answer: No, love is not required as the most basic rule of Torah. But remember that they are human beings, created in the image of God. Treat them that way, even if you can't love them. Human decency should not depend on our ability to muster a feeling of love for the other."
-- Rabbi Arthur Green Judaism's 10 Best Ideas, pg. 11
(ג) דָּבָר אַחֵר, וְכִי יָמוּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא, יז): גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אָמְרוּ לוֹ וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ, אָמַר לָהֶן לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, אָמְרוּ לוֹ וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא, אָמַר לָהֶם, הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין שֶׁל מְלָכִים שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָן בְּבָתֵּי טַרְטִיאוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָן וְשׁוֹטְפָן וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מְזוֹנוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, דִּכְתִיב (בראשית ט, ו): כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם לִגְמֹל חֶסֶד עִם הָדֵין אַכְסַנְיָא בְּגוֹ בֵּיתָא. אָמְרוּ לוֹ, כָּל יוֹם אִית לָךְ אַכְסַנְיָא, אָמַר לָהֶם, וְהָדֵין נַפְשָׁא עֲלוּבְתָּא לָאו אַכְסַנְיָא הוּא בְּגוֹ גוּפָא, יוֹמָא דֵין הִיא הָכָא לְמָחָר לֵית הִיא הָכָא. דָּבָר אַחֵר (משלי יא, יז): גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי, אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי זֶה שֶׁמַּגַעַת לוֹ שִׂמְחָה וְאֵינוֹ מַדְבִּיק אֶת קְרוֹבָיו עִמּוֹ מִשּׁוּם עֲנִיּוּת. אָמַר רַבִּי נַחְמָן כְּתִיב (דברים טו, י): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.
[Hillel the Elder's students] said to him, "Rabbi, where are you walking to?" He said to them, "To fulfill a commandment!" They said to him, "And what commandment is this?" He said to them, "To bathe in the bathhouse." They said to him: "But is this really a commandment?" He said to them: "Yes. Just like the statues (lit. "icons") of kings, that are set up in the theaters and the circuses, the one who is appointed over them bathes them and scrubs them, and they give him sustenance, and furthermore, he attains status with the leaders of the kingdom; I, who was created in the [Divine] Image and Form, as it is written, 'For in God's Image did God make humans,' (Genesis 9:6) even more so!"
בעי רבא מקרא מגילה ומת מצוה הי מינייהו עדיף מקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא או דלמא מת מצוה עדיף משום כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת בתר דבעיא הדר פשטה מת מצוה עדיף דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה
Rava raised a dilemma: If one must choose between reading the Megilla and tending to a met mitzva, which of them takes precedence? Does reading the Megilla take precedence due to the value of "publicizing the miracle," or perhaps burying the met mitzva takes precedence due to the value of preserving human dignity?
After he raised the dilemma, Rava then resolved it on his own and ruled that attending to a met mitzva takes precedence, as the Master said: "Great is human dignity, as it overrides a prohibition in the Torah." Consequently, it certainly overrides the duty to read the Megilla, despite the fact that reading the Megilla publicizes the miracle.