חורבת ב"ק מתוך ויקפדיה
מתי התחילה ההתיישבות היהודית החקלאית בארץ ישראל בעת החדשה?
מהי נקודת ראשית הציונות?
בוגרי מערכת החינוך הישראלית, מייד יגידו שהכל התחיל בבוקר לח בשנת תרל"ח, כאשר ב-1878 , ארבע שנים לפני עליה ראשונה הוקמה "פתח תקווה" אם המושבות.
חלק יזכירו, שמספר שבועות לפני הקמת פתח תקווה, הוקמה המושבה "גיא אוני" באדמות ראש פינה (אדמות שנרכשו ב-1875 ע"י אליעזר רוקח נכדו של ישראל ב"ק)
מעטים יגידו שהנקודה החקלאית (חינוכית) הראשונה היא מקווה ישראל, שהוקמה מדרום ליפו ע"י קרל נטר כבר ב-1870
מעטים מאוד יזכירו את הקמת המושבה "מוצא" בפאתי ירושלים שאדמותיה נרכשו עוד ב-1860 כמתנה לרגל נישואי הזוג הבין-עדתי הראשון, בנו של דוד ילין (יוצא פולין) ובתו של שלמה יחזקאל יהודה (יוצא בגדד) .
אבל האמת נמצאת ממש לידנו- חורבת ב"ק שהוקמה על ידי רבי ישראל ב"ק כבר ב-1834 היא הנקודה החקלאית הראשונה בעת החדשה , יובל שנים לפני הקמת פתח תקווה.
אז אתם מוזמנים להיכנס לשרידי החווה של ישראל ב"ק, ובצל המערה או לצד המעיין ללמוד מעט על המקום שבו אתם נמצאים ועל האדם שהקים אותו
* הערה: במהלך ימי הביניים היו מעט יהודים שחיו בכפרים המוסלמים (פקיעין, עין זיתון, שפרעם ואחרים) ועסקו בחקלאות. יהודים אלו נקראים בשם "המוסתערבים" והם יהודים שלא גלו מהארץ ואימצו את השפה וחלק מהמנהגים הערביים תוך כדי שמירה על יהודתם. בעקבות הביזה הגדולה בצפת ב 1834 רוב היהודים הללו נעלמו. אחד מששת השומרים הראשונים בפתח תקווה היה מאותם יהודים וכיום מרגלית זינאתי שעדיין מתגוררת בכפר הערבי פקיעין משמרת את אותם יהודים.
בכל מקרה , החל מהמאה ה-19 אנחנו מוצאים התחדשות והקמה של ישובים חקלאים , בהתחלה על ידי אנשי הישוב הישן (ראש פינה, פתח תקווה, ביר אשגום) ואחר כך ע"י אנשי העליות הראשונות
צילום: ויקפדיה
המעונינים יכולים להאזין לשיר "צליל ענבלים" בביצוע של דקלון. את השיר כתב הפזמונאי אברהם לוי, יליד מרוקו ותושב העיר כרמיאל. השיר מספר על נופיו של המחבר, אבל המילים ממש מתאימות לסיפורו של ישראל ב"ק:
עת ערפילים עטפו שדות בעמק/והצללים מן הגבעה גלשו/הו מה יפים היו אז/הלילות בכנען/וערבה היתה גם יללת התן.
צליל ענבלים בהר/חליל רועים בכפר/בגאיות פרחו כלניות/זמר עתיק נושן/שקיעות אל מול בשן/במשעולים שיירת גמלים.
אל מחרשה יצאו בטרם בוקר/ובכרמים נשמע קול הבוצרים/שב השומר עייף מליל חשוך מסהר/ועדרים ירדו בשביל אל הנהר.
סביב מדורות פיזמו אל שמי הליל/ובצנעה פרחו אז אהבות/בסרפן רקום כבשו בנות לב נע
חשבו: מה לדעתכם ההגדרה של "חלוץ"?
הפעם הראשונה שהמילה חלוץ מופיעה בתנ"ך היא בספר במדבר, סביב הבטחתם של בני ראובן גד וחצי המנשה לעבור "חלוצים" לפני בני ישראל
שאלות למחשבה:
מה פרוש המילה חלוצים בספר במדבר?
מה הופך את מעשה בני ראובן גד וחצי המנשה לחלוצי?
חפשו מילה אחרת במקום "חלוץ" שיכולה להתאים לטקסט
ויקפדיה מגדירה את המילה "חלוץ" כך:
חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה. המונח מתייחס לרוב לפעולה הנוגעת לתחילת ההתיישבות, הגעה לשטח חדש לצורך בחינתו או בנייתו, מחקר או פיתוחים חדשים בתחומם. חלוציות תיתכן גם במשמעות צבאית, שפירושה הגעה של כוח מצומצם לפתיחת שטח, להנחת יסודות כלשהם או הקדמת כוחות גדולים.
ישראל ב"ק היה חלוץ בכל רמח"ח אבריו.
ישראל ב"ק נולד ב 1797 בעיר ברדיצב שבאוקראינה למשפחה חסידית (חסידות רוז'ן). בגיל 34 הוא עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת ופתח בה את בית הדפוס הראשון בשפה העברית בארץ ישראל (בשנת 1577 היה בית דפוס עברי בצפת שפעל כעשר שנים ונסגר , ועד המאה ה-19 לא היה בית דפוס בארץ ישראל). בית הדפוס של ישראל ב"ק הוא מבתי הדפוס הראשונים במזרח התיכון כולו. לאחר עליתו לארץ והתבססותו שלח ישראל את בנו ניסן ב"ק להביא את שאר משפחתו וכ-90 עולים נוספים עלו לצפת מהעיר ברדיצב. ישראל ב"ק העסיק בבית הדפוס כשלושים פועלים יהודים שבחרו להתפרנס מיגיע כפיהם ולא מכספי החלוקה ובכך ישראל ב"ק היה גם מחלוצי הדפוס העברי וגם מחלוצי העבודה העברית.
בבזיה הגדולה בצפת (פרעות צפת ב-1834 ) נהרס בית הדפוס וישראל ב"ק עצמו נפצע ובעקבות כך נשאר צולע כל ימיו.
עד ימיו של ישראל ב"ק , תחת השלטון העותמאני, לא היה ניתן ליהודים רשות לקנות קרקעות בארץ ישראל . בעקבות כיבושו של מוחמד עלי ממצרים את ארץ ישראל, ותחת הנהגתו של אברהם פחה ובעקבות כשלון מרד הפלאחים- הצליח ישראל ב"ק לרכוש חווה חקלאית בהר מירון. וכך כתב ישראל ב"ק ביומנו:
לא ארכו הימים ואבראהים פאשא פחת מצרים בא כנחל שוטף לכבוש גם את ארצנו... וה' נתן חיני בעיני השר הזה ואת כל אשר שאלתי ממנו לא אצל מאתי. בשנת תקצ"ד (1834) הייתה כל העיר צפת לשלל ולביזה, ונשארנו בחוסר כל. אז שמתי פני לשר הפחה ההוא אל עיר עכו עיר מושבו, התנפלתי לרגליו, ואבקשהו חסד ורחמים, את עמי בבקשתי, ונפשי ונפש ביתי בשאלתי. והשר הזה חמל עלי ויתן לי כפר קטן הנקרא 'זארמיק' לאחוזה. הכפר ההוא עומד על ראש הר תבור, ומעינות מים סביב לו, איננו רחוק מכפר 'מיראן' (מירון) כי אם חצי שעה.
אברהם יערי , זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי הישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו (ירושלים: המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית, תש"ז), עמ' 144–145. בהערה *5 מעיר יערי כי יהודי צפת כינו בטעות את הר עצמון בשם "הר תבור".
וכך מתאר ביומניו ישראל ב"ק את החיים בחווה:
לפנים היה בכפר הזה גם גנות ופרדסים, אך בעת הזאת אין שם כי אם יער ואבנים גדולות.... בניתי בו בתים לשבת, עשיתי לי גינות וזרעתי שדות, ועוד בשנה ההיא אכלתי לשובע מזרע הארץ. בשנה השנייה היה לי בקר וצאן, ששה כבשים וששה עיזים, סוסים וחמורים, ובעזרת השם גם שמרתי את השבת בכל פרטיה ודקדוקיה, גם כל המצוות התלויות בארץ קיימתי באופן נעלה, גם ביתי היה פתוח לרווחה, וברכת ה' הייתה על כל פעולתי, בבית ובשדה. אם כי המקום ההוא איננו מקום זריעה, כי אבנים רבות בו, בכל זאת ידי עשתה חיל, וה' היה בעזרי
בשנת 1839 ביקר השר מנטפיורי בג'רמק, כחלק מניסיונו להחיות את היישוב החקלאי בארץ ישראל. אשתו יהודית תיארה ביקור זה ביומנה: "באנו אל בית הרב ר' ישראל, ובני ביתו, צאצאיו וצאצאי צאצאיו, שלושה דורות, יצאו לקראתנו לברכנו...".ראה כי השר מונטיפיורי התרשם מהמפעל החקלאי היהודי והתחזקה אמונתו ביכולתו לפתח חקלאות יהודית.
ך למרות התוכניות הגדולות, זמן מועט אחרי ביקורו של מונטיפיורי נאלצה משפחת ב"ק לעזוב את הכפר. בשנת 1840 איברהים פאשא נמלט עם צבאו מהארץ, והשלטון העות'מאני חזר אליה.תחת השלטון החדש-ישן, ובלחץ ערביי האזור שלא אהדו את ההתיישבות היהודית במקום, אולצו ב"ק ומשפחתו לנטוש את המשק החקלאי ולעבור לירושלים. עוד שנים רבות לאחר שהפורעים הרסו את הכפר הם המשיכו לקרא לחורבות המקום בשם "חרבת אל-יהוד".
בירושלים המשיך ישראל ב"ק (ובנו ניסם ב"ק) בפעילות חלוצית,
בשנת 1841 הוא הקים בירושלים בית דפוס עברי ראשון,וקיבל ממשה מנטיפיורי שעמו עמד בקשרים עוד בתקופת צפת, מכונת דפוס חדשה שכונתה "משאת משה ויהודית". ב"ק היה פעיל בהקמת בית הכנסת של החסידים 'תפארת ישראל' ברובע היהודי (על שמו של רבו , רבי ישראל מרוזין)
ב-1863 החל ב"ק להוציא לאור את העיתון "חבצלת" העיתון הראשון בארץ ישראל, עיתון שלאחר מספר שנים עורכו היה אליעזר בן יהודה, בכך היה ישראל ב"ק גם מחלוצי חידוש השפה העברית ומחלוצי הציונות בארץ ישראל הוא נפטר בשנת 1874 ונקבר בהר הזיתים בירושלים
מצבת קברו של ישראל בק.
הכיתוב על המצבה: פ"נ הרב הישיש חסיד ועניו מו"ה ישראל ב"ק מדפיס דפעה"ק תובב"א נלב"ע ער"ח כסליו תרל"ה ליצירה תנצבה
הזמנה למסע:
שבו למרגלות חורבת ב"ק ונסו לדמיין לעצמכם את הבחירה של ישראל ב"ק ומשפחתו לעזוב את הישוב היהודי הישן בצפת ולעבור לחיות חיי חקלאות בחווה מבודדת בראש הר מירון. נסו לדמיין מה אמרו לו השכנים, מה חשבה עליו הקהילה. נסו לדמיין את קולות הכבשים והתרנגולות שמתערבבים עם קולות הילדים בחווה , כחווה בודדת בראש הר טרשים קירח. מאז חורבן מרד בר כוכבא לא הקימו יהודים כפרים חקלאיים חדשים עד שהגיע רבי ישראל ב"ק ובחר לעבד את האדמה.
חשבו על נקודות חלוציות נוספות בחייו של ישראל ב"ק- הקמת בית הדפוס בצפת, ארגון עליה גדולה מעירו באוקראינה לצפת, בחירתו להדפיס עיתון ציוני בישוב הישן בירושלים ועוד.
האם גם אתם מעונינים להיות חלוצים?
האם יש תחום שבו אתם מעונינים להיות "פורצי דרך"?
איך לדעתיכם מתורגמת המילה "חלוציות" למאה ה-21? מה הדברים שבהם היום יש צורך בחלוצים מודרנים?
להרחבה:
ידידי ורעי, נתנאל אלינסון, ראש מדרשת הערבה, כתב בספרו החדש ("קיצור תולדות הישראליות") על כך שהציונות התחילה בזכות תקופת "תור הזהב" של מקובלי צפת במאה ה-16 (אז חובר הפיוט לכה דודי, פיוט שקורא לעם ישראל לצאת מהגלות ולעלות לארץ- הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ עַמִּי....הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי) ובזכות המהפכה החסידית של הבעל שם טוב במאה ה-17 . דמותו של ישראל ב"ק היא הוכחה לתיזה של אלינסון שהרי ב"ק הוא בן הן למהפכה החסידית והן למהפכת הקבלה בצפת. הספר עדיין נמצא בדפוס , אבל מי שמעונין להרחיב בנושא יכול לקרא את הפוסט של נתנאל שעסק בכך בכתובת הבאה: https://www.facebook.com/yair.tiktin/posts/10157333942223037