Many of the translations below are by Joshua Schwartz and can be found in Joey Weisenberg's anthology, The Torah of Music, available from Hadar Press. For more, explore the in-depth video series on The Art of the Nigun from our master classes in Jewish song and prayer.
—R' Kalonymus Kalman Shapira, B'nei Machzhavah Tovah §18 (see below)
Art found in the Seder Oneg Shabbas Bentscher, designed by David Zvi Kalman.
NIGUN AS A LADDER TO THE HEAVENS
ר׳ קלונמוס קלמן שפירא מפיסצ׳נה, צו וזרוז, אות לו
האדם צריך לעשות סֻלמות לעלות על ידיהם לפעמים השמימה, הנגון הוא אחד מהסֻלמות, ובפרט כשמרננים אחר שמחה של מצוה, ובלב נשבר…
R. Kalonymus Kalman Shapira of Piazetsne (b. 1889, Poland), Tzav ve-Zeiruz §36
Sometimes, a person must build ladders to climb to the heavens. A nigun is one of these ladders, specifically when we sing after the joy of a mitzvah, with a heart broken open…
- What do you think it means to “sing after the joy of a mitzvah, with a heart broken open”?
- What makes that time the perfect time to build ladders to the heavens?
See our source sheet "Rising Up the Ladder of Song" for more teachings related to this concept...
Listen to recordings from R' Chaim Kanar, who was a hasid of the Piazetsner and moved to Israel after the war, singing nigunim that were sung in the Rebbe's courtyard, many of them from Kohznitz Hasidic tradition. Gratitude to R' Ami Silver for sharing.
SONG REVEALS SELF
המספר משבחי ד' וגדלותו, דומה למי שמספר שיש אור גדול שמאיר במקום פלוני רחוק, והאומר שירה משבחי וגדלות ד' דומה, למי שמביא את הנר מהתם להכא, ראי' יתירה של בחי' בני נביאים שבנו התעוררה בו, ובשירתו וברוחו מגלה הוא קצת ממנה...
One who speaks of the praises and glory of God is like one who recounts that there is a great light [like the sun] that shines in a certain place far away. But one who sings a song of praise and glory for God is like one who brings a candle close from far away. This [singing] arouses in him an extra visioning power of the B’nei Nevi’im (children of prophets) that is within him, and through his song and spirit it is somewhat revealed.
אש קודש פרשת בשלח תש"ב
כי לזמר צריכים שמתוך נפשו ולבו יזמר מעצמו ואפילו הנביא שאחד מתנאיו הי' שיהי' בשמחה גם בשעת יסורים...
Eish Kodesh, Parashat BeShallah, 1942
In order [for a person] to sing, his essential self—his soul and his heart—must burst into song. One of the conditions of prophecy was the necessity for the prophet to be in a state of simhah at all times, even while in a time of suffering…
[Translation by R' Avi Strausberg, found in her essay "Singing in the Darkness: The Audacity of Faith," from Hadar's Pesach Reader for 5782.]
The Piaseczna Nigun
Another nigun: Listen to Yonatan Razel singing melody for "Lecha Dodi" composed by the Piazetsne's brother, R' Yeshaya Shapira: https://youtu.be/ZCwMqGol5vY
A MEDITATION (AND MELODY) FOR QUIETING THE SELF
מכתב מתלמידו של האדמו"ר מפיאסצנה, דרך המלך
...ונתן בזה עצות ממשיות איך להשקיט מחשבותיו.
לאחר השקטה שזה צריך להביא לאיזה מין השראה ממרום ציוה לאמר הפסוק הורני ה' דרכיך בניגונו המיוחד של אדמו"ר. כמה נעים ונורא היה אז המחזה אשר זכיתי לראות ולשמוע בזכות חברי ידידי הנ"ל, ומאד הפליג אדמו"ר אז בענין הזה ואמר כי בטוח לו שיועיל הרבה.
Letter from a Piazetsne Hasid, included in Derech Hamelech
...He then gave us concrete advice about this quieting. He said first that one simply watches for a set period of time, observing his thoughts. He eventually will notice that the mind is emptying, his thoughts are slowing a bit from their habitual flow. He then must repeat a single verse or phrase, such as “God is truly God,” in order to insert a thought of holiness into his now open mind. After these steps, he can articulate a need for help in any one of the areas of character development which he needs to work on, be it faith or love or awe. On this occasion, I was privileged to hear his suggestions for work on strengthening faith. He spoke these holy words: “I believe with a complete faith that God is the only existence in the universe. There is no reality other than God. All the world and all that is is just an instance of His light.” One repeats this several times, but not forcefully. The whole point here is to quiet the self. Speaking with a great forcefulness is liable to arouse the ego; one uitters the phrase with a great gentleness...
After this quieting, which has the effect of bringing in a divine influx, he instructed us to say the verse, “Show me, God, Your path,” using his special tune. It was so wonderful and so amazing to see him and hear him, as I did, due to the merit of my friend. Our teacher was very emphatic about this matter; he assured us that it would be very helpful.
This letter is included in an appendix to Andrea Cohen-Kiener’s Conscious Community: A Guide to Inner Work (Jason Aronson), which is a translation of the Piazetsne's book B’nei Machshavah Tovah. Read the full letter in English and in Hebrew.
The Piazetsne Rebbe's Nigun Hashkatah - A Quieting Melody
This melody (linked below) was composed by R' Kalonymus Kalman Shapira for the verse from Psalms 86:11:
הוֹרֵנִי ה׳ דַּרְכֶּךָ
אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ
יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ
"Teach me Your way, O Lord;
I will walk in Your truth;
let my heart be undivided in reverence for Your name."
And hear another recording of the same nigun here:
A MUSICAL EXERCISE FROM THE PIAZETSNE'S ESSAY ON NIGUN
ר' קלונימוס קלמיש שפירא ,בני מחשבה טובה, אות יח
...הניגון שהוא קולות שמחים או מרירים מעורר את הרגשות האדם, שבהם ניצוצי ואברי הנפש מתגלים, אבל אין עוד הכרע מה יעשה האיש בשעה שמתרגש ומה יפעל בחלק נפשו שהתגלה, וכמו שישנם שני אנשים שמחים, זה מוסיף בשמחתו לעבוד את ד', וזה שמח בשמחה של הוללות, כן גם הניגון שהוא אחד מן מפתחות הנפש שמעורר אותה ואת הרגשותיה, יכול להיות איש שפותח את נפשו, וחלק ממנה יוצא לחוץ, ומ"מ לא לבד שאינו עושה בו מאומה אלא עוד פוגם בחלק נפשו זה, אם בשמחה של הוללות, או בשבירת הלב של עצבות ויאוש, עד שנופל מן בטחונו ואמונתו ועושה גם מעשים אשר לא יעשו רח"ל.
וכיון שאנו חברתנו לשם ד' היא, ורוצים אנו להוציא את נפשותנו להמשילה על גופנו, לקשרה בקדושתו ולבטל אותה ואת עצמותנו בנשמת שד"י, לכן נרגיל את עצמנו ברינה ונגינה של עבודה לשמים, לא שנצטרך לחבר נגונים חדשים, כמו שלא נאמר שמי שרוצה לשמח את עצמו ביין צריך לעשות יין מגתו דוקא, ומי שרוצה לעורר את עצמו או זולתו בדבורים צריך לחדש שפה חדשה.
קח לך איזה תנועה של ניגון, הסב פניך אל הקיר, או רק תסגור את עיניך ותחשוב שוב, שאתה עומד לפני כסא הכבוד, ובשבירת לבך באת לשפוך את נפשך לד' בשירה וניגון היוצאים מקרב לבך, ואז מעצמך תרגיש שנפשך יוצאת ברננה. אם מתחילה היית אתה המנגן לפני נפשך לעוררה מתרדמתה, מעט מעט תרגיש שנפשך התחילה כבר לנגן בעצמה.
חידה היתה לך תמיד הנגינה, הקולות מה המה, עליות וירידות מה הן, ולמה זה פעמים שבה בארוכה ופעמים שבא בקצרה, ואת הכל אתה רואה כבר, בקולה בוקעת לך נפשך דרך עד למרום, ובשמים כאילו אחזו בהמייתה ומשכוה בלשונה. ליבה, מעיה וכל פנימיותה עם נגינתה יוצאים, ודרך הקולות עולים, ועליותיה נפילותיה וכל גלגולי דרכה בקולה נחקקים, ותנועא דמנגנא בו נחרתים, והניגון נתרקם, את נפשך נןשא הניגון במעיו לשפכה ולקרבה לד'.
ויש לפעמים שבלא ידיעתך תדבר גם דיבורים לפני המקום, אם בתחילתם עוד את רצון גופך יודיעו, אבל כל כמה שתתרגש, ויותר תצא נפשך מנרתיקה לעוף אל על, במדה זו תעזוב את העולם, ומעומק לבך תצעק נפשך בתפילה טהורה תפילה לה' כגון אלה: "רבונו של עולם אין הימעל האב רחמנות אויף מיר, און העלף מיר אין אלא ענינים, אוי געוואלד און געשריגן ווי ליג איך עפיס, רבונו של עולם ראטעווע מיך ארויס". מתחיל בישועה בכל עניינים שלו ומסיים בצעקה להצילו ממקום נפילתו, וכן כיוצא באלו, ואל יקטונו בעיניך דיבורים כגון אלו כי מחצב הנפש הם...
ולאו דוקא בניגון של שבירת הלב, רק גם בניגון של שמחה, בכולם תוכל להשתמש לגילוי הנפש וכך דרכו של החסיד, הוא בוכה לפעמים בניגון שמח, וגם בשעת רקידתו, ולפעמים רוקד גם בניגון של "כל נדרי".
לכן כשתהיה בחברת חסידים בשעה שמנגנים אם בתפילה, בסעודה, או באופן אחר, תרנן גם אתה עמהם, לא רק להשמיע קול בחי' "נתנה עלי בקולה" (ירמיהו יב ח) וכו' רק כדי להוציא את נפשך ולהעלותה בחי', "ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ד'", מן ניגון החופה שמזווג את החתן והכלה וד"ל. ולאו דוקא בשעה שאתה בחברת חסידים בשעה שמנגנים, רק גם בביתך בכל עת שתרגיש את עצמך מוכשר לזה תוכל לרנן כנ"ל. ואין אתה צריך לצעוק בקולות, כי יש מי שמנגן רק המיה בלחש וקולו נשמע במרום.
Kalonymus Kalman Shapira, B’nei Mahshavah Tovah, Number 18
...the nigun, which comprises the sounds of the joy or bitterness that wakes a person's passions, through which the holy sparks and the limbs of the spirit are revealed. There is no guarantee as to what a person will do when their feelings are awoken or how the revealed part of their spirit will actualize. Let us suppose there are two people who are experiencing joy. One may direct his feelings of joy into a deepening commitment to serve God; the other may be totally frivolous. Similarly with music, which is one of the keys of the soul, waking it and its passions. But it is possible to open our souls, to release some of our spiritual essence and then do nothing at all with it—or possibly damage it! If his joy is vacuous, if his angst leads to nervousness and despair, he will wound that portion of his soul that is exposed. When he falls from such a height, there will be enormous damage to his faith and foundations. The misuse of spiritual power can lead us to deeply improper actions, God help us!
Is not our havurah (group) devoted to God, and don't we want to bring our spirits to the fore to help direct our bodies, connecting them in God's holiness, nullifying it and its [independent] essence in the soul of God? Thus, we must train ourselves in [the spiritual practices of] celebration and song for the sake of Divine service. We don't necessarily need to compose new melodies, just as you would not prescribe to someone who wants to gladden himself through drink to press his own wine, or one who wants to awaken themselves or another through words, that they must compose a new discourse.
[Here is an exercise:] Take a musical phrase, turn your face to the wall, or simply close your eyes and remind yourself that you stand in the presence of God. With your heart breaking open, you are here to pour out your soul to God with music and melody, emerging from the depths of your heart. Inevitably, you will begin to feel the emergence of your spirit in great joy and delight. At first it was you singing to your soul, to wake her up, but slowly you will feel your soul singing her own song.
Each song is always a riddle; its voices, what are they, its rises and falls, what are they? Why is it sometimes long and sometimes short in coming? All this has already been witnessed, with its voice your soul blazes a trail upward, up to the highest realms, grabbing it with its stirrings and drawing it with its tongue. Your heart, guts, and interior go out with your spirit's song, and the way of songs is upward, and its ascent and descent, all of its revolutions are carved, each movement of the musician is etched, and the melody is engraved in the timbre of the voice. The melody bears your spirit in its guts, pouring it out before God.
Sometimes, unconsciously, one might say things to God, perhaps making known your body's desire, but as you continue and become impassioned, your soul will further come out of its hiding place to fly up above, leaving the bounds of the world. From the depths of your heart your spirit will cry out in pure prayer to God, like so: “Master of the universe in Heaven, have mercy on me, and help me with these things, oy gevald, how I cry so long over this. Master of the universe, save me!” People begin with salvation in all matters and conclude with a cry to save them from where they've fallen. Do not diminish in your eyes these utterances, since they've been dug out of the soul...
This does not need to be solely with a broken-hearted melody, but it can be one of [authentic] joy as well. In all [true feeling] one can actualize the revealing of the spirit. This is the way of the hasid, sometimes they cry during a joyous melody, or during its dance, and sometimes they even dance to the melody for Kol Nidrei!
Take a Tune
Listen to a musical setting for the bolded portion of the above teaching...
Continue learning and singing at RisingSong.org...