לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי. דף המקורות שלפניכם מעמיק במתח שבין אתיקה לגנטיקה .
עידו אפרתי, הארץ, 3.8.2017
בפריצת דרך, מדענים הצליחו לערוך גנים בעוברים של בני אדם כדי לרפא מוטציות חמורות הגורמות למחלות, וככל הנראה ליצור עובר בריא (...) קריספר (CRISPR) היא טכנולוגיה המבוססת על מנגנון הגנה טבעי של חיידקים נגד נגיפים. היא מאפשרת לחתוך חלק לא רצוי מהגנום ולהחליפו בחלק רצוי ביעילות ובקלות יחסיות, וחוללה מהפכה בהנדסה גנטית. אולם, פריצות דרך כמו המחקר נוכחי, מלוות בדילמות מוסריות משום שהן כרוכות בהתערבות מלאכותית במרכיב הבסיסי ביותר בקיום האנושי: הגנום. ניתן לשאול שאלות רבות: האם רשאי האדם להתערב בתהליכי היצירה של הטבע? האם התערבות גנטית ראויה בטיפול בסרטן ובמחלות תורשתיות?
שאלות הבנה
מדוע חוללה טכנולוגיית ה"קריספר" מהפכה בהנדסה הגנטית? אילו דילמות מוסריות היא מעלה?
שאלות לדיון
האם לדעתכם נכון להתערב בגנום האנושי, או שזו התערבות גסה מדי בבריאה?
במה שונה התערבות גנטית מניתוח, השתלה, או כל טיפול רפואי אחר?
מעשה בר׳ ישמעאל ור״ע שהיו מהלכין בחוצות ירושלם, והיה עמהם אדם אחד. פגע בהם אדם חולה, א״ל, רבותי אמרו לי במה אתרפא. א״ל, עשה כך וכך עד שתתרפא. א״ל, ומי הכה אותי? א״ל, הקב״ה. א״ל, ואתם הכנסתם עצמכם בדבר שאינו שלכם, הוא הכה ואתם מרפאים, אינכם עוברים על רצונו?! א״ל, מה מלאכתך? א״ל, עובד אדמה אני והרי המגל בידי. א״ל, מי ברא את הכרם? א״ל, הקב"ה. א״ל, ואתה מכניס עצמך בדבר שאינו שלך, הוא ברא אותו ואתה קוצץ פירותיו ממנו. א״ל, אין אתם רואים המגל בידי, אילולי אני יוצא וחורשו ומכסהו ומזבלו ומנכשו לא תעלה מאומה. א״ל, שוטה שבעולם, [ממלאכתך] (צ״ל מימיך) לא שמעת מה שכתוב אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו (תהלים ק"ג ט"ו), כשם שהעץ אם אינו מנכש ומזבל ונחרש אינו עולה, ואם עלה ולא שתה מים ולא נזבל אינו חי והוא מת, כך הגוף - הזבל הוא הסם ומיני רפואה, ואיש אדמה הוא הרופא. אמר להם, בבקשה מכם אל תענישוני.
(1) ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,Once an unbeliever came to Rabbi Akiva and asked him: "This world, who created it?" Rabbi Akiva said: "The Holy Blessed One." The other said: "Show me a clear indication." Rabbi Akiva said: "Come to me again tomorrow." The unbeliever came again the next day. Rabbi Akiva said to him: "What are you wearing?" The other replied: "A garment." Rabbi Akiva asked: "Who made it?" The other answered: "The weaver." Rabbi Akiva said: "I don't believe you. Show me a clear indication." The other said: "What can I show you? Don't you know that a weaver makes clothes?" Rabbi Akiva said: "And don't you know that The Holy Blessed One created the world?" The unbeliever departed, and Rabbi Akiva's students asked him: "Is the indication so clear?" He said to them: "My children, just as the house makes known its builder, and the garment makes known its weaver, and the door makes known its carpenter, so to the world makes known God as the one who created it."
והטעם בכלאים כי השם ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם וצוה בכחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם שנאמר בכולם "למינהו" (בראשית א) והנה צוה סיבת המשכב שנרביע בהמות זו עם זו לקיום המינין כאשר יבואו האנשים על הנשים לפריה ורביה והמרכיב שני מינין משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות.
שאלות הבנה
מדוע יש איסור ליצור הכלאה בין שני מינים על פי הרמב"ן? מה בכך "מכחיש מעשה בראשית"? מה טענתו של איש האדמה כלפי ר' עקיבא ור' ישמעאל? כיצד המשל שהמשילו עונה לטענה זו?
שאלות לדיון
האם יש תחומים שצריכים להישאר מחוץ ליכולתו של האדם? שבהם הטבע עדיף כמות שהוא? מדוע?
שאלות העמקה
מה הבעיה בכך שהאדם נהפך ל"בורא" בעצמו, לפי הרמב"ן? האם האדם צריך להיות פסיבי לחלוטין בעולם?
מדוע לפי המדרש "איננו עוברים על רצונו" בכך שאנחנו מתרפאים בכוחות עצמנו?
מה תפקידו של האדם על פי המקורות, לא להתערב בבריאה, או לפתח ולשנות את העולם? (עיינו גם במקורות 2-1 בדף ההרחבות)
יריב פלג, משחקים את א-לוהים, אתר מאקו 6.2.2014
יתרון גדול של ההנדסה הגנטית, המתקיים כבר כיום, הוא היכולת לזהות ולמנוע מחלות בטרם עת)...( בסופו של תהליך, קיים סיכוי גבוה כי מחלות גנטיות מסוימות ייעלמו מחיינו לתמיד. שלב נוסף בתהליך, שהוא שלב שנוי יותר במחלוקת, הוא סינון העוברים )...( הדמיית המחשב תאפשר לדעת את מין העובר, תגלה אצלו פגמים גנטיים, תספר לנו על תכונותיו החיצוניות העתידיות של העובר, כגון צבעי השיער והעיניים, הגובה והמשקל העתידים, ועוד, וגם על תכונות אופי ואישיות כמו נטיות להתמכרות או אפילו העדפות מוזיקליות. כך נוכל לסנן עוברים פגומים או בעלי פוטנציאל בעייתי, ולבחור בתזקיק הגנטי הטוב ביותר לילדינו. תזקיק גנטי שלוקח את הטוב ביותר האפשרי מתוך הגנים שלנו. למי שעדין לא הפנים את התהליך המתואר, ה"פתרון הסופי" שהוא מציע מדבר כמובן על יצירת גזע אנושי עליון. בניגוד לאידיאולוגיה הנאצית, הפעם לא מדובר בסיסמאות, אלא ביצירת בני אדם "טובים" יותר בכל פרמטר. בריאים יותר, חזקים יותר, חכמים יותר, ויפים יותר. האם יש מקום מוסרי ליצירה גנטית מהונדסת של בני אדם כאלה?
השופט אוליבר וו. הולמס, בתשובה לעתירתה של קארי באק למניעת עיקורה, מתוך הערך אאוגניקה מתוך אתר ויקיפדיה
בהתאם לתקנות מדינת ורג'יניה נקבע כי במקרים מסוימים כדי להבטיח את בריאות החולה או את רווחת החברה יאופשר עיקור של מוגבלים שכלית. ]...[ נוכחנו לראות פעמים רבות אנשים טובים נקראים לתת את חייהם לטובת הציבור. לכן יהיה זה תמוה אם לא נוכל לדרוש מאלה שגם ככה מתישים את כוחה של המדינה להקריב קורבן קטן יחסית, שלרוב כלל אינו מורגש על ידי אלו שחווים אותו, כדי למנוע את טביעתנו בעליבות נפש. ייטב לעולם כולו אם במקום לחכות להוציא להורג צאצאי מפגרים בשל פשעים שיבצעו, או להניח להם לגווע ברעב שפיגורם יביא עליהם, החברה תורשה מראש למנוע מאותם לא כשירים בעליל להמשיך את מינם. ]...[ שלושה דורות של אימבצילים הם די והותר.
דוד הד, הגנום האנושי: מבוכה מוסרית והישג מדעי, גליליאו 41
אין כל ספק שחברות רבות ובראשן המשטר הנאצי, עשו שימוש נלוז ואכזרי ברעיונות של השבחת המין האנושי. אך טעות לראות בניסיון ההיסטורי המסוכן והמקומם טיעון פילוסופי נגד עצם רעיון ההשבחה. חברות אנושיות עושות מאמצים שיטתיים לשפר את תנאי החיים של בני אדם, לקדם את רמת החינוך, הבריאות ואפילו היושר המוסרי. מדוע לא תושג המטרה של קידום היכולת והרווחה האנושית באמצעים גנטיים?
שאלות הבנה
לאיזה מטרות יכול לשמש סינון עוברים? אילו "תוצרים" אפשר להשיג באמצעותו? באיזו דרך "סיננו" במדינת וירג'יניה, כפי שמתאר השופט הולמס?
מה חושב דוד הד על רעיון ההשבחה?
שאלות לדיון
אילו מטרות מצדיקות התערבות גנטית, ואילו לא? האם לגיטמי לבחור לדוגמה את מין העובר? (עיינו במקורות 5-3 בדף ההרחבות)
האם השבחה גנטית לא תיצור שני מעמדות – מעמד "עליון", מהונדס, ומעמד "נחות", טבעי? (עיינו במקור 6 בדף ההרחבות)
שאלות העמקה
מה הסיכון שברעיון השבחת הגזע? מה ההבדל בין השבחה באמצעות עיקור להשבחה גנטית?
כרמל וייסמן, הגן האחראי לנשמת האדם, מתוך הבלוג "אבסולוט כרמל"
השליטה שלנו במציאות חיינו היא אשליה שאנו זקוקים לה כדי לתפקד. וזה נורמאלי. אבל אם נפחד יותר מדי מחוסר הוודאות ונחפש כמה שיותר לחנוק ולבטל אותו, שם אנחנו מסתבכים. כשאנו מחפשים וודאות מתוך פחד, כשאנחנו נהיים קונטרול-פריקים ומנסים להתערב בכל תהליך, אנו משלמים מחיר כבד של להפסיד את מה שרצינו בו מלכתחילה. כשאנחנו מתחילים לחשוב ש"הכול כתוב" בין אם זה נכתב בעט המדע או הדת, ושוכחים את החלק של "הרשות נתונה", אנחנו לא משאירים מקום לנשמת האדם לבטא את עצמה ולהתמודד עם השיעורים שלה, שכוללים לעיתים ניצחון על "גורלה".