Tu B'Shevat WIT 1.25.21~13 Shevat 5781

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:

Mishnah Rosh Hashanah 1:1

They are four days in the year that serve as the New Year, each for a different purpose: On the first of Nisan is the New Year for kings; it is from this date that the years of a king’s rule are counted. And the first of Nisan is also the New Year for the order of the Festivals, as it determines which is considered the first Festival of the year and which the last. On the first of Elul is the New Year for animal tithes; all the animals born prior to that date belong to the previous tithe year and are tithed as a single unit, whereas those born after that date belong to the next tithe year. Rabbi Elazar and Rabbi Shimon say: The New Year for animal tithes is on the first of Tishrei. On the first of Tishrei is the New Year for counting years, as will be explained in the Gemara; for calculating Sabbatical Years and Jubilee Years, i.e., from the first of Tishrei there is a biblical prohibition to work the land during these years; for planting, for determining the years of orla, the three-year period from when a tree has been planted during which time its fruit is forbidden; and for tithing vegetables, as vegetables picked prior to that date cannot be tithed together with vegetables picked after that date. On the first of Shevat is the New Year for the tree; the fruit of a tree that was formed prior to that date belong to the previous tithe year and cannot be tithed together with fruit that was formed after that date; this ruling is in accordance with the statement of Beit Shammai. But Beit Hillel say: The New Year for trees is on the fifteenth of Shevat.

אבן עזרא על דברים כ׳:י״ט:א׳

כי האדם עץ השדה. כבר ביארתי בספר היסוד כי יתכן בכל לשון לקצר לאחוז דרך קצרה כמו חמור לחם רק מלת לא לא יתכן להיותה נחסרת כי הטעם יהיה להפך ומדקדק גדול ספרדי אמר כי חסר ה״‎א וכן הוא הכי האדם עץ השדה וזה הטעם איננו נכון בעיני כי מה טעם לאמר לא תשחית עץ פרי כי איננו כבני אדם שיוכל לברוח מפניך ולפי דעתי שאין לנו צורך לכל זה וזה פירושו כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה והטעם כי חיי בן אדם הוא עץ השדה וכמוהו כי נפש הוא חובל כי חיי נפש הוא חובל ואותו לא תכרות דבק עם לבא מפניך במצור הנה לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם רק מותר שתאכל ממנו ואסור לך להשחיתו כדי שתבא העיר מפניך במצור והעד על זה הפירוש שהוא נכון שאמר וכרת ובנית מצור:

Ibn Ezra on Deuteronomy 20:19:1

man is a tree of the field I have already explained, in Sefer Hayyǝsod , that in every language there is a tendency to omit words in order to be concise. Nevertheless, one never omits the word “not”, because then one’s meaning is reversed. A great Spanish grammarian asserted that the sentence is missing an interrogative heh , as if Scripture were asking rhetorically, “is a tree of the field a man?” — but in my view this interpretation is not correct, because it makes no sense to explain a prohibition against destroying a fruit tree, on the grounds that a tree is not a man (and is thus incapable of running away). In my opinion there is no need for any of this. The meaning, rather, is as follows: You may eat of them, but do not cut them down, for man is a tree of the field (i.e., the life of man depends on the trees of the field). A similar construction appears in “for it is taking a life in pawn” [24: 6], which clearly means “it is taking the means of a man’s livelihood in pawn”. The phrase but do not cut them down is conceptually tied to the phrase to come before you in the siege, to wit: You may not destroy fruit-bearing trees, which are a source of life to mankind, but you may eat of their fruit; you are forbidden to destroy them so that the besieged city will surrender before you. The subsequent phrase cut to build up siegeworks is proof that this is the correct interpretation.

דרך ה', חלק שני, בענין ישראל ואומות העולם ג׳

ואברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה ונקבע להיות אילן מעולה ויקר כפי מציאות האנושית במדריגתו העליונה וניתן לו להוציא ענפיו כפי חקו. ואז נתחלק העולם לע׳‎ אומות כל א׳‎ מהם במדריגה ידוע אבל כלם בבחי׳‎ האנושיות בשפלותו וישראל בחי׳‎ האנושיות בעילויו והנה אחר הענין הזה נסתם שער השרשי והתחיל הגלגול וההנהגה בענפים כל א׳‎ לפי ענינו ונמצא שאעפ״י שלכאורה נראה ענינינו עתה וענין הקודמים שוה באמת איננו כך אלא עד הפלגה היה הזמן שרשי האנושיות ונתגלגלו הדברים בבחי׳‎ זו וכשהגיע קץ זמן זה נקבע הדבר כפי המשפט והתחיל זמן אחר שהוא זמן הענפים שעודנו בו עתה:

Derekh Hashem, Part Two, On Israel and the Nations 3

And it was Abraham alone that was chosen because of his deeds. He had raised himself and was set to be an excellent and precious tree, according to the higher level of human existence, such that it was [also] given to him to produce his branches according to his qualities. And then the world was divided into seventy nations - each one of them at a certain level, but all of them in the way of mankind in its lowliness, whereas Israel was in the way of mankind in its height. And after this matter, the gate of roots was closed and the development and direction of the branches began - each one according to his character. And so even though, prima facie, it appears that our situation now and the situation of the earlier ones is the same, in truth it is not like that. Rather until the Dispersion, it was the time of the roots of mankind, and things developed in this way. But when the end of this time period arrived, the [status of the roots] was fixed according to justice; and a new different time period began. This was the time period of the branches that we are still in now.

פרי עץ הדר ג׳:ו׳

וִיהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ סְגוּלַּת אֲכִילַת הַפֵּירוֹת שֶׁנֹּאכַל וּנְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עַתָּה וַאֲשֶׁר נֶהֱגֶה בְּסוֹד שׁוֹרְשֵהֶן יִתְעוֹרְרוּ שְׂרָפֵיהֶן הָעֶלְיוֹנִים אֲשֶר הֵמָּה תְּלוּיִים בָּם לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶן שֶׁפַע רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, וְגַם הַמְּמוּנִּים וְהַמֻּשְּטָרִים עֲלֵיהֶן יִתְמַלְּאוּ מֵעוֹז שֶׁפַע הדרן לָשׁוּב שֵׁנִית לְהַגְדִּילָם וּלְהַצְמִיחָם מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.‏

Peri Etz Hadar 3:6

May it be Your will L-rd our G-d and G-d of our ancestors, that through the sacred power of our eating fruit, which we are now eating and blessing, while reflecting on the secret of their supernal roots upon which they depend, their supernal sap will be aroused so that shefa , favor, blessing, and bounty be bestowed upon them. May the angels appointed over them also be filled by the powerful shefa of their glory, may it return and cause them to grow a second time, from the beginning of the year and until its end, for bounty and blessing, for good life and peace.

פרי עץ הדר ג׳:י׳

וְעוֹז הֲדַר הַבְּרָכוֹת בַּאֲכִילַת הַפֵּירוֹת יִהְיוּ לִמְאוֹרוֹת בְמַעְיַין הַבְּרָכוֹת צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים וְנִרְאֲתָה הַקֶשֶׁת שָׂשׂ וּמִתְפָּאֵר בְּגוָֹונִים שֶׁלּוֹ וּמִשָּׂם יוּשְׁפַּע עָלֵינוּ שֶׁפַע רָצוֹן וְרַחֲמִים לִמְחוֹל וְלִסְלֹחַ מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ וְאַשְׁמָתֵנוּ אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶר חָטָאנוּ. וְהָיִינוּ מַרְשִׁיעֵי בְרִית וּפגַמְנוּ בִפְרִי צַדִּי״ק חַי הַעוֹלמָיִם וּמַנַעְנוּ רְבִיבֵי הַשְׁפָּעֲתוֹ וְנִשְׁחָתוּ כָּל מְקוֹרוֹת וְיָשׁוּב עַתָּה הַכּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן וְתֵשֵׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה׳ כַּצִנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֵהוּ׃

Peri Etz Hadar 3:10

And may the splendid power of the blessings [said] while eating the fruit illuminate the source of blessings, Tsaddik, the Life of the Worlds, and let the rainbow appear, proudly rejoicing in its colors. From there, may shefa , favor, and compassion be bestowed upon us, to pardon and forgive the iniquities and misdeeds that we committed and sinned. We violated the covenant and damaged the fruit of Tzadik, the Life of the Worlds, and caused the rains of its beneficence to be withheld, so that all the sources [of shefa ] were harmed. Now let everything return to its original might “and let His bow remain taut.“Gen. 49:24. “For You, L-rd , bless the Tzadik, favor crowns him like a shield.“

משנה ביכורים ג׳:ג׳

הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטֶרֶת שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלָיִם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם. הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים. וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם, אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם:

Mishnah Bikkurim 3:3

Those who lived near [Jerusalem] would bring fresh figs and grapes, while those who lived far away would bring dried figs and raisins. An ox would go in front of them, his horns bedecked with gold and with an olive-crown on its head. The flute would play before them until they would draw close to Jerusalem. When they drew close to Jerusalem they would send messengers in advance, and they would adorn their bikkurim. The governors and chiefs and treasurers [of the Temple] would go out to greet them, and according to the rank of the entrants they would go forth. All the skilled artisans of Jerusalem would stand up before them and greet them saying, “Our brothers, men of such and such a place, we welcome you in peace.”

דברים ח׳:ז׳-י׳

כִּ֚י ה' אֱלֹקֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃ אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃ אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃

Deuteronomy 8:7-10

For the L-RD your G-d is bringing you into a good land, a land with streams and springs and fountains issuing from plain and hill; a land of wheat and barley, of vines, figs, and pomegranates, a land of olive trees and honey; a land where you may eat food without stint, where you will lack nothing; a land whose rocks are iron and from whose hills you can mine copper. When you have eaten your fill, give thanks to the L-RD your G-d for the good land which He has given you.

ברכות נ״ז א:ה׳

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: הָרוֹאֶה חִטִּים בַּחֲלוֹם — רָאָה שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ״. הָרוֹאֶה שְׂעוֹרִים בַּחֲלוֹם — סָרוּ עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר״. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא לָא סְלַקִי מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד דַּחֲזַאי שְׂעָרֵי בְּחֶלְמָא.

Berakhot 57a:5

Rabbi Ḥiyya bar Abba said: One who sees wheat in a dream has seen peace, as it is stated: “He makes your borders peace; He gives you in plenty the fat of wheat” (Psalms 147:14). And one who sees barley [se’orim] in a dream has received a sign that his iniquities are taken away, as it is stated: “And your iniquity is taken away [vesar avonekh], and your sin expiated” (Isaiah 6:7); se’orim is an acronym for sar avon. Rabbi Zeira said: I did not ascend from Babylonia to Eretz Yisrael until I saw barley in my dream.

בראשית מ׳:י׳

וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃

Genesis 40:10

On the vine were three branches. It had barely budded, when out came its blossoms and its clusters ripened into grapes.

חולין צ״ב א:ה׳-י״ב

רב חייא בר אבא אמר רב אלו ג' שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל פעמים ששנים בארץ ישראל ואחד כאן ... רבא אמר אלו שלשה שרי גוים שמלמדים זכות על ישראל בכל דור ודור תניא רבי אליעזר אומר גפן זה העולם שלשה שריגים זה אברהם יצחק ויעקב והיא כפורחת עלתה נצה אלו האמהות הבשילו אשכלותיה ענבים אלו השבטים אמר לו רבי יהושע ...אלא גפן זה תורה שלשה שריגים אלו משה ואהרן ומרים והיא כפורחת עלתה נצה אלו סנהדרין הבשילו אשכלותיה ענבים אלו הצדיקים שבכל דור ודור ... רבי אלעזר המודעי אומר גפן זה ירושלים שלשה שריגים זה מקדש מלך וכהן גדול והיא כפורחת עלתה נצה אלו פרחי כהונה הבשילו אשכלותיה ענבים אלו נסכים רבי יהושע בן לוי מוקים לה במתנות דאמר ר' יהושע בן לוי גפן זו תורה שלשה שריגים זה באר עמוד ענן ומן והיא כפורחת עלתה נצה אלו הבכורים הבשילו אשכלותיה ענבים אלו נסכים רבי ירמיה בר אבא אמר גפן אלו ישראל ... שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה והיא כפורחת עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות ... עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל ליגאל ...

Chullin 92a:5-12

Rav Ḥiyya bar Abba says that Rav says: These three branches refer to the three proud princes who emerge from the Jewish people in each and every generation. There are times when two are here in Babylonia and one is in Eretz Yisrael, and there are times when two are in Eretz Yisrael and one is here in Babylonia. ...Rava says: These three branches are the three ministering angels appointed to oversee the gentiles who plead in favor of the Jewish people in each and every generation. It is taught in a baraita: Rabbi Eliezer says “Vine” is the world. “Three branches” is Abraham, Isaac, and Jacob. “And as it was budding, its blossoms shot forth”; these are the matriarchs. “And its clusters brought forth ripe grapes”; these are the twelve tribes. Rabbi Yehoshua said to him: ...Rather, “Vine” is the Torah. “Three branches”; these are Moses, Aaron, and Miriam. “And as it was budding, its blossoms shot forth”; these are the members of the Sanhedrin. “And its clusters brought forth ripe grapes”; these are the righteous people who live in each and every generation....Rabbi Elazar HaModa’i says: “Vine” is Jerusalem. “Three branches” is the Temple, the king and the High Priest. “And as it was budding [poraḥat], its blossoms shot forth”; these are the young priests. “And its clusters brought forth ripe grapes”; these are the wine libations. Rabbi Yehoshua ben Levi interprets it as the gifts that G-d gave the Jewish people, as Rabbi Yehoshua ben Levi said: “Vine” is the Torah. “Three branches” is the well, the pillar of cloud, and the manna. “And as it was budding, its blossoms shot forth”; these are the first fruits that are brought to the Temple. “And its clusters brought forth ripe grapes”; these are the wine libations. Rabbi Yirmeya bar Abba says: “Vine” is the Jewish people...“Three branches”; these are the three pilgrimage Festivals, on which the Jewish people ascend to Jerusalem every year. “And as it was budding, its blossoms shot forth,” means that the time has arrived for the Jewish people to be fruitful and multiply.... “Its blossoms [nitzah] shot forth” means that the time has arrived for the Jewish people to be redeemed. ...

עירובין נ״ד א:כ״ז-נ״ד ב:א׳

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ״, לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כִּתְאֵנָה, מָה תְּאֵנָה זוֹ כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ — מוֹצֵא בָּהּ תְּאֵנִים. אַף דִּבְרֵי תוֹרָה, כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן — מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם.

Eruvin 54a:27-54b:1

Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: “He who guards the fig tree shall eat its fruit” (Proverbs 27:18)? Why were matters of Torah compared to a fig tree? Just as this fig tree, whenever a person searches it for figs to eat, he finds figs in it, as the figs on a tree do not ripen all at once, so that one can always find a recently ripened fig, so too, with matters of Torah. Whenever a person meditates upon them, he finds in them new meaning.

עירובין י״ט א:ט׳

מָה מִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כְּעוֹבִי דִּינַר זָהָב, עָמַד כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ הָאוּר. פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּלֵיאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ״, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַל תִּיקְרֵי ״רַקָּתֵךְ״ אֶלָּא ״רֵיקָתֵיךְ״, שֶׁאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵיאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Eruvin 19a:9

If the golden altar in the Temple, which was only covered by gold the thickness of a golden dinar, stood for many years and the fire did not burn it, for its gold did not melt, so too the sinners of the Jewish people, who are filled with good deeds like a pomegranate, as it is stated: “Your temples [rakatekh] are like a split pomegranate behind your veil” (Song of Songs 6:7), will not be affected by the fire of Gehenna. And Rabbi Shimon ben Lakish said about this: Do not read: Your temples [rakatekh], but rather: Your empty ones [reikateikh], meaning that even the sinners among you are full of mitzvot like a pomegranate; how much more so should the fire of Gehenna have no power over them.

מנחות נ״ג ב:י״ב

אמר רבי יהושע בן לוי למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה"ז ולא בעולם הבא ואמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין

Menachot 53b:12

The verse in Jeremiah compares the Jewish people to an olive tree: “The Lord called your name a leafy olive tree.” Rabbi Yehoshua ben Levi says: Why were the Jewish people likened to an olive tree? It is to tell you that just as the leaves of an olive tree never fall off, neither in the summer nor in the rainy season, so too, the Jewish people will never be nullified, neither in this world nor in the World-to-Come. And Rabbi Yoḥanan says: Why were the Jewish people likened to an olive tree? It is to tell you that just as an olive tree brings forth its oil only by means of crushing and breaking, so too, the Jewish people, if they sin, return to good ways only by means of suffering.

במדבר רבה ג׳:א׳

צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וגו' שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' וגו', דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסוֹלֶת אֶלָּא תְּמָרִים לַאֲכִילָה, לוּלָבִין לְהִלּוּל, חֲרָיוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסַנִּים לַכְּבָרָה, שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְקָרוֹת בָּהֶן אֶת הַבַּיִת. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי אַגָּדָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מֵהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת וְכָל הָעִנְיָן.

Bamidbar Rabbah 3:1

A righteous person will flourish like a date palm. No part of the date palm is wasted: Its dates are eaten; its young branches are used for ritual blessing [of the lulav on sukkot]; its fronds cover the Sukkah; its fibers are used to make ropes; its leaves are used for sieves; its planed trunks are used for roof beams. So too there are none worthless in Israel: Some are versed in the Bible; others know Mishnah; some are masters of aggadah [storytelling]; others do good deeds; still others promote social equity.

What is the essence of the fruit according to the text?

What is the symbolic connection of the fruit to the Jewish people?

Share a personal story associated with this fruit.

בני יששכר, שבט ב׳:ב׳:א׳

ר"ה לאילן לא אמר לאילנות כמו באינך. יש לרמז מה שקבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרו"ג כשר יפה ומהודר שיזמין הש"י בעת המצטרך למצוה כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכו' של כ"א מישראל הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיח' שיזדמן לו הש"י לעת המצטרך את הפרי עץ הדר. והנה תפלתו תעשה פירות וזה שרמז התנא באומרו לשון יחיד לאיל"ן להורות על האילן המיוחד המבואר בתורה למצות:

Bnei Yissaschar, Shevat 2:2:1

Rosh Hashanah for the 'tree', not for the 'trees,' unlike the others in the mishnah (which are plural). This hints at that which we have received from our rabbis - that on Tu B'Shevat one should pray for God to provide them with a beautiful, perfect, kosher etrog at the time it is needed for the mitzva. This is the day when the sap rises in the trees according to the merits of each member of Israel, and how good and pleasant it is that one pray on this day, the foundational moment of new growth, for God to provide for them in the right time the 'fruit of the hadar tree.' (Lev. 23:40) Behold, their prayers will bear fruit! This is what the Tanna hinted at when he used the singular 'tree,' in order to indicate the specific tree which the Torah clearly intends for fulfilling a commandment.