בית שמאי מתירין הצרות לאחים ובית הלל אוסרים חלצו ב"ש פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירין נתייבמו בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין אע"פ שאלו אוסרים ואלו מתירין אלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי כל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרים ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו:
§ Up to this point, the discussions were based on the assumption that not only may a forbidden relative not enter into levirate marriage, but her rival wife is also exempt. However, this issue is subject to a long-standing dispute. Beit Shammai permit the rival wives to the brothers, as they did not accept the interpretation of the verses that indicates that rival wives are prohibited. And Beit Hillel forbid them. The previous mishnayot are in accordance with the opinion of Beit Hillel. If any of the rival wives of the brother performed ḥalitza, Beit Shammai disqualify her from marrying into the priesthood, as in their opinion these rival wives were fit for levirate marriage, which means that the ḥalitza was fully valid. Consequently, they are disqualified from marrying a priest, like all other women who perform ḥalitza. And Beit Hillel deem them fit, as they maintain that no legal act of ḥalitza was performed here at all. If they entered into levirate marriage, Beit Shammai deem them fit for the priesthood, as in their opinion, this is a fully legal levirate marriage. And Beit Hillel disqualify them, because they engaged in licentious sexual relations as the rival wives of a forbidden relative. § The mishna comments: Although Beit Hillel prohibit the rival wives to the brothers and Beit Shammai permit them, and although these disqualify these women and those deem them fit, Beit Shammai did not refrain from marrying women from Beit Hillel, nor did Beit Hillel refrain from marrying women from Beit Shammai. Furthermore, with regard to all of the disputes concerning the halakhot of ritual purity and impurity, where these rule that an article is ritually pure and those rule it ritually impure, they did not refrain from handling ritually pure objects each with the other, as Beit Shammai and Beit Hillel frequently used each other’s vessels.
לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מבית הלל ולא ב"ה מבית שמאי ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר (זכריה ח, יט) האמת והשלום אהבו:
Despite the fact that these halakhot entail important ramifications depending on whether or not these women were married or fit for marriage, or whether their offspring are fit for marriage, Beit Shammai did not refrain from marrying women from Beit Hillel, nor did Beit Hillel refrain from marrying women from Beit Shammai. This serves to teach you that they practiced affection and camaraderie between them, to fulfill that which is stated: “Love truth and peace” (Zechariah 8:19).
(ה) כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃ (ו) וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ (ז) וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ין יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃ (ח) וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃ (ט) וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו (י) וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃ (ס)