(ד) אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בין במכר בין במתנת בריא בין במתנת שכיב מרע כיצד מה שתוציא שדה זו מכור לך מה שיוציא אילן זה נתון לך תנו מה שתלד בהמה זו לפלוני או שאמר מה שתלד פרתי או שפחתי מכור לך או נתון לך לא אמר כלום אפילו היתה הפרה או השפחה מעוברת לא קנה כלום (מיהו גבי אילן אם חנטו הפירות מקרי בא לעולם) (רש"י פ' איזהו נשך) ויכול לחזור בו אפי' אחר שתלד הפרה או השפחה ואחר שגדלו פירות האילן ובאו לעולם
ואם קדם הלוקח ותפס הפירות אין מוציאין (והוא הדין בשאר דברים שלא באו לעולם ואפי' לא תפס אלא כתב ליה שטר ומסר ליה השטר כמאן דתפיס דמיא) (ת"ה סי' ש"ך [בשם] הגמי"י פכ"ב דמכירה)
ואם מכר האילן לפירותיו או פרה ושפחה לעובריהם קנה מיד ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו:
הגה האומר לחבירו שיקנה ממנו דמי היין כשימכור היין מקרי דבר שלא בא לעולם (מרדכי דגטין פ' האומר) וי"א דכל זה מיירי במקנה לו סתם אבל אם אומר שיקנה כשיהיה בעולם קנה אע"פ שעכשיו אינו בעולם (מרדכי ר"פ י"נ) ויש חולקין (מרדכי ר"פ יש נוחלין ור"פ מי שמת)
ואע"ג דאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם מ"מ יכול לשעבדו (תוספות פ' מי שמת) ויש חולקין (נ"י פ' איזהו נשך בשם תלמידי רשב"א) אבל הוא עצמו יכול להתחייב כמו שנתבאר לעיל סימן ס' סעיף ו'
מי שמקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם י"א דדמי לקני את וחמור כמו שיתבאר לקמן סוף סי' ר"י (מרדכי פ' מי שמת)
ואם נשבע לקיים המקח אע"פ שלא בא לעולם צריך לקיים שבועתו כדלעיל סי' ר"ז סעיף י"ט וסי' ע"ג סעיף ח' ומיהו אינו נקנה בקנין (ע"ל סי' רכ"ב) ולכן אם לא נוכל לכוף אותו לקיים שבועתו כגון שמת אין הקנין כלום וכן אם שאל על שבועתו (ריב"ש סי' של"ה ושמ"ה ושפ"ז)
וכשם שאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם כך אינו יכול למחול דבר שלא בא לעולם (תשו' ר"ן סי' כ"ג):
4) A person can not sell something that does not yet exist in the world, regardless of whether it is a transaction, a gift of a healthy person, or a deathbed gift. For example, if you say, "Whatever this field produces is sold to you, whatever comes out of this tree is given to you, give whatever this animal births to Ploni, or if you say, what my cow or my slave gives birth is sold to you or given to you - you haven't said anything." Even if the cow or the slave was pregnant, he hasn't acquired anything. However, with regards to a tree, if the fruit have already been formed, they are considered to exist. He can renege even after the cow or the slave gives birth, and after the tree's fruit has grown and come into existence.
If the purchaser beat him to it and grabbed the produce, we don't take them away. This is the law with other things that have not yet come into the world, and even if the didn't grab them, but rather the seller wrote a document and gave it to him, it is like grabbing.
If he sold a tree for its fruit, or a cow or a slave for their fetuses, he acquires them immediately and neither can renege.
If someone says to their friend that they will buy the cost of the wine from them when they sell the wine, this is considered something that does not yet exist in the world. And there are those who say that everything here is with regards to someone who sells something without detailing it, but if he says that he will buy it when it exists, he does acquire it, even if it does not now exist, but there are those that disagree.
And even though a person can not sell something that does not exist, however, he can place a lien on it, and there are those who disagree, but he himself can obligate himself, as explained above in 60:6.
If someone who sells something to his friend that does not yet exist along with something that does exist, there are those that say it is like a case of, "buy it with my donkey." which will be explained at the end of 210.
And if he took an oath to fulfill the transaction, even though it doesn't yet exist, he must fulfill his oath as it is above in 209:19 and 73:8. However, he has not acquired it through a kinyan, therefore if we can not force him to fulfill his oath, ie, he dies, then his kinyan is nothing. Similarly, should he have his oath annulled.
Just as a person can not sell something that does not exist he also can't forgive something that does not exist.
(א) הבא לגבות חובו בשטר מהלוה ולא הספיק כל הנמצא לו כנגד שטר חובו ה"ז טורף מקרקעות שהיו לו בשעה שלוה מזה ומכרם או נתנם אח"כ אבל קרקעות שקנה אחר שלוה מזה ומכרם או נתנם אינו טורף מהם
ואם כתוב בשטר שהוא משעבד לו נכסין דקנינא ודאנא עתיד למקני גובה גם מהם . . .
(ו) המחייב עצמו בדבר שלא בא לעולם או שאינו מצוי אצלו חייב אע"ג דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"מ כשהקנה לו בלשון מכר או בלשון מתנה ואפי' כתב לו שעבוד על שדה או קבל אחריות על כל נכסיו ואפי' נתן לו משכון אינו כלום אבל בלשון חיוב כגון שאמר הוו עלי עדים שאני מתחייב לפלוני בכך וכך חייב (וכן הוציאו מבעה"ת שער ס"ד). . .
מיהו כל זה לסברת הרי"ף וקצת רבוותא אבל רבים חולקים על זה וס"ל דכל האומר נתתי לפלוני כך וכך הוי הודאת בע"ד וכמאה עדים דמי ואין מדקדקים כיצד נתן דמאחר שהודה אמרינן דודאי נתן באופן המועיל וקנה מקבל המתנה (טור בשם הראב"ד והרא"ש סוף כלל ל"ו ותו' ר"פ אע"פ וע' בב"י):
1) If someone comes to claim his loan with a note from the borrower, but he does not have assets to cover what was in the note, the lender can claim lands that the borrower had at the time of the loan, which he subsequently sold or gifted. However, lands which the borrower acquired after the loan, and subsequently sold or gifted, the lender can not claim.
If the note says that he is mishabed property that he owns and that he will buy in the future, the lender can claim them. . . .
6) Someone who obligates themselves with regards to something that does not yet exist, or that he doesn't have, is obligated even though a person can not sell something that does not yet exist. That is the case where you sell it to someone with a languages of transaction or gift. Even if you wrote a lien on a field, or provided a guarantee with all of your property, or gave collateral, it is nothing. But, if he used the language of obligation, like if he said, "Be witnesses for me that I am committing to Ploni such and such." - he is obligated. . . .
However, all of this is according to the Rif and some rabbis. However, many disagree with this and think that anyone who says, "I gave Ploni such and such," is considered to have admitted, and it is like 100 witnesses. And we don't examine how he gave, since once he admitted, we say that certainly he gave it in a satisfactory manner, and the receiver of the gift was koneh.