Why Marry?
(18) The Eternal God said, “It is not good for man to be alone; I will make a fitting helper for him.”
(א) דיני פריה ורביה ושלא לעמוד בלא אשה. ובו יד סעיפים:
חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל:
הגה וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה בלא תורה כו' ולא נקרא אדם וכיון שנשא אשה עונותיו מפקפקים שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה': (טור)
(1) Every man is obligated to marry a woman in order to be fruitful, and to multiply and anyone who doesn't engage in being fruitful and multiplying is as if he spills blood, and lessens the appearance, and causes the divine presence to depart from Israel.
Rem"a: He who does not marry is not allowed to make a blessing or to engage in Torah etc. and he is not called a man, and when he marries a woman, his sins are cast into doubt, as it is said: "One who has found a wife has found goodness and obtains favor in the eyes of God." (Proverbs 18:22)
Who is/is not eligible to be married?
(כא) הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:
(21) He used to say: At five years of age the study of Scripture; At ten the study of Mishnah; At thirteen subject to the commandments; At fifteen the study of Talmud; At eighteen the bridal canopy; At twenty for pursuit [of livelihood]; At thirty the peak of strength; At forty wisdom; At fifty able to give counsel; At sixty old age; At seventy fullness of years; At eighty the age of “strength”; At ninety a bent body; At one hundred, as good as dead and gone completely out of the world.
(א) היתר אשת איש שמת בעלה ואומרת גרשתני ודיני הערוה ודין נשאת באיסור ובטעות ובו נח סעיפים:
אשת איש בכלל עריות היא ואין קדושין תופסין בה בד"א בודאי אשת איש אבל אם היא ספק מקודשת או ספק מגורשת קדושין תופסין בה מספק וצריכה גט משניהם וה"ה לפסולי גיטין מדרבנן שאם בא אחר וקידשה שצריכה גט משניהם מהראשון דרבנן ומהשני מדאורייתא:
(1) A married woman is included in the category of sexual proscriptions, and kiddushin (the acquisition aspect of marriage) to her is void. In what case are we dealing? With a woman who is definitely married. However, is she is doubtfully married, or doubtfully divorced, then kiddushin is valid by doubt, and she needs a writ of divorce from both men. The same law applies to writs of divorce which are invalid by Rabbinic decree, that if another man came and gave her kiddushin, she needs a writ of divorce from both, from the first (original husband) by Rabbinic decree, and from the second by Biblical law.
(א) מי הם האסורים לבא בקהל ואיזהו הנקרא ממזר ובו לז סעיפים:
ממזרים ונתינים אסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות בין זכרים בין נקבות:
(1) Bastards and subjects are forbidden for eternity to the end of days, whether males or females:
(2) No one whose testes are crushed or whose member is cut off shall be admitted into the congregation of the Eternal.
(א) גרושה או אלמנה צריכה להמתין צ' יום טרם שתנשא ושלא ישא מינקת חבירו ומעוברת חבירו ובו יד סעיפים:
כל אשה שנתגרשה או שנתאלמנה הרי זו לא תינשא ולא תתארס לאחר עד שתמתין צ' יום חוץ מיום שנתגרשה או שמת בעלה בו וחוץ מיום שנתארסה בו כדי שיודע אם היא מעוברת או אינה מעוברת להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של אחרון (אבל מותרת לעשות שידוכים בלא אירוסין (ב"י בשם תשובת הרא"ש ות"ה סימן רי"ז) רק שלא יכנוס עמה בבית) (שם) ומיום כתיבת הגט מונים למגורשת ואפי' היה על תנאי או שלא הגיע לידה אלא לאחר כמה שנים מיום הכתיבה מונים שהרי אינו מתייחד עמה משכתבו לה: הגה וי"א דמונים מיום נתינת הגט (טור בשם הרא"ש וכן ראוי להחמיר כן נ"ל) וגזירת חכמים היא שאפילו האשה שאינה ראויה לילד ואפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין צריכה להמתין צ' יום אפילו קטנה או זקנה או עקרה או איילונית ואפי' בעלה במדינת הים או סריס אדם או חולה או חבוש בבית האסורים והמפלת אחר מיתת בעלה ואפי' בתולה מהאירוסין צריכות להמתין צ' יום:
(1) Any woman who is divorced or widowed may not get married or engaged to another until she waits 90 days, excluding the day she was divorced or on which her husband died and the day on which she becomes engaged, so that it be known if she is pregnant or not pregnant, to distinguish between the seed of the former and the seed of the latter.
Rem"a: But she is permitted to make a commitment for marriage without formal engagement (Beit Yosef in the name of a responsum of the Rosh and Terumat haDeshen 217) as long as he doesn't enter into a house with her.
From the day of the writing of the divorce document one counts for a divorcee, even if it was [written] on condition [of going into effect later than the day on which it was written] or she didn't receive it until many years later -- from the day of the writing one counts, for he does not seclude himself with her after writing it for her.
Rem"a: And some say that one counts from the day of the giving of the divorce document (Tur in the name of the Rosh) and in accordance with that it is appropriate to be stringent, thus it appears to me.
And it is a decree of the Sages that even a woman who is unable to give birth, and even if she is divorced or widowed during the engagement period [when sexual relations with the future husband are forbidden], must wait 90 days. Even a minor or an elderly woman or an infertile woman or a woman who never underwent puberty, or even if her husband is abroad or a eunuch or ill or imprisoned, or [even] someone who miscarries after her husband's death, or even a virgin from the engagement period, [all these] must wait 90 days.
(א) עידי גט וכן עדים שהעידו מיתת הבעל אם רשאים לישא האשה ההיא ובו ד סעיפים:
המביא גט שצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם וכן העד האחד שהעיד לאשה שמת בעלה לא ישאנה משום חשד ואם כנס לא יוציא אבל המביא גט שאינו צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם מותר לישא אותה כיון שאינה נשאת על פיו ושני עדים המעידים לאשה שמת בעלה מותר אחד מהם לישא אותה שאין שנים מצויים לחטא בשביל אחד ועיין בטור זה עצמו סימן קמ"א: הגה בתשובת הרא"ש שהביא בא"ע וי"א דאף בשנים אע"ג דשרי מ"מ בעל נפש ירחיק מזה (הגהות מיי' פרק י' דגירושין וכלבו ותוספות דיבמות):
(1) One who brings a divorce document who must say: "In front of me it was written and in front of me it was signed," and likewise a single witness who testified for a woman that her husband died, may not marry her because of suspicion [that he lied in order to marry her]; but if he married her, he need not divorce her.
But one who brings a divorce document who needn't say: "In front of me it was written and in front of me it was signed" [i.e. he is just the messenger and not a witness to its writing or signing] is permitted to marry her, since she is not [eligible to] marry based on his word.
And two witnesses who testify for a woman that her husband died, it is permitted for one of them to marry her, since two people don't ordinarily sin for the sake of one [of them]. And see this in this Tur [Even haEzer] 141.
Rem"a: In the responsum of the Ro"sh that he brought in Even haEzer. And there are those who say that even with two [witnesses testifying about the death of her husband], although it is permitted [for one of them to marry her], in any case a pious person will distance himself from this. (Hagahot Maimoni ch. 10 of Gerushin, Kol Bo, and Tosafot on Yevamot.)
(י) ר"ג החרים על הנושא על אשתו אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה: הגה אם אינו רוצה לכנוס אלא לפטור (מהרי"ק שורש ק"א) וה"ה בכל מקום שיש דיחוי מצוה כגון ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה (מרדכי פרק החולץ רשב"א סימן ר"ף ומהר"ם פדוואה סי' י"ט) אמנם יש חולקים וס"ל דחרם ר"ג נוהג אפי' במקום מצוה ואפי' במקום יבום וצריך לחלוץ (הגהות מרדכי דיבמות והגהות מרדכי דכתובות וכ"כ נ"י פ' החולץ) ובמקום שאין הראשונה בת גירושין כגון שנשתטית או שהוא מן הדין לגרשה ואינה רוצה ליקח גט ממנו יש להקל להתיר לו לישא אחרת (כן משמע בתשובת הרשב"א) וכ"ש אם היא ארוסה ואינה רוצה להנשא לו או לפטור ממנו ולא פשטה תקנתו בכל הארצות: הגה ודוקא במקום שידוע שלא פשטה תקנתו אבל מן הסתם נוהג בכל מקום (תשובת ר"י מינץ סי' ק"י) ועיין בי"ד סי' רכ"ח אם הלך ממקום שנהגו להחמיר למקום שנהגו להקל ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי: הגה ומ"מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין נושאין ב' נשים וכופין בחרמות ונדויין מי שעובר ונושא ב' נשים לגרש אחת מהן וי"א דבזמן הזה אין לכוף מי שעבר חרם ר"ג (ב"י בסי' ע"ו) מאחר שכבר נשלם אלף החמישי (שם בשם מהרי"ק) ואין נוהגין כן י"א מי שהמירה אשתו מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת וכן נוהגין בקצת מקומות (פסקי מהרא"י סי' רנ"ו) ובמקום שאין מנהג אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה (שם מנהגי רינ"וס):
(10) RABBEINU GERSHOM DECREED CHEREM for one who marries [another] in addition to his wife, but in regards to a Leverite marriage, he did not decree cherem, and such is also the case with a betrothed woman.
Rema: If he doesn't want to marry another, but rather to release her, and this is the rule in any place that a mitzvah would be delayed -- for instance, if he was married to his wife for ten years and she didn't give birth (Mordechai, Perek 'Hacholetz' Rashba siman 280 and Maharam Padua Siman 19).
However there are those who disagree and say that Rabbeinu Gershom's decree applies even in a case in which a mitzvah is involved, and even in the case of a Levirite marriage, and one must do Chalitza (see Hagahot Mordechai in Yebamot and Ketubot).
And in the case where the first wife is not easily divorceable, e.g. she became mentally infirmed, or the husband is legally allowed to divorce her but she won't accept a Get from him, one should be more lenient and allow him to marry another (see Rashb"a).
And this case if she is betrothed and neither wants to marry him nor to be released from the betrothal. AND HIS [Rabbeinu Gershom's] DECREE was not unilaterally accepted in all the lands.
Rema: Particularly in a plce where it is known that his decree wasn't unilaterally accepted, but basically it applies everywhere. See Section 14 Siman 228 for what one should do if he moved from a place where they are stringent on this ruling to a place where they are more lenient.
AND HE ONLY EXTENDED THE DECREE until the end of the 5th centure (i.e. 500 years from when he said it).
Rema: In any case, in all of these lands, the decree and the custom stand in their place, and we don't marry two women, and this is a punishable offense, and we force someone who did marry two wives to divorce one of them. And there are those who say that in this day and age, we shouldn't punish one who disobeys this decree because the fifth century [since it was declared] has already passed [and so it is expired], but this is not our custom.
There are those who say that one whose wife refuses to accept a Get, he can serve it to her through someone else and then marry another, and this is the custom in some places. And in a place where this is not the custom, one should not be stringent, and a man may marry a second [wife] without divorcing the first.
What are the steps towards legal marriage?
Who decides who should be married?
What is the process?
1) Shiduchin - Engagement
2) Erusin - Bethrothal
3) Kiddushin - Nuptials
Shiddukhin would correspond to what is now termed "engagement." However, while engagement is simply an announcement that two persons have agreed to be married-i.e., a festive occasion without any legal significance-Shiddukhin, in talmudic times, was a prerequisite for marriage....[M]arriage promises were expressed by the parties concerned, and the terms of the marriage, such as the time, place, and size of the wedding, as well as the obligations of the contracting parties, such as dowry and maintenance, were discussed. The terms arrived at were binding and were put into writing in a document called the t'nai'im (terms of contract) hence the name t'na'im for this occasion. (Klein 390)