I. THE IMPERATIVE OF PRESERVING LIFE
(א) דְחוּיָה הִיא שַׁבָּת אֵצֶל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת כִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת.
(1) Like all the other commandments, Shabbat is overridden by danger to life.
אֶחָד הַגַּג וְאֶחָד כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְרָאוּי שֶׁיִּכָּשֵׁל בָּהּ אָדָם וְיָמוּת. כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ בְּאֵר אוֹ בּוֹר בַּחֲצֵרוֹ בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם חַיָּב לַעֲשׂוֹת חֻלְיָא גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. אוֹ לַעֲשׂוֹת לָהּ כִּסּוּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפּל בָּהּ אָדָם וְיָמוּת. וְכֵן כָּל מִכְשׁל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה לַהֲסִירוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה יָפֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד ט) "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ". וְאִם לֹא הֵסִיר וְהֵנִיחַ הַמִּכְשׁוֹלוֹת הַמְּבִיאִין לִידֵי סַכָּנָה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר בְּ(דברים כב ח) "לֹא תָשִׂים דָּמִים": הַרְבֵּה דְּבָרִים אָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְכָל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן וְאוֹמֵר הֲרֵינִי מְסַכֵּן בְּעַצְמִי וּמַה לַּאֲחֵרִים עָלַי בְּכָךְ אוֹ אֵינִי מַקְפִּיד בְּכָךְ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:
There is no difference between a roof or anything else that is dangerous and likely to cause death to a person who might stumble. If, for instance, one has a well or a pit in their courtyard, they must build an enclosing ring ten handbreadths high, or put a cover over it, so that a person should not fall into it and die. So too, any obstruction that is a danger to life must be removed as a matter of positive duty and extremely necessary caution. The Sages have prohibited many things because they are dangerous to life. Anyone who disregards them and says : "What claim have others on me if I risk my own life?" or "I do not mind this" should be lashed for disobedience.
II. PERMISSIBLE RISKS
תנא המשמש מטתו ליום תשעים כאילו שופך דמים מנא ידע אלא אמר אביי משמש והולך (תהלים קטז, ו) ושומר פתאים ה'
The Sages taught in a baraita: With regard to one who engages in intercourse with his wife on the ninetieth day of her pregnancy, it is as though he spills her blood. The Gemara asks: How does one know that it is the ninetieth day of her pregnancy? Rather, Abaye says: One should go ahead and engage in intercourse with his wife even if it might be the ninetieth day, and rely on God to prevent any ensuing harm, as the verse states: “The Lord preserves the simple” (Psalms 116:6).
Rav Pappa said: Therefore, learn from here that on a cloudy day or on a day that a south wind [shuta] blows, we may neither circumcise nor let blood [mesokhrinan], owing to the danger involved. But nowadays, when many are accustomed to ignoring these safeguards, the verse “The Lord preserves the simple” (Psalms 116:6) is applied, and it is assumed that they will come to no harm.
(כ) ועד כאן דברתי מצד יושר ההנהגה שראוי לאדם להרחיק מזה ועכשיו אני אומר אפילו איסורא איכא שהרי כל העוסקים בזה צריכין להכנס ביערות ולהכניס עצמם בסכנות גדולות במקום גדודי חיות ורחמנא אמר ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, ומי לנו גדול ואומן בקי בצידה יותר מעשו שהכתוב העיד עליו ויהי עשו איש יודע ציד וכו' ופוק חזי מה אמר הוא על עצמו הנה אנכי הולך למות וגו' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו שהיינו שהוא מסתכן בכל יום בין גדודי חיות וכן פירשו הרמב"ן, ומעתה איך יכניס עצמו איש יהודי למקום גדודי חיות רעות ואף גם בזה מי שהוא עני ועושה זו למחייתו לזה התורה התירה כמו כל סוחרי ימים מעבר לים שכל מה שהוא לצורך מחייתו ופרנסתו אין ברירה והתורה אמרה ואליו הוא נושא את נפשו ואמרו רז"ל מפני מה זה עלה בכבש ונתלה באילן ומסר עצמו למיתה לא על שכרו כו', אבל מי שאין עיקר כוונתו למחייתו ומתאות לבו הוא הולך אל מקום גדודי חיות ומכניס עצמו בסכנה הרי זה עובר על ונשמרתם מאוד כו'.
(20) Thus far I have addressed the aspect of proper behavior, [contending] that man ought to distance himself from [hunting for sport.] Now I say that it is even forbidden, for anyone who engages in this must enter the forests and place themselves in great danger, in places of packs of wild animals. And the Merciful One said: “Take great care of yourselves” (Deut. 4:15). And who was a greater and more expert hunter than Esau, about who Scripture attests: “Esau was a skillful hunter…” (Genesis 25:27). Yet look at what he said about himself: “I am about to die…” (ibid. 32). And no Scripture departs from its plain meaning, which is that he endangers himself each day among packs of wild beasts. So explains Nachmanides. So then how can a Jewish man insert himself into a place of packs of wild and vicious beasts? Yet even here, if one who is poor and does so for sustenance, the Torah permitted it, like any maritime trader crosses the sea—for with regard to anything that is for the needs of one’s sustenance and livelihood, there is no choice. The Torah has said [about the wages of a day laborer]: “His life depends on it” (Deuteronomy 24:15). And the sages said (Bava Metzia 112a): “Why did this person ascend a ramp, dangle from a tree, and place himself at risk of death? Is it not for his wages?” But one whose main intention is not for sustenance, rather, he goes to the place of packs of wild animals due to his heart’s appetite, and endangers himself, violates “Take great care of yourselves.” (Deuteronomy 4:15)
III. GOVERNMENT AND COMMUNAL LEADERSHIP RESPONSIBILITY FOR PUBLIC SAFETY
(ו) תָּנֵי חִזְקִיָּה (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׂה, מַה שֶּׂה הַזֶּה לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ אוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו וְכָל אֵבָרָיו מַרְגִּישִׁין, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מֵהֶן חוֹטֵא וְכֻלָּן מַרְגִּישִׁין, (במדבר טז, כב): הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בִּסְפִינָה נָטַל אֶחָד מֵהֶן מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו מַה אַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה, אָמַר לָהֶם מָה אִכְפַּת לָכֶם לֹא תַחְתִּי אֲנִי קוֹדֵחַ, אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַמַּיִם עוֹלִין וּמְצִיפִין עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה.
(6) Hezkiya taught (Jeremiah 50:17): "Israel are scattered sheep" - why are Israel likened to a sheep? Just as a sheep, when hurt on its head or some other body part, all of its body parts feel it. So it is with Israel when one of them sins and everyone feels it. (Numbers 16:22): "When one man sins [will You be wrathful with the whole community]." Rabbi Shimon bar Yochai taught a parable: Men were on a ship. One of them took a drill and started drilling underneath him. The others said to him: What are you doing?! He replied: What do you care? Is this not underneath my area that I am drilling?! They said to him: But the water will rise and flood us all on this ship.
ומנין שאם לא יצאו ועשו כל אלו שכל דמים שנשפכו שם מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום ת"ל (דברים יט, י) והיה עליך דמים
And from where is it derived that if agents of the court did not go out and do all these repairs, that with regard to any blood that is shed there on account of their negligence, the verse ascribes to them guilt as if they had shed it? The verse states with regard to the cities of refuge that offer protection to someone who committed inadvertent manslaughter: “That innocent blood be not shed in your land, which the Lord your God gives you for an inheritance, and so blood be upon you” (Deuteronomy 19:10).
IV. COMMUNAL LEADERSHIP THROUGH EDUCATION AND SHIFTING NORMS: HIGH RISK BEHAVIOR AS INDIRECT DAMAGE
שו"ת אגרות משה חושן משפט חלק ב סימן יח
והנה פשוט וברור שאפילו אם ליכא חשש סכנה וחשש חולי דנפילה למשכב אלא שקשה להם לסבול דמצטערין מזה אסור שם לעשן ...דא"ר טובי בר מתנא גרמא בנזקין אסור...וכהנהו אומני שאמר ר' /רב/ יוסף שאסור להם להקיז דם בקרקע שלהם מחמת שעל ידי הדם אתו עורבי אכלי דמא ומפסדי תמרי ומפורש שם דלא היה הפסד ממש אלא לסתם אינשי לא היה שום הפסד דהיו רוחצין התמרים ואכלי להו ורק לר' /לרב/ יוסף שהיה איסטניס לא היה אוכל תמרים כאלו...
כל נזק שידוע שאין המערער יכול לסובלו אף על פי שסובלין אותו שאר בנ"א אין לו חזקה נגד מערער זה,
והביאו הטור להלכה בסימן קנ"ה סעיף נ"ט ובש"ע שם סעיף מ"א.
וא"כ כ"ש בעישון סיגארעטן /סיגריות/ שאלו שאין יכולין לסבול הוא צער ממש בעצם לא ענין קפידא ואיסטניסות בעלמא, וגם לא רק צער בעלמא אלא גם מזיק ממש להם ...
ואף שאחד המעשן לא היה מזיק כלום דהיה מתבטל העשן בבית גדול כביהמ"ד מ"מ כיון שכל מעשן יודע שיש עוד הרבה מעשנין הרי יודע שעשנו יזיק כבר והוי מזיק בידים. ...פשוט שאם היו ב"ד סמוכין דדנין דיני חבלות היו גובין גם ממון דמי שומת הצער ואם נחלה מזה דמי ריפוי אף כשליכא נזק שלא בטל ממלאכתו מצד החולי...
והנני ידידו וידיד כל אחד ואחד מחברי הכולל משני הצדדים ובטוח אני שיקיימו מה שכתבתי דעת תורה והלכה ברורה וישרה השלום בין החברים וחכמי התורה, משה פיינשטיין.,
Igrot Moshe Hoshen Mishpat 2:18
It is simple and clear that even if there is not concern for loss of life or serious illness, but that it is just difficult [for others sharing a communal space] to tolerate [the smoke], and they are troubled by it, it is prohibited to smoke [in communal spaces]... as Rabbi Tuvi bar Matana said "Indirect damage is prohibited". Similar to those bloodletters whom Rav Yosef prohibited from letting blood on their land because the blood attracted ravens to eat the blood and destroyed the dates. And there it explains that there was not a genuine loss because normal people would have washed the dates and eaten them and thus would not have incurred any loss. However, Rav Yosef was fastidious and unwilling to eat such dates...The fact that the status quo ante was to tolerate the behavior is halakhicly meaningless whenever there is a case of intolerable damage from the perspective of the complainant, even if other people might suffer the same situation, so ruled the Tur (155:59) and the Shulchan Arukh (155:41). And if so, how much the more so with respect to smoking cigarettes that for those people who cannot tolerate smoking, it is real pain and not a matter of simple fussiness or mild discomfort, but genuine damage. .. And even though a single smoker would not cause any damage because the smoke would be dispersed in a large building like the bet midrash, nevertheless, since every smoker knows that there are many more smokers, it is clear that his smoke will already cause damage, and he is considered actively damaging.... And it is obvious that if there were courts authorized to judge physical damage that they would also collect financial damages for the pain and the cost of healing if necessary, even if it did not cause loss of labor because of the illness... And behold, I hold dear every member of the kollel from both sides [of the dispute] and I am sure that they will fulfill what I have written as daas Torah [the Torah sanctioned position as expressed by the great sage of the time] and clear halakhah, and that peace will rest among friends and Torah scholars. Moshe Feinstein
V. THE NEED TO BALANCE LONG TERM AND SHORT TERM RISK
מתני׳ אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם ... גמ׳ איבעיא להו האי מפני תיקון העולם משום דוחקא דצבורא הוא או דילמא משום דלא לגרבו ולייתו טפי
MISHNA: The captives are not redeemed for more than their actual monetary value, for the betterment of the world…
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: With regard to this expression: For the betterment of the world, is it due to the financial pressure of the community? Is the concern that the increase in price will lead to the community assuming financial pressures that impoverish them? Or perhaps it is because the result of this will be that they will not seize and bring additional captives, as they will see that it is not worthwhile for them to take Jews captive?
VI. RISKS TO LIFE THAT ARE VALIDATED IN ORDER TO AVOID ECONOMIC LOSS
ועניות כמיתה שנאמר (שמות ד יט) כי מתו כל האנשים
And poverty is so harsh that it is considered like death, as it is stated: “For all the men are dead who sought your life” (Exodus 4:19). The Sages had a tradition that Dathan and Abiram had sought to have Moses killed in Egypt and that they were the men referred to in the quoted verse (see 64b). They were still alive at that time but had become impoverished.
(יד) מעין של בני העיר:
הן והן ואחרים הן קודמים לאחרים.
אחרים ובהמתן חיי אחרים קודמים לבהמתן. רבי יוסי אומר בהמתן קודמת לחיי אחרים.
בהמתן ובהמת אחרים בהמתן קודמת לבהמות אחרים.
אחרים וכביסתן חיי אחרים קודמין לכביסתן. ורבי יוסי אומר כביסתן קודמת לחיי אחרים.
כביסתן וכביסת אחרים כביסתן קודמת לכביסת אחרים.
בהמת אחרים וכביסתן בהמת אחרים קודמת לכביסתן.
בית השלחין שלהם ובהמת אחרים בית השלחין שלהם קודמת לבהמת אחרים. וכולן עולין לחשבון באחרונה.
(14) A well of city-dwellers:
They or others: they take precedence over others.
Others or their own animals: The lives of others take precedence over their own animals. R. Yose says: Their own animals take precedence over the lives of others.
Their animals or others' animals: Their animals take precedence over the animals of others.
Others or their laundry: The lives of others takes precedence over their laundry. But R. Yose says: Their laundry takes precedence over the lives of others.
Their laundry or others' laundry: Their laundry takes precedence over others' laundry.
Others’ animals and their laundry: Others’ animals take precedence over their laundry.
Their irrigated fields and others' animals: Their irrigated fields take precedence over the animals of others.
All of these ultimately get charged with a bill.
“This affects body and that affects money" -- And that which we said on Bava Kamma 119a, "Anyone who robs another of an item worth one peruta is considered as though he takes his soul from him", that is because sometimes there is a hard famine and he has nothing with which to buy anything, but plenty of people are not lacking to that degree.
(טז) יכול ללכת וכו'. ואם מתיירא להתעכב במדבר שמא יפגעו בו לסטים ויגזלו ממנו הבהמ' ולא יוכל ללכת ברגליו או אם יקחו ממונו לא יוכל לחיות עוד או אם יקחו מלבושיו בזמן הקור במעט ימות בקרירות כל א' מאלו מקרי פ"נ ומותר לילך עמה' (רמ"ג סימן ק"ט):
"You may go..." And if you are afraid to be detained in the wilderness lest bandits attack and rob you of your animal and you will not be able to go by foot, or lest they take your money and you won't be able to live any longer, or lest they take your clothing in the cold season, such that you may freeze to death, all of these are called saving a life ("pikuah nefesh") and it is permitted to go with them.
The Gemara further suggests: Come and hear: They asked Rabbi Eliezer how far one must go in honoring his father and mother. Rabbi Eliezer said to them: Such that the father takes a purse and throw it into the sea in front of his son, and the son does not embarrass him.